שקל דיגיטלי

פרויקט השקל הדיגיטלי הוא פרויקט שיזם בנק ישראל בשנת 2020, שנועד לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC). השקל הדיגיטלי, במידה ויונפק, עתיד להיות מטבע שיהווה התחייבות דיגיטלית של בנק ישראל, בדומה למזומן הפיזי שמונפק על ידי בנק ישראל. בניגוד למזומן השקל הדיגיטלי יאפשר ביצוע עסקאות תשלום דיגיטליות - כמו תשלומים מרחוק. בנוסף, השקל הדיגיטלי עשוי לאפשר ביצוע עסקאות חדשניות - למשל, תשלום באמצעות חוזים חכמים, תשלומים שאינם מקוונים, ובנסיבות מסוימות - תשלומים אנונימיים.

רקע

בתחילת שנות העשרה של המאה ה-21 חלו שינויים משמעותיים בשוק התשלומים בעולם בכלל ובישראל בפרט. מגפת הקורונה האיצה תהליכים אלו, כאשר הוטלו ברחבי העולם מגבלות שונות על תנועה ואינטראקציה בין-אישית, אך עדיין היה נדרש לבצע עסקאות תשלום לצרכים יום-יומיים. בעקבות כך, תחום התשלומים התפתח וגופים חדשים הוקמו לצד המוסדות הפיננסיים המסורתיים, דוגמת תעשיית הפינטק המתפתחת. בתוך כך, גם גופים טכנולוגיים גדולים החלו לפתח פתרונות תשלום שונים, ביניהם מטבעות דיגיטליים שעשויים להחליף או להתחרות במטבעות המסורתיים. גורמים נוספים כמו רשתות קמעונאיות וספקי שירותי תחבורה, מציעים גם הם ארנקים דיגיטליים וחידושים בתחום התשלומים.

בעקבות ההתפתחויות, בנובמבר 2020 הקים נגיד בנק ישראל ועדת היגוי לבחינת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, בראשות המשנה לנגיד. הוועדה נדרשה לקבוע את המאפיינים העסקיים והטכנולוגיים של השקל הדיגיטלי, לבנות תכנית פעולה במידה ויוחלט על הנפקה ולבחון את התנאים הנדרשים להחלטה על הנפקתו.

על פי "פיתוח בר קיימא" של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, מדינות רבות בעולם צפויות להחליף את ההילך החוקי שלהן בין השנים 2025–2030 ממזומנים למטבעות דיגיטליים אשר יחליפו את השיטה הישנה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר בפורום זה כי "מדינת ישראל מחויבת למטרות הארגון".

מטרות השקל הדיגיטלי

לצורך יצירת אמון במערכת הבנקאית בכלכלה הדיגיטלית, נוכחות הכסף של הבנק המרכזי הכרחית. בכל רגע נתון, הצרכן יכול להמיר את הכסף הדיגיטלי שלו בבנק המסחרי לכסף מזומן של הבנק המרכזי ביחס של 1:1. המרה זו מבטיחה לצרכן שבכל עת הוא יכול לקבל את התחייבות הבנק המרכזי עבור שווי ההתחייבות שהבנק המסחרי שלו מספק, ושבכל עת שווי השקל שבחשבון הבנק שלו זהה לזה של שקל מזומן. בכלכלה דיגיטלית, כאשר השימוש במזומן פוחת, אמון זה עלול להתערער, מכיוון שההתחייבות של הבנק המרכזי, המזומן, פחות נפוצה. לכן, המוטיבציה המרכזית להנפקת CBDC היא להבטיח גישה של הציבור להתחייבות של הבנק המרכזי גם בכלכלה דיגיטלית.

בטיוטת המודל שפורסמה על ידי בנק ישראל במאי 2021, מפורטות סיבות מרכזיות נוספות להנפקת שקל דיגיטלי:

·        יצירת אלטרנטיבה מתקדמת לאמצעי תשלום קיימים וחדשים

·        יצירת תשתית חדשנית שתתאים את מערך התשלומים לצרכי הכלכלה הדיגיטלית העתידית

·        הבטחת היתירות של מערך התשלומים בעתות חירום

·        יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות

·        שמירה על פרטיות הציבור בתשלומים דיגיטליים

·        תמיכה במאבק להפחתת השימוש במזומן ובכלכלה השחורה.

תרומה אפשרית נוספת של השקל הדיגיטלי היא הגברת התחרות בעולם הפיקדונות. היכולת של הציבור להחזיק חלק מכספו בשקל הדיגיטלי עשויה לגרום לבנקים לרצות לתמרץ את הציבור להשאיר את הכסף אצלם – בין אם על ידי תשלום ריבית על העו"ש וריבית גבוהה יותר על הפיקדונות, ובין אם באמצעות ערכים מוספים אחרים כגון שירות טוב יותר, טכנולוגיה טובה יותר, וכדומה.

סיכונים וביקורות

ישנם מספר סיכונים אפשריים הכרוכים בהנפקת השקל הדיגיטלי. סיכון מרכזי אחד הוא פגיעה במקורות הבנקים. אם השקל הדיגיטלי יהיה מאוד אטרקטיבי, יוסט שיעור רב מדי של פיקדונות הציבור מהבנקים המסחריים לארנקי השקל הדיגיטלי מה שיפגע במקורות הבנקים ועלול לייקר את האשראי במשק. על מנת להתמודד עם סיכון זה בנק ישראל בוחן החלת מגבלה על סכום שפרטים יוכלו להחזיק של שקל דיגיטלי. סיכון מרכזי נוסף הוא פגיעה במוניטין של בנק ישראל. מכיוון שהשקל הדיגיטלי יושתת על מערכת תשלומים בניהול בנק ישראל, כשלים במערכת עלולים להיות מיוחסים לבנק ישראל. יש גם סיכונים הנובעים מגורמים נוספים: למשל פריצות סייבר, ניצול לרעה של המידע הנאסף במערכת וחוסר אימוץ השקל הדיגיטלי. על מנת להתמודד עם כשלים אלו, נבחנים כלל המאפיינים האפשריים של השקל הדיגיטלי בתהליך מקיף על מנת למנוע סיכונים אלו.

התהליכים המתבצעים בבנק ישראל

בכוונת בנק ישראל לכתוב מסמך אפיון לשקל הדיגיטלי, שעל בסיסו ניתן יהיה לבנות תכנית ליישומו במידה ויוחלט להנפיקו. במסגרת המחקר שנערך עד כה פורסמו מסמכים המפרטים חלק מאבני הדרך שהושגו בפרויקט, לרבות בקשר לתכונות אפשריות של השקל הדיגיטלי ולארכיטקטורה הלוגית שלו.

בנוסף, בנק ישראל השתתף בפרויקטים בינלאומיים לבחינת ארכיטקטורות לתשלומים חוצי גבולות במטבעות דיגיטליים מדינתיים, ארכיטקטורות קמעונאיות לשמירה על נגישות, תחרות ואבטחת סייבר, תוך שימור מאפייני המזומן הפיזי. בנק ישראל בוחן גם היבטים רגולטוריים שידרשו להנפקת השקל הדיגיטלי, ויתכן כי אלה יצריכו שינויים חקיקתיים ויבוצעו בהמשך עבודת הפרויקט.  

בנוסף, צוות פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל מקיים תהליך לשיתוף גורמים בעלי עניין מהציבור לקבלת תובנות על עבודת הצוות מהסביבה שבה השקל הדיגיטלי עשוי לפעול.  

קישורים חיצוניים

• מירב ארלוזורוב, ישראל מצטרפת לשיגעון הביטקוין: כל מה שצריך לדעת על השקל הדיגיטלי, באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2017
• גיא בן סימון, בנק ישראל בוחן הנפקת מטבע דיגיטלי ישראלי, באתר ביזפורטל‏, 24 בדצמבר 2017
• ועדת ההיגוי של בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי מפרסמת דוח לציבור, באתר בנק ישראל, ‏11 במאי 2021