There Goes Rhymin' Simon
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת פול סיימון | ||||||
| יצא לאור | מאי 1973 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סוגה | פולק, רוק | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 35:19 | |||||
| חברת תקליטים | Columbia | |||||
| הפקה | פיל ראמון, פול סיימון, רוי היילי, Muscle Shoals Rhythm Section | |||||
| ||||||
There Goes Rhymin' Simon (בעברית: הנה הולך סיימון החרזן) הוא אלבום האולפן הסולו השלישי של זמר הפולק והרוק היהודי-אמריקאי פול סיימון, שיצא לאור ב-1973. בדומה לאלבומו הקודם, Paul Simon, שירי האלבום מושפעים מסגנונות מוזיקה שונים, כמו גוספל, ג'אז ורגאיי. האלבום כלול ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון ושניים משיריו הגיעו למקום השני במצעד בילבורד 100.
הפקת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיימון החל לעבוד על האלבום ב-1972, מספר חודשים לאחר צאת אלבומו הקודם, פול סיימון. בספטמבר 1972 הקליט סיימון את השיר Tenderness עם להקת דיקסי האמניגבירדס ואלן טוסנט. השיר הוא תערובת של דו-וופ, גוספל וג'אז. רוי היילי, איתו עבד סיימון בתקופת סיימון וגרפונקל הפיק את השיר, אך היילי היה מחויב להפיק את אלבום הסולו הראשון של ארט גרפונקל וסיימון פנה למפיק פיל ראמון.[1]
סיימון הרבה להאזין למוזיקת גוספל ורית'ם אנד בלוז והשיר I'll Take You There של להקת הסטייפל סינגרס משך את תשומת לבו. סיימון גילה כי המוסקאים איתם הוקלט השיר הם ה־Muscle Shoals Rhythm Section מאלבמה. סיימון נסע לאלבמה והקליט איתם את השיר Take Me to the Mardi Gras. סיימון התלהב משיתוף הפעולה עם הלהקה והחליט לתת להם קרדיט כמפיקים ולהקליט עמם שיר נוסף, Kodachrome. במקור השיר היה אמור להקרא Going Home אך סיימון חשב כי זהו שם נדוש מדי לשיר. במרץ 1973 חזר סיימון לאלבמה והקליט עם ה Muscle Shoals שירים נוספים: Loves Me Like a Rock, השיר בגוון רגאיי Was a Sunny Day, והשיר St. Judy's Comet, שהוא מעין שיר ערש לבנו של סיימון, הרפר, שנולד זמן קצר לפני הפקת האלבום. שם השיר לקוח משמו של מתופף אותו הכיר סיימון, רוברט סט. ג'ודי (לא קיים כוכב שביט בשם זה).[2]
השיר Something So Right נכתב בהשראת יחסיו של סיימון עם אשתו, פגי. סיימון שר גרסה קודמת של השיר בשם Let Me Live in Your City בתוכנית הטלוויזיה של דיק קאבט.
השיר American Tune הוא אחד מהשירים הבודדים של סיימון שהוא לא כתב בעצמו. הלחן מבוסס על כוראל של באך מהמאה ה-17 בשם St. Matthew Passion. מילות השיר נכתבו בהשראת סוף האידיאליזם של שנות ה-60.[3]
עם הוצאתו לאור של האלבום יצא סיימון למסע הופעות לראשונה מאז פירוקו של הצמד סיימון וגרפונקל. הוא ביצע שירים מאלבומי הסולו שלו וגם עיבודים חדשים לשירי סיימון וגרפונקל.
קבלת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלבום זכה לביקורות חיוביות. בניו-יורק טיימס נכתב כי באלבום סיימון מגבש את מעמדו כי אחד מהזמרים-יוצרים המובילים במוזיקה עכשווית וכי הוא משלב בהצלחה רבה את "האנרגיה של הרוק, הרהיטות של מוזיקת פולק עכשווית, הנשמה של רית'ם אנד בלוז, החושניות של הרגאיי, הרוח של גוספל והתחכום של הג'אז.[4] ברולינג סטון שיבחו את יכולתו של סיימון לכתוב על נושאים מורכבים כמו אהבה מבלי להיות רטורי מדי או סנטימנטלי מדי.[5]יוסי חרסונסקי כתב במעריב כי סיימון מתבלט ביכולתו "לשמור על זהות עצמית בעולם הפופ של ראוותנות מזויפת" ולדעתו האלבום "מעיד על ידע, טעם משובח ובשלות של אמן."[6]
הסינגלים Kodachrome ו־Loves Me Like a Rock הגיעו למקום השני במצעד בילבורד 100 וסייעו לאלבום להגיע למעמד אלבום פלטינה (מיליון עותקים). השיר American Tune שוחרר כסינגל בדצמבר 1973 ולא זכה להצלחה דומה, אך נבחר על ידי המגזין טיים לשיר השנה.[7][8]
האלבום קיבל שתי מועמדויות לפרסי גראמי, פרס אלבום השנה, ופרס ביצוע הפופ הגברי הווקאלי הטוב ביותר.[9]
האלבום נמצא במקום ה-267 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון שפורסמה ב-2003, אם כי הוא אינו כלול במהדורות החדשות יותר של הרשימה.[10]
רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל השירים נכתבו על ידי פול סיימון.
| מס' | שם השיר | משך |
|---|---|---|
| צד א' | ||
| 1 | Kodachrome | 03:32 |
| 2 | Tenderness | 02:53 |
| 3 | Take Me to the Mardi Gras | 03:27 |
| 4 | Something So Right | 04:33 |
| 5 | One Man's Ceiling Is Another Man's Floor | 03:46 |
| צד ב' | ||
| 6 | American Tune | 03:43 |
| 7 | Was a Sunny Day | 03:41 |
| 8 | Learn How to Fall | 02:44 |
| 9 | St. Judy's Comet | 03:19 |
| 10 | Loves Me Like a Rock | 03:31 |
| אורך כולל: 35:19 | ||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום There Goes Rhymin' Simon באתר MusicBrainz
מידע על האלבום There Goes Rhymin' Simon באתר AllMusic
האלבום There Goes Rhymin' Simon באתר Discogs
האלבום There Goes Rhymin' Simon באתר ספוטיפיי
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 176-177
- ^ Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 179-180
- ^ Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 182
- ^ Loraine Alterman, There Goes Rhymin' Simon, The New York Times, May 6, 1973
- ^ Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 184
- ^ יוסי חרסונסקי, הנה הולך סיימון החרזן, מעריב 9 באוגוסט, 1973, עמ' 29
- ^ Paul Simon, Billboard
- ^ Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 186
- ^ 16th Annual GRAMMY Awards, Grammy Awards
- ^ There Goes Rhymin' Simon - Paul Simon, Wayback Machine
בקרת זהויות  |
|
|---|