תחנת הרכבת אחיטוב
 | |||
| שרידי מבנים בתחנת אחיטוב | |||
| מידע על הבנייה | |||
|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 1937 | ||
| סגירת התחנה | 1968 | ||
| מיקום | |||
| מיקום | מזרחית למושב אחיטוב | ||
| מדינה |
 ישראל | ||
| קואורדינטות | 32°23′0.80088″N 35°0′6.966″E / 32.3835558000°N 35.00193500°E | ||
| אתרים סמוכים | אחיטוב, המעפיל, שדה יצחק, כביש 6, להבות חביבה | ||
| תחנות סמוכות | תחנת הרכבת חדרה מזרח | ||
| מידע על התחנה | |||
| שירות רכבות | חדרה, כפר סבא,לוד | ||
|
(למפת נתניה רגילה)   תחנת הרכבת אחיטוב | |||
| |||
  | |||
תחנת הרכבת אחיטוב או תחנת הרכבת קאקון (שם קודם בערבית: قاقون, קאקון באנגלית: Qaqun) היא תחנת רכבת היסטורית על המסילה המזרחית. התחנה שכנה בקטע המסילה בין טולכרם לחדרה, כשלושה קילומטרים מצפון לכפר הערבי קאקון, כיום כקילומטר ממזרח למושב אחיטוב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה הוקמה על ידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה במסגרת הנחת שלוחת מסילה מטולכרם אל יערות האלונים שמצפון לחדרה לצורך העברת חומרי גלם לבניית המסילה לחצי האי סיני ולהסקת קטרי הקיטור. התחנה הוקמה מצפון לכפר הערבי קאקון לצרכים תפעוליים. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים הוארכה המסילה לחיפה ושימשה את רכבות הנוסעים בקו חיפה - לוד - קנטרה שפעלו תחת הרכבת המנדטורית. בשנת 1937 החלו לעצור בתחנה שנקראה "קאקון" רכבות נוסעים ושירתו את תושבי הכפר הסמוך. במהלך המרד הערבי הגדול, במרץ 1938, הותקפה התחנה על ידי אנשי הכנופיות[1]. בלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני 1938 תקפה כנופיה ערבית את התחנה, הוציאה ממנה את העובדים והעלתה את התחנה באש. בעקבות זאת הודיעה הנהלת הרכבת על ביטול התחנה[2].
ב-28 בינואר 1948 נשדדה רכבת משא שעצרה בתחנה[3].
ב-5 ביוני 1948 כבשו כוחות צה"ל את הכפר קאקון וסביבתו[4]. ב-20 בספטמבר 1949 נפתח קו הרכבת מחיפה ל-תל אביב ולירושלים דרך המסילה המזרחית[5], והתחנה שימשה כתחנת רכבת תפעולית ומדי פעם כתחנת נוסעים[6]. בנוסף שימשה התחנה כנקודת שמירה על המסילה בקטע זה, בגלל קרבתה לגבול עם ירדן[7].
עם פתיחת מסילת החוף בשנת 1953 צומצם מאוד שירות הנוסעים בתחנה והיא שימשה בעיקר רכבות משא. בתחילת שנות ה-60 שימשה התחנה לפריקת הצינורות ששמשו לבניית המוביל הארצי. הצינורות הובלו על גבי קרונות משא שטוחים ממפעל "יובל-גד" שבאשקלון אל התחנה, שם נפרקו וגולגלו באמצעות טרקטורים אל התעלה שנחפרה בתוואי המוביל הארצי.
בשנת 1968 נסגרה התחנה סופית.
מצפון לתחנה קיים מבנה איתות שנבנה על ידי הבריטים. שימש לניתוב הרכבות.
תוכניות שנגנזו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת פיתוח, תכנון והקמה של המסילה המזרחית החדשה, תוכננה הקמתה של תחנת נוסעים חדשה, סמוך למיקומה של התחנה ההיסטורית, בשם "אחיטוב-עמק חפר"[8]. התחנה החדשה הייתה אמורה לשרת את תושבי היישוב אחיטוב ויישובי עמק חפר ומועצה אזורית מנשה הסמוכים[9]. אישור ראשוני לתוכנית התקבל על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות ביולי 2010[10], ואישור סופי התקבל בינואר 2012[11].
באוקטובר 2018 הסתיים שלב התכנון המפורט של תוואי מסילה[12]. עם זאת באוקטובר 2019 פורסם כי עקב שיקולים תקציביים, לאחר שעלות ההקמה של הפרויקט, שתחילה הוערכה בכ–8.1 מיליארד שקל[13], גדלה בכ-3 מיליארד שקל, הוחלט על ביטול מספר התחנות שלאורך הקו - בהם תחנת כפר סבא צפון ותחנת לוד צפון, אך לא את תחנת אחיטוב[14].
בפברואר 2021, הודיע משרד התחבורה כי הוחלט לדחות את הקמת התחנה עד תחילת הפעלתה של מסילת מנשה, לקדם הקמת תחנות נוסעים אחרות המתכוננות לקום במסגרת תוואי מסילת מנשה ("תחנת באקה אל גרבייה-ג'ת", "תחנת חריש") וייתכן שתבוטל לחלוטין התוכנית להקמת התחנה באחיטוב[15].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון: על שרידי המבנים בתחנה באתר 'חלון אחורי', 20 ביוני 2010.
- צליל אברהם חיות כיס, מי הזיז את הרכבת של תושבי עמק חפר?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בינואר 2022
- ענת ג'ורג'י, "זאת הזיה מטורפת": הסיפור על תחנת הרכבת שאושרה — ובוטלה בחשאי, באתר TheMarker, 15 במרץ 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הותקפה תחנת הרכבת בקאקון, דבר, 14 במרץ 1938
- ^ הועלתה באש תחנת קאקון, הצופה, 2 ביוני 1938
הוצתה ונשרפה תחנת קאקון - הרכבות הולכות בסדרן, הארץ, 2 ביוני 1938 - ^ חמורים להעברת הביזה, הארץ, 29 בינואר 1948
- ^ כוחותינו כבשו את קקון, יבנה פשיטה, הַבֹּקֶר, 6 ביוני 1948
- ^ הוקל מעט לתנועה, על המשמר, 21 בספטמבר 1949
- ^ רבקה גורפיין, פגישות - קקון, על המשמר, 21 במרץ 1952
- ^ האינצידנמ אתמול גרם להפרעה בתנועת הרכבות בין חיפה - תל-אביב וירושלים, הארץ, 5 ביוני 1952
- ^ עמירם ברקת, אושרה הקמת מסילת הרכבת מפרדס חנה בצפון ועד לוד בדרום, באתר גלובס, 20 ביולי 2010
- ^ דניאל שמיל, אושר מתווה מסילת הרכבת המזרחית עוקפת גוש דן, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2012
- ^ עמירם ברקת, אישור ראשוני לתוכנית המסילה המזרחית של רכבת ישראל, באתר גלובס, 20 ביולי 2010
- ^ דניאל שמיל, רכבת ישראל מתחילה בתכנון מסילה עוקפת גוש דן, באתר TheMarker, 31 בינואר 2012
- ^ סוניה גורודיסקי, אחרי שש שנים, הסתיים שלב התכנון של מסילת הרכבת שתעבור לאורך כביש 6, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2018
- ^ אבי בר-אלי, מדוע העביר השר כ"ץ את הפרויקט הגדול הבא לחברה בשליטתו?, באתר TheMarker, 18 בספטמבר 2016
- ^ אסנת ניר, מסילת הרכבת שתעקוף את גוש דן קרובה לאישור - אבל תופעל באיחור של עשור, באתר TheMarker, 3 בספטמבר 2019
- ^ אסנת ניר, הרכבת לא תעצור בעמק חפר? התושבים נאבקים בביטול התחנה באחיטוב, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2021
| המסילה המזרחית ההיסטורית | ||
|---|---|---|
|
