שיחה:איסור פרסום
הוספת נושאמכוח איזה חוק מוצא הצו? דוד שי 06:07, 3 יולי 2006 (IDT)
איסור גורף[עריכת קוד מקור]
אתמול, בהקשר של חקירתו החדשה של ראש ממשלתנו, אמרו ברדיו שיש "צו איסור פרסום גורף" על פרטי החקירה, וזה יותר 'חמור' מצו איסור פרסום רגיל. מישהו יודע מה ההבדל בדיוק? eytanar • שיחה • תרומות 21:54, 3 במאי 2008 (IDT)
- היום הסבירו בדיוק מה ההבדל. אוסיף זאת בעצמי לערך. eytanar • שיחה • תרומות 18:06, 6 במאי 2008 (IDT)
- הסרתי הסבר זה, משום שאני מפקפק בנכונותו. האם תוכל להביא את המקור להסבר? דוד שי - שיחה 20:52, 6 במאי 2008 (IDT)
- במדינה דמוקרטית, צו איסור פרסום אינו מוצא בשרירות לב, אלא לפי הסמכה המופיעה בחוק. הוספתי לערך מקור אחד שבו נמצאת הסמכה זו, ובמקור זה לא נמצאה המילה "גורף". לדעתי הפרשנות שהבאת אינה נכונה. "צו איסור פרסום גורף" הוא פשוט צו איסור פרסום האוסר פרסום פרט כלשהו הנוגע לחקירה, להבדיל מצו איסור פרסום שאינו גורף, האוסר פרסום פרטים מסוימים (ראה דוגמה ועוד אחת). דוד שי - שיחה 03:45, 7 במאי 2008 (IDT)
- הסרתי הסבר זה, משום שאני מפקפק בנכונותו. האם תוכל להביא את המקור להסבר? דוד שי - שיחה 20:52, 6 במאי 2008 (IDT)
תבנית "מקור"[עריכת קוד מקור]
נטען בערך כי הצו מחייב רק את מי שראה אותו במו עיניו, וכי הסיבה לכך היא כדי למנוע מהמשטרה להפיץ שמועות שווא. האם נטען כאן כי המשטרה נוטה להפיץ שמועות שווא על איסורים שאינם קיימים, כלומר עוברת על החוק? טענה כזאת יש לגבות במקורות. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 17:21, 6 במאי 2008 (IDT)
- עד שיימצא מקור אני מסיר את הטענה הבעייתית. בהזדמנות זו, כדאי שיובא גם מקור לכך שהאדם חייב לראות את הצו בעיניו כדי שיהיה תקף לגביו. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 09:31, 7 במאי 2008 (IDT)
- את דרישת המקור השנייה הסרתי, ראו TOR. דוד שי - שיחה 16:08, 7 במאי 2008 (IDT)
עיתון חדשות לא נסגר לאחר פרסום תמונות המחבלים החיים[עריכת קוד מקור]
אלא לאחר שציטט עיתון זר בדבר פתיחת ועדת חקירה בעניין בזמן שהצנזורה אסרה על כך. ―אנונימי לא חתם
- באמת? היש לך אסמכתה כלשהי לקביעה זו? odedee • שיחה 14:34, 10 במאי 2010 (IDT)
בג"צ מס' 234/84 http://www.snunit.k12.il/law/man_cases_1.html "העתירה נסבה על צו, שהוציא המשיב 2מכוח סמכותו על-פי תקנה 100(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לאסור על העותרים להדפיס במשך מספר ימים את העיתון "חדשות".להוצאת הצו קדמה הודעה מטעם המשיב 1, שנמסרה למערכות העיתונים, ובה נתבקשו עורכי העיתונים, להימנע מפרסום ידיעה בדבר הקמת ועדת חקירה פנימית, בעניין נסיבות מותם של שני מחבלים, שתקפו אוטובוס שהיה בדרכו לאשקלון. בנוסף למסירת ההודעה, כאמור, טילפן נציג המשיב 2אל מערכת העיתון "חדשות", והזכיר את החובה, להעביר כל חומר הנוגע לפיגוע באוטובוס ולתוצאותיו לצנזורה מוקדמת. למרות הודעות אלה, פירסם העיתון ידיעה על הקמת ועדת החקירה, על הרכבה ומשימותיה."
- תודה רבה, למדתי משהו חדש. תיקנתי את הערך בהתאם. odedee • שיחה 17:18, 12 במאי 2010 (IDT)
דרוש מקור[עריכת קוד מקור]
"דבר נוסף המקשה על אכיפת הצווים באינטרנט הוא שהצו מחייב רק את מי שלו נמסר כדין. כך נוצר מצב בו האתרים הגדולים שמקבלים את צווי איסור הפרסום לא יכולים לפרסם את המידע, אך צו איסור הפרסום אינו תקף על אתרים קטנים או אנשים פרטיים."
בלי לאמת טענה זו, הערך מטעה אנשים בצורה שעשויה להיות מסוכנת. גדי אלכסנדרוביץ' 00:54, 4 במאי 2011 (IDT)
- יש כאן התייחסות כלשהי לכך. עם זאת, מכיוון שמדובר בסקירה של בלוגר (בעל השכלה משפטית, אמנם) אני חושב שהיא מספיקה כדי לא למחוק את הטקסט מיידית מהערך, אך לא מצדיקה את הסרת הדרישה למקור מוסמך, אם קיים כזה. גדי אלכסנדרוביץ' 11:45, 4 במאי 2011 (IDT)
- התיאור "מדובר בסקירה של בלוגר (בעל השכלה משפטית, אמנם)" מגמד את עו"ד קלינגר, שהוא בוודאי בר סמכא בתחום זה, גם כאשר הוא מפרסם את דבריו בבלוג. גם את כותבו של הבלוג "לא מדויק" לא אמהר לתייג כ"בלוגר (בעל השכלה מתמטית, אמנם)". דוד שי 21:15, 4 במאי 2011 (IDT)
גבולות הפרסום[עריכת קוד מקור]
כדאי להוסיף פסקה לגבי משמעות המונח פרסום, ההבדל בין פרסום בכלי התקשורת, פרסום בקבוצות ווטסאפ מרובות משתתפים ופרסום לבן אדם בודד. 192.116.83.2 16:01, 14 בספטמבר 2023 (IDT)