צחי בירן

צחי בירן

בירן במערכת "במחנה", 2016
מדינה
השכלה	מכללת רמת-גן
תקופת הפעילות	מ-2001
עיסוק	איש תקשורת
מעסיק	צה"ל תאגיד השידור הישראלי ידיעות אחרונות
בת זוג	נטע בירן
מספר צאצאים	3

צחי בירן הוא איש תקשורת, ששימש כמפקדו ועורכו הראשי האחרון של העיתון הצבאי "במחנה" עד סגירתו ככלי תקשורת צבאי עצמאי, שפעל כיחידה בחיל החינוך והנוער. החל מראשית מלחמת חרבות ברזל הוא משמש כעורך במילואים של מהדורת המלחמה של העיתון המופצת במקביל בדיגיטל ובדפוס.

ביוגרפיה

בירן גדל והתחנך במשך רוב שנות ילדותו בבשכונת נוה מגן שברמת השרון והוא בוגר תיכון אלון בעיר.

בנובמבר 1991 התגייס לשירות במערך הנ"מ, כלוחם בפטריוט. את מרבית שירותו העביר בסוללה בצפון הארץ. לאחר שחרורו עבד כמאבטח במערך האבטחה של רשות שדות התעופה ובמסגרת יחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי. במקביל למד תקשורת במכללת רמת גן. באותן השנים קיבל אישור חריג מאוד לכתוב, כעובד שב"כ, ביקורות מוזיקה בשבועון התרבות והפנאי "רייטינג".

בשנת 2001 הצטרף בירן למערכת וואלה חדשות, תחילה כעורך ובהמשך כראש דסק. בהמשך אף קודם לסגן ומממלא מקום של ראש מערכת החדשות ותפקידי עריכה בכירים נוספים באתר. ב-2007 סיים את עבודתו בוואלה ועבד כמנהל השיווק בניו מדיה בחברת NMC.

בשנת 2009 גויס בירן בחזרה לשירות קבע בחטיבת דובר צה"ל, תחת הדובר אבי בניהו ומונה למפקד אתר צה"ל. בתפקידו הפך את האתר למערכת עיתונאית המייצרת דיווחים וכתבות מגזין במספר שפות. בתפקיד זה פיקד על הדובר והיועץ יונתן אוריך, שהיה סגנו. בהדרגה החל בירן להתמקד בפעילות של צה"ל ברשתות החברתיות וריכז את פעילות הסושיאל והדיגיטל בארגון.

בשנת 2013 מונה לעורך ומפקד של העיתון הצבאי "במחנה", תחילה כממלא מקום ולבסוף במינוי קבוע. כהונתו אופיינה במתחים בין מערכת העיתון שביקשה לשמור על קו עצמאי לבין דובר צה"ל שראה בו כלי דוברותי. בעריכתו חשף העיתון את התמודדותו של צה"ל עם תופעות מורכבות ובהן - ההתמודדות של צה"ל עם חיילי מרקע חברתי-כלכלי קשה המתמכרים להימורים או מתדרדרים לזנות; ותחושותיהם של משרתי הקבע למול הביקורת הציבורית על משכורותיהם ותנאי הפרישה שלהם. לצד זאת התמקד העיתון בדיווח על תהליכים אסטרטגיים בצה"ל ובסיקור של אירועים מרכזיים. במהלך צוק איתן ערך בירן גרסה מיוחדת של העיתון שכוונה לחיילים הלוחמים ואיפשרה להם להתעדכן בחדשות למרות הניתוק מהטלפונים. תחת פיקודו שירתו בין היתר העיתונאית לי ירון ואת הסופרים עידו גפן ואבישי חורי.

ב-2016 הוחלט לפרק את מערכת העיתון ולהפסיק את הוצאתו לאור. רוב חיילי היחידה פוזרו וגרסה דיגיטלית מצומצמת שלו הוסיפה לראות אור למספר חודשים נוספםים בתוך אתר צה"ל תחת ענף הדוברות באגף כוח האדם.

בתום התהליך שוחרר בירן משירות והשתלב בתאגיד השידור "כאן", כראש מחלקת החדשות הדיגיטליות והיה שותף לבניית תשתית הדיגיטל של התאגיד. בהמשך שימש בירן כמנכ"ל חטיבת הנוער והילדים ב"ידיעות אחרונות" ובתפקידים נוספים בעולמות השיווק והתקשורת.

במהלך מלחמת חרבות ברזל שב בירן לשירות מילואים ארוך כדי להוציא לאור את העיתון מחדש בגרסת מלחמה ייעודית.

חיים אישיים

בירן נשוי לנטע ואב לשלושה ילדים. מתגורר ברמת השרון.

קישורים חיצוניים

• אלעד מן, "במחנה" חזר לתחייה לכבוד המלחמה. צחי בירן ושירלי הקר על עיתונות במלחמת 2023, באתר העין השביעית, 8 בנובמבר 2023
• נועה פרייס‏, במחנה של נוני: צחי בירן ישמש כמנכ"ל חטיבת הילדים והנוער ב"ידיעות אחרונות", באתר וואלה‏, 22 באוקטובר 2017
• אלכסנדר כץ, צחי בירן יערוך את אתר 'כאן', אודי הירש את המגזין במהדורה, באתר אייס, 28 במרץ 2017
• נועם אמיר, שמונים שנה ל"במחנה" (אורכב 01.01.2020 בארכיון Wayback Machine), מעריב
• שמעון כהן, אפליקציה צה"לית מזמינה אתכם למלחמת ההסברה(הקישור אינו פעיל)
• צחי בירן נושא דברים בסגירת עיתון "במחנה", יוטיוב
• צחי בירן בכיתת אמן בכנס DIGIT, יוטיוב
• צחי בירן‏, הגבר בבית, באתר וואלה‏, 16 באפריל 2009