כשל הכוונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כשל הכוונה הוא מונח ספרותי, שנטבע על ידי ויליאם קורץ וימסט ומונרו קרטיס ברדסלי בשנת 1954, כשפרסמו את מאמרם The Intentional Fallacy בקובץ The Verbal Icon: Studies in the Meaning of Poetry.[1] לטענתם, כוונת היוצר אינה בהכרח משמעותית להבנת כוונת היצירה. "כשל הכוונה" הוא מונח מרכזי בהגות הביקורת החדשה, אסכולת מחקר בתורת הספרות. וימסט וברדסלי הם חלוצי ה-anti-intentionalism ("אנטי-התכוונות"), גישה שפרחה במחצית השנייה של המאה ה-20 והשוללת שימוש בביוגרפיית המחבר ובכוונתו בבואנו לקרוא ולפרש טקסט כלשהו.

כאשר סופר כותב יצירה הוא מסתמך הן על כך שהקוראים מבינים את השפה שבה היצירה נכתבה, והן על ידע עולם בסיסי. אפילו יצירת הפנטזיה האסקפיסטית ביותר מסתמכת על ידע עולם בסיסי של הקורא, על מנת שתוכל להיות מובנת. ניתן לראות יצירת ספרות, אם כן, כניסיון של המחבר לתקשר עם הקורא באמצעות שפה משותפת וניסיונות משותפים. ללא בסיס משותף, תקשורת אינה אפשרית.

עם זאת, תמיד יהיו הבדלים בין המחבר לקורא. המחבר שונה בחוויותיו האישיות מהקורא, ולעיתים גם שונה בדעותיו לגבי אספקטים מסוימים של המציאות ופירושם. בשל הבדלים אלו, המשמעות שהקורא מוצא ביצירה היא תמיד היסק, שלעולם אינו במדויק כוונת היוצר עצמה.

כמו כן, הן הקורא והן המחבר יכולים שלא להיות מודעים למוזרויות שונות בתפיסתם את המציאות, מוזרויות שיכולות לצבוע את היצירה או את האופן שבו הקורא מבין אותה בצבעים, שהמוען או הנמען אינם שמים אליהם לב.

לדוגמה, יצירה שנכתבה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, יכולה להציג את הדעות שהיו מקובלות בתקופתה, כמו דעות קדומות בנוגע לגרמנים או יפנים. קורא מודרני יכול שלא להסכים עם דעות אלו, ולמצוא משמעויות שונות, שאליהן המחבר לא התכוון, לגבי האופן שבו הדעות הללו משפיעות על משמעות היצירה.

אחת התמיכות המפורסמות ביותר בגישת וימסט וברדסלי היא החיבור "מות המחבר" מ-1967 מאת רולן בארת, שבו טען כי ברגע שיצירה פורסמה, היא התנתקה מכוונותיו של המחבר ופתוחה לפרשנות מחודשת תמידית על ידי קוראים, המשתמשים בקריאתם בהקשרים שונים. לטענתו: "לתת לטקסט מחבר פירושו להטיל גבול על הטקסט הזה, לספק לו סימן סופי, לסגור את הכתיבה." עבור בארת, ופוסט-סטרוקטורליסטים אחרים כמו ז'אק דרידה, כוונות המחבר אינן ידועות ואינן רלוונטיות לפרשנויות המשתנות ללא הרף של הטקסט שמפיקים הקוראים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Editors of Encyclopaedia Britannica, Intentional fallacy | Rhetoric, Poetry, Analysis, Encyclopedia Britannica, ‏20 ביולי 1998