שיחה:יחסי האו"ם–ישראל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 11 ימים מאת קיפודנחש בנושא לילד בשמו?

ההערות לפני ה"ראו גם"[עריכת קוד מקור]

בתום הטקסט, לפני ה"ראו גם" יש שתי הערות שוליים כלליות:
1: מתבסס על המאמרים בוויקיפדיה באנגלית. נעשה שימוש בחציון כאשר היה נתון טווח.
2: מתבסס על www.un.org , לגבי המושבים הרגילים 52-61. ... (ה-"1" וה"2" אינם מפנים לאף נקודה בטקסט גם במקור)

למרות שבוויקיפדיה באנגלית יש ערכים רבים עם הערות מעין אלה, אצלנו, בלשון העם היושב בציון, לא נתקלתי עוד בהערות מהסוג הזה. לפיכך, לגבי ערך ספציפי זה, יש להחליט מה מיקומן של ההערות: האם אלה "הערות שוליים" ואז יש לשבצן במקום המתאים, או שמדובר פה בהערות לגבי כל הערך, ואז יש לטכס עצה לגבי מיקום ואופן הצגה טוב יותר שלהן, ולו מבחינה עיצובית. Ldorfman - שיחה 01:28, 13 בינואר 2010 (IST)תגובה

הסרתי את הטבלה הזאת עקב מחקר מקורי. גם ללא קשר, למרות ששיטת המחקר הזאת היא מעניינת, היא פשוט פגומה ולא בודקת עד כמה האו"ם עוסק בישראל אלא כמה פעמים הוזכרו מילות מפתח מסויימות בהחלטות האו"ם, וזאת בנוגע לסכסוכים בתקופות שונות לחלוטין ובעלי רקע שונה לחלוטין. יש להתבסס על נתונים אקדמים סטטיסטים ולא על בדיקה עצמאית שכזאת. אם מישהו ביצע מחקר שזכה לביקורת עמיתים ופורסם בכתב עת מדעי ניתן לצטט את התוצאה. בכל מקרה לא ניתן להסתמך על ויקי האנגלית כמקור - זה לכשעצמו מחקר מקורי. זהר דרוקמן - שלום עולמי01:35, 13 בינואר 2010 (IST)תגובה
אני מקבל את הטיעון שמדובר במחקר מקורי ולכן יש להורידו, עם זאת לדעתי התוצאות אמינות, גם אם לא מדויקות לחלוטין. מה שכן יש בהחלט צורך במחקר כזה מכיוון שכרגע הטיעון נמצא באוויר. טרול רפאים - שיחה 14:54, 27 בפברואר 2010 (IST)תגובה

מבנה הערך[עריכת קוד מקור]

אציע את הפרקים הבאים:

  • ישראל במוסדות האו"ם
  • החלטות מועצת הבטחון והעצרת הכללית לגבי ישראל ויחס ישראל להחלטות אלו.
  • נסיונות תיווך של האו"ם מברנדוט עד יארינג
  • ועדות שביתת הנשק
  • כו"חות של האו"ם באזור, יחס ישראל כלפיהם ויחסן לישראל
  • מוסדות הסיוע של האו"ם, יחס ישראל כלפיהן. טענות על הטיה וניטרליות
  • מושב מטה האו"ם בישראל

עדירל - שיחה 16:39, 23 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

ישראל במוסדות האו"ם הוא פרק שכבר קיים כרגע ושאר הפרקים שהצעת מופיעים בדף הערך באופן כזה או אחר. מה הבעיה במבנה הנוכחי של דף הערך לדעתך? ALC • כ"ו בחשוון ה'תשע"ב • 16:49, 23 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
הבעייה איננה האם מופיע או לא מופיע, אלא מבנה הערך. איני חושב שקו כרונולוגי הוא המבנה הנכון לערך כזה. אני חושב שהערך צריך להפריד בין הנושאים השונים כדי לתת תמונה כוללת של יחסי האו"ם עם ישראל. עדירל - שיחה 17:19, 23 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
לדעתי יש יתרונות למבנה הכרונולוגי. כאשר מדובר באירוע כלשהו כמו מלחמה למשל - אז ראוי לדון בכל ההתייחסות והעניינים שבין ישראל לבין האו"ם בנוגע לאותו עניין - דיון שכולל את כל המוסדות של האו"ם אשר התייחסו לאותו עניין. האבחנה בין גופים שונים של האו"ם והכתיבה על כל אחד מהם בנפרד תהיה פחות טובה לדעתי, מכיוון שבדרך כלל, קיים קו התייחסות מסוים שבא לידי ביטוי במוסדות האו"ם השונים, כוחות האו"ם שנשלחים בהתאם להחלטות כאלה ואחרות של אותם מוסדות וכו'. אולי ניתן לחלק חלוקה פנימית פרק כזה או אחר אך בגדול החלוקה הכרונולוגית עניינית עדיפה לדעתי. ALC • כ"ז בחשוון ה'תשע"ב • 18:47, 23 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

שכתוב[עריכת קוד מקור]

שכתבתי היום (התחלתי עוד לפני כן) את פרק ההיסטוריה של הערך הזה. הוא היה עמוס בפרטי פרטים טפלים וטריוויאליים כמו פירוט של כל פיפס בדוח גולסטון, החלטות לא חשובות של האו"ם, גלישה ליחסיה של עירק ואירן עם האו"ם.

מרב הטקסט לא ראו את הנקודות החשובות באמת בהיסטוריה של יחסי ישראל - האו"ם כמו החלטה 242 או הכרזה על ציונות כגזענות וביטולה.

השתדלתי לפרט, כמה שאפשר, בתקצירי עריכה את עבודתי על הערך. כמו כן, כלל לא ברור לי למה נקבעה הכרונולוגיה לפי המלחמות. יש פה עוד דברים מלבד מלחמות. שיניתי את זה לכרונולוגיה לפי עשורים, תוך כדי שהשתדלתי לא להכניס את המלל למיטת סדום, אלא הלכתי לפי חלוקה כרונולוגית הגיונית. בסך הכל לדעתי, כעת הערך הוא טוב יותר, אם כי יתכן, שנשמטו פה ושם כמה פרטים חשובים ללא כוונה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:23, 31 במאי 2012 (IDT)תגובה

תודה על העבודה. את עמדתי על המבנה הראוי של הערך כתבתי למעלה. ספק אם הערך יכול להכתב בצורה ראוייה בלי לחלקו לפרקים שונים על הפנים השונים של היחסים. עדירל - שיחה 15:44, 31 במאי 2012 (IDT)תגובה
צריך להרחיב באמת על מקומה של ישראל בוועדות האו"ם. התחלתי בזה על ידי כתיבת שלד לפרק אודות שגריר ישראל באו"ם, שצריך להיות חלק מפרק גדול יותר "משלחמת ישראל לאו"ם". לגבי הוועדות השונות - אני לא חושב שצריך לייחד לזה פרק נפרד. ככה זה יצא מההקשר ההיסטורי. עדיף להשאיר את זה בפרק ההיסטוריה, ככה מובן ההקשר ההיסטורי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:48, 31 במאי 2012 (IDT)תגובה
בו נתקדם צעד צעד. תרחיב את הפרק על משלחת ישראל במוסדות האו"ם ואז נראה מה עוד ניתן לעשות. עדירל - שיחה 16:15, 31 במאי 2012 (IDT)תגובה
אני מעדיף שאחרים יעשו זאת. אני מתמצא בעיקר בהיסטוריה, בדגש על צבאית. אני מעריך שיש בקרבנו ויקיפדים שלהם יכולת טובה משלי לנסח את הפרק. אתרום את חלקי בעריכה ובביקורת עמיתים לאחר מעשה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:18, 31 במאי 2012 (IDT)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 10:45, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה

מפת ישראל[עריכת קוד מקור]

תוצאות הצבעת המחלוקת מחייבות, אין "להתחכם" ולעקוף אותם על ידי העלאת המפה שנדחתה בהצבעה תחת כותרת "גבולות הקו הירוק", בהקשרים לא רלוונטיים Tamarnet - שיחה 13:52, 15 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה

הצבעת מחלוקת אכן מחייבת במקרים כאלה. גילגמש שיחה 15:30, 15 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה
במקום שבו נמצאה המפה ראוי היה לתת את מפת ישראל בגבולות 1949, שהם גבולות הקו הירוק. מבחינה זו, המפה שלך גרועה לא פחות מקודמתה. הזזתי את גרסתך לסעיף המתאים לה, המאה ה-21. דוד שי - שיחה 23:30, 15 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה

הובא מהמזנון:

לילד בשמו?[עריכת קוד מקור]

עם כל הצער והכאב ובפרט שהנושא לא פוליטיקלי קורקט, כל הנתונים, גם בהווה, וגם היסטורית, מראים שהאו"ם הוא ארגון אנטישמי בצורה מובהקת, עם אובססיה להתעמרות בישראל. לדוגמא, על אף הזוועות שמתבצעות בכל רגע נתון בעולם, מלחמות, השמדות עם, וכיוב', כ-85% מהודעות הגינוי הרשמיות שמוציא האו"ם הן נגד ישראל. ועוד לדוגמא, אונר"א הוא גוף של האו"ם שמעסיק פעילי חמאס ומלמד בבתי הספר שלו שאידאולוגית צריך לרצוח יהודים, ואין בכלל כזה דבר גוף פליטים שמטפל רק בפליטים מסויימים, זה קיים רק באונר"א, והתקציבים שם מטורפים בשהוואה לכל השאר, ועוד, הדוגמאות רבות וחותכות. ──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── ואני באמת מבין עד כמה האמת הזו אינה פוליטיקלי קורקט, עד כדי כך שהסיכוי שיצא משהו אמיתי מהדיון שאני פותח כאן הוא נמוך ביותר, אולם היושרה של כותב ויקיפדיה אמורה להיות מעל ולכן, שואל בשביל חבר, הלא כדאי לציין זאת בערך על האו"ם, שלמרבה הצער כרגע ממש מוצג שארגון למופת שאכן פועל ועושה מה שהוא מצהיר על עצמו, שזה רחוק מהמציאות כמזרח מהמערב? Tshuva - שיחה 19:10, 14 בנובמבר 2023 (IST)תגובה

זה לא דיון למזנון - אני מציע שתעביר אותו לדף השיחה של הערך המתאים. בברכה. ליש - שיחה 19:37, 14 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
ויקיפדיה לא אמורה לפעול לפי מה ש"כל הנתונים מראים" לדעתו של מר תשובה, אלא לפי מקורות אמינים. לא תתקשה למצוא מקורות לפיהם האום ארגון אנטישמי, אבל תתקשה מאד למצוא מקורות אמינים שיתמכו בטענה הזו (שלדעתי היא הבל מוחלט, אבל דעתי לא שווה יותר מדעתו של תשובה, ובהקשר הזה שתיהן חסרות חשיבות). בדומה, יקל עליך למצוא מקורות לפיהם הציונות היא גזענית, אבל יותר קשה יהיה למצוא לטענה מקורות אמינים.
שורה תחתונה: מה שכתוב בערך האום לא צריך להיות מבוסס על "כל הנתונים" (התבססות כזו נקראת בוויקיפדיה מחקר מקורי) אלא על מקורות אמינים. קיפודנחש 20:29, 14 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
קיפוד, אדרבה, מה מקור יותר אמין מהאו"ם עצמו, באובססיה המעוותת שלו לישראל, כפי שהראיתי בדוגמא לעיל?
אני לא אומר שצריך לתייג את האום בהכללה כאנטישמי מובהק. אלא שודאי צריך לציין את הנגיעות האנטישמיות שיש בו באופן לא מידתי. מצרף כמה קישורים:
קישור דוגמא המצר על אמירות אנטישמיות תכופות של נציגים רשמיים של האו"ם באתר ממשלת ישראל
"האו"ם הכי אנטישמי": צפו בנאום שכל ישראלי צריך לראות, גלובס
האו"ם גינה את "הכיבוש הישראלי"; לפיד: דוח אנטישמי, כאן 11
"היטלר תתעורר, עדיין יש לך אנשים לשרוף": ההסתה בספרי הלימוד של האו"ם לפלסטינים, YNET
היסטוריה של הטיה נגד ישראל, זמן
רק כמה דוגמאות, חיפוש פשוט בגוגל מעלה מאות תוצאות Tshuva - שיחה 09:14, 15 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
אוי, כמה מפתיע שמדינת כיבוש לא אוהבת שקוראים לה מדינת אפרטייד! צביעות ישראלית וזילות השואה זה כל מה שיש פה ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 09:50, 15 בנובמבר 2023 (IST)תגובה
אתה צודק ובוודאי שזה צריך להופיע בערך. אתה מוזמן להתחיל בעבודה. ג. אלישעשיחה 00:06, 12 במאי 2024 (IDT)תגובה
חשבתי שהדיון הזה התפגר, ולא טרחתי לענות למר תשובה. סליחה על הבוטות, אבל תגובתו האחרונה היא הבל מוחלט. הוא הפנה לשלל מקורות, שאף אחד מהם אינו מקור אמין שאומר שהאום אנטישמי. חלק פשוט לא אומרים זאת, וחלק אינם מקורות אמינים (וחלק גם וגם). בוא נניח לרגע לצורך הדיון שיש הסתה אנטישמית בספר לימוד כלשהו, והספר סופק על ידי האום. האם זה אומר שהאום כארגון הוא אנטישמי? הבלים. כתבתי למעלה, ותשובה כנראה לא החשיב כאמירה משמעותית, שהוא לא יתקשה למצוא מאות מקורות שאומרים זאת, אבל ייכשל במציאת מקור אמין כזה. תגובתו רק הדגימה זאת.
למרות ההזמנה הנדיבה של אלישע, אייעץ מאד לא "להתחיל בעבודה" של הכנסת תעמולה לערך הזה. קיפודנחש 22:28, 13 במאי 2024 (IDT)תגובה
לכל אורך הערך ישנן דוגמאות להתייחסות של מוסדות ומומחי האו״ם באופן שמייחד את ישראל לרעה, כך שזה כשלעצמו יכול להיחשב כמספק כדי לגבש הבנה (עצמאית) לגבי אופי יחסי האו״ם-ישראל. יחד עם זאת, אם יש רצון ״לקרוא לילד בשמו״, כפי שנכתב לעיל, נוסף פרק בסוף הערך שניתן לעבות אותו, כי כרגע הוא מאוד חלש ומתבסס על דברי ג׳רלד שטיינברג בלבד, עם כל הכבוד. לעניין, גישה ויקיפדית מחייבת שלא לטעון שהאו״ם אנטישמי או צדיק אומות עולם מבלי לבסס זאת על מקורות שטוענים זאת. דוגמאות כשלעצמן אינן מספקות כי זה יהיה מחקר עצמאי. MakingItSimpleשיחה 21:54, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
בלי בהכרח להסכים עם הקביעה ("מוסדות ומומחי האו״ם באופן שמייחד את ישראל לרעה"), רציתי לציין שלמרות שמערך ההסברה של ישראל מנסה בכל כוחו ליצור זהות בין ביקורת על ישראל (בדרך כלל מדובר לא על לישראל כישות, אלא על מדיניות והתנהגות ספציפית של המדינה) ובין "אנטישמיות", אל לנו ליפול לפח היקוש הזה.
אולי זה לגיטימי שמערך ההסברה (או התעמולה) של מדינה ינסה בכל כוחו לצבוע את מי שמבקר את התנהגותה בצבעים שחורים, אבל ביקורת, ואפילו ביקורת קשה על מדינת ישראל ועל התנהגותה אינה אנטישמיות. אנטישמיות הייתה לפני קום מדינת ישראל, וכפי שהדברים נראים עתה, תמשיך להתקיים גם אחרי שמדינת ישראל כבר לא תהיה, ויש לה סממנים ברורים ומוגדרים היטב. ביקורת על ישראל אינה אחד מהם.
אגלה לך סוד קטן: גם לי יש ביקורת קשה ביותר על התנהגותה של מדינת ישראל, שבמקרים רבים ממש מתועבת בעיני. יחד עם זאת, מי שיאשים אותי באנטישמיות צריך להיות צבוע או אידיוט. קיפודנחש 22:34, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
ההתייחסות של האו"ם למדינת ישראל חורגת מביקורת. יש אובססיביות לא מוסברת במוסדות האו"ם נגד מדינת ישראל שמתייחסים אלינו יותר גרוע מצפון קוריאה איראן וחמאס. יכול להיות שמשתתפת בזה גם קצת אנטישמיות. ג. אלישעשיחה 22:56, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
פתחו כאן דיון לגבי עמדת האו״ם ואתה פותח דיון לגבי עמדת ישראל. בכלל לא ניסיתי עדיין להציג עמדה ״אנטישמי - כן או לא״ אלא רק ביקשתי להציע איך לגשת לעניין העריכה. אנסה לתרום טקסט בימים הבאים או אולי בשבוע הבא. רק צריך להיזהר מהפיתוי לעשות מחקר עצמאי. MakingItSimpleשיחה 23:14, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
כתבת " ואתה פותח דיון לגבי עמדת ישראל": מי זה "אתה"? אם הכוונה אלי, אבקש שתקרא את דברי שוב. לא פתחתי שום דיון על "עמדת ישראל". הדיון הזה נפתח בדרישתו של תשובה לרשום בערך הזה שהאו"ם אנטישמי ("מראים שהאו"ם הוא ארגון אנטישמי בצורה מובהקת"... "הלא כדאי לציין זאת בערך על האו"ם"), ואני אמרתי שביקורת על ההתנהגות של מדינת ישראל אינה אנטישמיות. אם "אתה" זה מישהו אחר, אבקש שתבהיר מי זה. קיפודנחש 03:00, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
קיפודנחש, אכן כיוונתי אליך. אנשים יכולים לגבש דעה לכאן או לכאן ללא קשר לעמדת ישראל. בכל אופן, בחזרה לעניין העריכה, אני לא רואה מניעה לנסות לכתוב שהאו״ם אנטישמי או לחילופין, שהאו״ם לא אנטישמי, כל עוד יש לזה ביסוס של מקורות. כאמור, כבר יש התחלה של זה בסוף הערך, עם מקור של ג׳רלד שטיינברג, שאני פשוט חושב שאינו מספק ואפשר לעבות ממקורות אמינים, לאו דווקא עמדת ישראל. כנראה שזה נחוץ אם אתה תחת הרושם שכל פעם שהאו״ם הואשם באנטישמיות זה היה בגלל ביקורת על ישראל. נראה שחסר לך מידע. אנסה לסייע בשבוע הבא. MakingItSimpleשיחה 06:39, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
אתה שוב חוזר על "עמדת ישראל". אם תקרא את הדיון הזה תראה שאתה היחיד שהעלה את "עמדת ישראל". זה נקרא טיעון קש: להעמיד פנים שמישהו אחר אמר משהו שלא אמר, ואז להפריך את הטיעון המומצא הזה. השאלה היא לא אם אתה "רואה מניעה", אלא אם יש סימוכין לטענה ש"האום אנטישמי". אין לכך כל סימוכין (פשוט משום שזה לא נכון). אלפי אנשים עובדים "באום" ועשרות אלפים בארגונים שמשויכים באופן כזה או אחר לאום, ובוודאי אפשר למצוא ביניהם גם אנטישמים. אין לי כל ספק שאפשר למצוא אנטישמים בין עובדי המדינה של עשרות מדינות שונות, כמו שאפשר למצוא גזענים שעובדים עבור ממשלת ישראל (במקרה הזה לא רק "עובדים" אלא גם נושאי משרות בכירות, כולל שרים) - זה כמובן לא מצדיק טענה שמדינת ישראל גזענית, ואם מופיעה טענה כזו בוויקיפדיה כלשהי, זו תיחשב, ובצדק, לשקר גס ולתעמולה. קיפודנחש 09:37, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
כן אבל אפשר לכתוב שמהלכים מסוימים של האו"ם נגד ישראל מונעים מאנטישמיות, או לפחות לציין שיש טוענים שהם מונעים מאנטישמיות. כמובן אם יש מקורות שמבססים את הדברים. ג. אלישעשיחה 10:02, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
@קיפודנחש, נראה שלא ירדת לסוף דעתי. אתה זה שכתב על ״מערך ההסברה של ישראל״. לא ברור לי למה אתה מיתמם שבכלל לא דיברת על מה עמדת ישראל. אבל יותר מזה, גם לא ניסיתי ״לבנות טיעון״. להפך, ניסיתי להימנע (עד עכשיו) מלהיגרר איתך לוויכוח אם האו״ם אנטישמי או לא ורק להתמקד בשאלה איך לגשת לכך מבחינת עריכה.
לעניין סוף דבריך, אני מסכים איתך שזה כנראה יהיה קשה לטעון שארגון (או ממשלה) הם אנטישמיים או גזעניים בכלל, אם הנושא נחקר לעומק. מצד שני, לא יהיה קושי להציג, כפי שהצעת, דוגמאות רבות לאנטישמיות או ייחוד לרעה. לצערי, תמצא שמדובר לא רק ב״עובדים״ אלא גם בהחלטות ומנגנונים של הארגון שמפלים נגד ישראל באופן מובהק. אולי תתווכח ולא תרצה לתת להם את הכותרת של אנטישמיות, מובן, אבל לא תהיה בעיה לדבר על ייחוד לרעה שהוא מערכתי, ולא רק תוצאת פעילות של ״עובדים״. MakingItSimpleשיחה 15:04, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
כתבתי שוויקיפדיה בעברית לא צריכה לקנות את התעמולה הישראלית. אין לכך כל קשר ל"עמדת ישראל". לא אחזור ללגלג על עליבותה של הבנת הנקרא שלך, אבל אציין שהיא בהחלט עלובה. קיפודנחש 17:35, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
@קיפודנחש, קודם כל אני מפנה אותך לכללי ההתנהגות בין חברי הקהילה ומציע שתמחק את דבריך המפרים כללים אלה ואינם מכבדים אותי ואותך. לעניין, ספק אם יימצא קורא נבון שיוכל לייחס מדבריך את ״התעמולה הישראלית״ כמבטאת עמדה של גורם אחר מאשר ישראל.
בכל אופן, הדיון עקר. לא רלבנטי אם @Tshuva או @ג. אלישע נופלים ל״תעמולה ישראלית״. כלומר, ללא תלות בתעמולה, ההצעה לבחון את הטענה לאנטישמיות, או לכל הפחות ביטויים לאנטישמיות או ליחס מפלה, היא הצעה לגיטימית, מבלי לקבוע מראש מה יהיו תוצאות ניסיון שכזה. MakingItSimpleשיחה 17:51, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
מסכים עם קיפודנחש. כדי לקבוע שארגון בינלאומי עצום כמו האו"ם על מאות אלפי עובדיו הוא "ארגון אנטישמי" צריך מקורות מחקריים חזקים מאד - ולא תחושה אישית, מחקר מקורי או עלוני תעמולה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 18:31, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
איתמר, אני מסכים ובכך התרכזתי בכל הערותיי. מה שרוצים לטעון, בכיוון הזה או בכיוון ההפוך, צריך להיות מבוסס עם מקורות חזקים יותר. MakingItSimpleשיחה 19:09, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
האו"ם אנטישמי בכל קנה מידה. כל מכון שחוקר אנטישמיות קבע זאת.
האו"ם מתעסק באובססיביות לא מידתית בישראל תמיד לשלילה. בעוד שרצחי עפ שונים אמיתיים המתרחשים לא מקבלים אפילו גינוי.
ארגוני הנצחת פליטים פלסטינים הפ היחידים מסוגם. במימון עתק ביחס לכל פעילות "זכויות אדם" אחרת.
תכלס, חוץ מלהקים תאי גזים בפועל, האו"ם on the mark מבחינת אנטישמיות, הוא leader עולמי בנושא. Tshuvaשיחה 19:37, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
כשאתה כותב "בכל קנה מידה", אתה מתכוון בעצם לקנה המידה האישי שלך. אין לי ספק שתמצא שותפים לקנה המידה הזה, אבל אין לכך משמעות.
כפי שאפשר להבין מדבריך, לפי קנה המידה הזה תמיכה בארגונים פלסטיניים === אנטישמיות. כשדיברתי למעלה על "התעמולה הישראלית" התכוונתי לקנה המידה המעוות הזה. קיפודנחש 21:17, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה

ההכרה של האו"ם ברשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור]

החדשות האחרונות בדבר ההכרה של האו"ם ברשות הפלסטינית כחברה באו"ם צריכות להופיע בערך הזה או בערך אחר? ג. אלישעשיחה 00:07, 12 במאי 2024 (IDT)תגובה

יש למישהו תשובה? ג. אלישעשיחה 23:18, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה