פורטל:גרמניה/קולנוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לקולנוע הגרמני תרומה אמנותית וטכנית מרכזית בהיסטוריה של הקולנוע, במיוחד בימי רפובליקת ויימאר בה צמח זרם הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני, שהנפיק במאים היסטוריים כדוגמת פרידריך וילהלם מורנאו. הבמאי האוסטרי פריץ לאנג, שקיבל אזרחות גרמנית ב־1926, ושהקריירה שלו פרחה בטרום מלחמת תעשיית הקולנוע הגרמנית, היה בעל השפעה ניכרת במיוחד על תעשיית הקולנוע ההוליוודית. הסרט האילם שביים, מטרופוליס (1927) נחשב ללידת סרטי המדע בדיוני המודרניים. במהלך שנות ה-60 וה-70 במאים גרמנים מהקולנוע הגרמני החדש, כמו ורנר הרצוג, וים ונדרס וריינר ורנר פאסבינדר שמו את הקולנוע המערב גרמני בחזרה על הבמה הבינלאומית.

בשנים האחרונות, סרטים כמו "להתראות לנין!", "הנפילה", "חיים של אחרים" ועוד רבים, זכו להצלחה בינלאומית. פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין שמתרחש מדי משנה מ־1951, הוא אחד מפסטיבלי הקולנוע החשובים ביותר בעולם.

לקטגוריה

כללי: UFA - פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין - הקולנוע הגרמני החדש
הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני: M - פריץ לאנג - מטרופוליס - אריך פומר - הקבינט של ד"ר קליגרי
במאי קולנוע: רולנד אמריך - ורנר הרצוג - וים ונדרס - מרגרטה פון טרוטה - ארנסט לוביטש - פרידריך וילהלם מורנאו - לני ריפנשטאהל - לרשימה המלאה...
סרטים גרמניים: ברלין: סימפוניה של עיר גדולה - היהודי הנצחי - היהודי זיס - הנפילה - חיים של אחרים - ילדה רעה - להתראות לנין! - מלאכים בשמי ברלין - ניצחון הרצון - סרט לבן - לרשימה המלאה...
שחקנים: קורט בואה - מוריץ בלייבטרוי - מרלן דיטריך - קונרד ויידט - אריקה מאן - פרנקה פוטנטה - היידי קלום - לואיז ריינר - מקסימיליאן של - לרשימה המלאה...

ערך נבחר

מלאכים בשמי ברלין הוא סרט קולנוע מערב-גרמני מ-1987, שבוים על ידי הבמאי הגרמני וים ונדרס.

הדיאלוג בסרט, וכן מחשבותיהן של הדמויות, מתאפיינות לעיתים בסגנון לירי מאוד, השאוב מכתיבתו של המשורר הגרמני ריינר מריה רילקה וממחזותיו וספריו של הסופר האוסטרי פטר הנדקה, אשר אחראי למוטיבילדות" החוזר על עצמו בסרט. הסרט עוסק בחיים בברלין באותה תקופה, וכן, באמצעות הדמויות, קורץ לעברה ולעתידה של ברלין וגרמניה כולה. הסרט זכה בפרס הבמאי בפסטיבל קאן 1987. הסרט עובד לאנגלית וצולם ב-1998 תחת השם "עיר של מלאכים", בכיכובם של ניקולס קייג' ומג ראיין. הגרסה האמריקאית רומנטית יותר ומלבד קווי-העלילה הבסיסיים, אין דמיון רב בינה לבין המקור. הסרט עובד גם לתיאטרון.