סטיביה
סטביה (שם מדעי: Stevia) הוא סוג של צמחים בעלי פרחים ממשפחת המורכבים. הסוג כולל כ-240 מינים של שיחים וצמחים עשבוניים, הנפוצים בדרום ומרכז אמריקה. אחד ממיניו, סטביה רבאודיאנה (Stevia rebaudiana),[1] מגודל לשם מיצוי חומרי המתקה המצויים בעליו. מין זה של סטביה כולל מספר חומרי המתקה סטביולים- Steviol glycoside בעלי עוצמת המתקה הנעה מפי 100 ועד פי 300 מסוכרוז. ניתן לייצר ממתיקים טבעיים מחומר המתקה אחד או יותר, לפי עוצמת ההמתקה וטעם הלוואי. למיצוי עלי סטביה השפעה זניחה על רמת הגלוקוז בדם של אדם הצורך את החומר, ועל כן נחשב כממתיק נטול קלוריות. סטביה נחשב למקור לגליקוזידים בעלי תכונות מיטיבות לבריאות האדם-נאוטרציקל- Nutraceutical.[2] על פי מחקרים מדעיים הגליקוזידים המופקים מהסטביה נחשבים כגורמים מיטיבים כנגד השמנת יתר, סכרת, יתר לחץ דם, בעלי פעילות נוגדת חימצון, כנגד עששת, כנגד סרטן [3] ובעלי השפעה מועטה על המיקרוביוטה של דרכי העיכול.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוג נקרא על שמו של הרופא והבוטנאי הקטלני (Pedro Jaime Esteve)) בן המאה ה-16. הסוג תועד לראשונה בשנת 1797 על ידי הבוטנאי והאומן הספרדי אנטוניו חוזה קאוונילס (Antonio José Cavanilles)
שימוש כממתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש בצמח כממתיק נעשה במספר אופנים: שימוש בעלים טריים או מיובשים, מיצוי מימי של העלים ואבקות. המתיקות של העלים המיובשים היא פי 10–15 משל סוכר.[4] באמצעות תהליכים כימיים ניתן לבודד את חומרי ההמתקה שבסטביה. לחלק מחומרי ההמתקה טעם לוואי ניכר של אניס, שומר פשוט או שוש.
מבין חומרי ההמתקה המצויים בסטיביה, ארבעה חומרים המשמשים לייצור תחליפי סוכר שייכים לקבוצת הגליקוזידים:
- סטיביוזיד - Stevioside (מתוק פי 250–300 מסוכרוז). מהווה כ-5-10% ממשקלו היבש של הצמח
- רבודיוזיד - Rebaudioside A (מתוק פי 240 מסוכרוז) יחסית בעל פחות טעם לוואי מריר. מהווה 2-4% ממשקלו היבש של הצמח.
- רבודיוזיד - Rebaudioside C (המכונה גם דולקוזיד B), מהווה בין אחוז לשני אחוזים ממשקלו היבש של הצמח.
- דולקוזיד Dulcoside A, מהווה בין חצי אחוז לאחוז ממשקלו היבש של הצמח.
רבודיוזיד B, D ו-E מצויים אף הם בעלי הסטיביה, אך לרוב אינם בשימוש בייצור תחליפי סוכר. הסטיביוזיד והרבודיוזיד בודדו לראשונה על ידי שני כימאים צרפתים בשנת 1931. תחליף הסוכר הראשון שיוצר מהם לשימוש מסחרי היה ב-1971 ביפן, על ידי התאגיד מוריטה קגאקו קוגיו Morita Kagaku Kogyo Co., Ltd התחליף עדיין מצוי בשימוש פופולרי ביפן, וקיים בגרסת תוסף מזון מאושר בקנדה. [5] בחלקים מסוימים בדרום אמריקה, נוהגים להמתיק את משקה המאטה בעזרת עלי הסטיביה.
רביאנה-Rebiana הוא שמו המסחרי של ממתיק נטול קלוריות המבוסס בעיקר על רבודיוזיד A. טרוביה Truvia הוא שם המותג של ממתיק המופק מרביאנה ומכיל רבי-כהלים נוספים, שפותח על ידי תאגיד המזון האמריקאי קרגיל Cargill וחברת קוקה-קולה. Pure Via® הוא שמו של מותג מקביל שפותח בשיתוף פפסי קולה. [6] אירגון המזון העולמי WHO-אישר את השימוש בגליקוזידים של סטביה כממתיקים למזון בשנת 2007.[7] נכון לדצמבר 2008 אישר ה-FDA האמריקני תוספי מזון המכילים REB-A וממתיקי סטיביה אחרים[8] על בסיס ההגדרה כ- "נחשב כבטוח" [9] (GRAS-Generally Recognized as Safe). האישור גרם לחברות משקאות גדולות בארצות הברית כמו קוקה-קולה ופפסיקו לצרוך כמויות גדולות מהצמח להמתקת מוצריהן. שוק הסטיביה העולמי, שלא היה ערוך דיו לשינוי בצריכה, נקלע למחסור שהשפיע גם על צרכני הסטיביה לתעשיית תוספי המזון בישראל. כדי לפתור את המחסור הקימו בארץ שדות גידול מסודרים של סטיביה במושב דלתון, במושבה יבנאל, ובקיבוץ מירב שיספקו חומרי גלם עבור יצרני תוספי מזון מקומיים. מחקרים שבוצעו בעשור השני של המאה ה-21 לא מצאו סיכונים בשימוש בסטיביה בכמויות סבירות[10][11]. עם זאת, יש הטוענים כי תמציות הסטיביה המרוכזות עלולות לגרום נזק בריאותי חמור.[12]
משרד הבריאות הישראלי אישר את השימוש של גליקוזידים שמקורם הוא מצמח הסטיביה. כלל הגליקוזידים קיבלו את הסימון E960 ברשימת תוספי המזון המותרים לשימוש. כמו כן, עודכנה רשימת מוצרים בהם מותר להשתמש בתוסף זה על פי הרמה המרבית המותרת.[13]
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוג הסטביה כולל כ-240 מינים, רובם באזור דרום ומרכז אמריקה וחלקם פרושים עד צפון מקסיקו, ואף חלקים דרומיים בארצות הברית, כגון ניו מקסיקו, אריזונה וטקסס. המין סטיביה רבודיאנה מגודל למטרות חקלאיות בסין, קוריאה, יפן ומלזיה ונמכר למאכל (כתוסף מזון או ממתיק) גם בחלק מארצות דרום אמריקה (ברזיל, קולומביה, פרו, אורוגוואי ופרגוואי), איי סנט קיטס ונוויס וישראל.
מינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם קיצור הבוטניקאי המגדיר בסוגריים.
- Stevia amambayensis (B.L.Rob).b
- Stevia ammotropha (B.L.Rob).b
- Stevia amplexicaulis (Hassl).b
- Stevia apensis (B.L.Rob).b
- Stevia aristata (D. Don ex Hook. & Arn).b
- Stevia villaricensis (B.L.Rob).b
- Stevia balansae (Hieron).b
- Stevia breviaristata (Hook. & Arn).b
- Stevia catharinensis (Cabrera).b
- Stevia commixta (B.L.Rob).b
- Stevia cuneata (Hassl).b
- Stevia entreriensis (Hieron).b
- Stevia estrellensis (Hassl. ex B.L.Rob).b
- Stevia eupatoria (Spreng).b
- Stevia leptophylla (Baker).b
- Stevia selloi (Spreng).b
- Stevia parvifolia (Hassl).b
- Stevia purpurea (Pers).b
- Stevia rebaudiana (Bertoni).b
- Stevia rojasii (Hassl).b
- Stevia sabulonis (B.L.Rob).b
- Stevia satureiifolia (Lam.).b
- Stevia selloi (Spreng).b
- Stevia serrata (Cav).b
- Stevia spathulata (Cabrera).b
- Stevia sphacelata (Nutt. ex Torr).b
- Stevia veronicae (DC).b
- Stevia villaricensis (B.L.Rob).b
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטיביה, באתר ITIS (באנגלית)
- סטיביה, באתר NCBI (באנגלית)
- סטיביה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סטיביה, באתר Tropicos (באנגלית)
- סטיביה, באתר GBIF (באנגלית)
- סטיביה, באתר IPNI (באנגלית)
דניאל אנגבר, ניו יורק טיימס מגזין, האם צמח הסטיביה יהיה הממתיק של העתיד, באתר הארץ, 22 בינואר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אופיין על ידי הבוטניקאי השווייצרי מויסס סנטיאגו ברטוני (Moisés Santiago Bertoni) וקרוי לעיתים על שמו.
- ^ Jamil Ahmad, Imran Khan, Renald Blundell, Joseph Azzopardi, Mohamad Fawzi Mahomoodally, Stevia rebaudiana Bertoni.: an updated review of its health benefits, industrial applications and safety, Trends in Food Science & Technology 100, 2020-06-01, עמ' 177–189 doi: 10.1016/j.tifs.2020.04.030
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Alzheimer’s Disease: The Features and Quality of Life, Journal of Biology, Agriculture and Healthcare, 2014 doi: 10.7176/jbah/18237 - ^ סטיביה, מתיקות טבעית רבת עוצמה מאת יעל קחל. עבודה המוגשת למדען הראשי
- ^ Stefanie Wallace, Stevia receives final approval for use in Canada, Bakers Journal, 2012-12-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ G.Th. Kroyer, The Low Calorie Sweetener Stevioside: Stability and Interaction with Food Ingredients, LWT - Food Science and Technology 32, 1999-12, עמ' 509–512 doi: 10.1006/fstl.1999.0585
- ^ WHO | JECFA, apps.who.int
- ^ Stevia sweetener gets US FDA go-ahead
- ^ Center for Food Safety and Applied Nutrition, Generally Recognized as Safe (GRAS), FDA, 2020-08-04 (באנגלית)
- ^ Goyal, S.K.; Samsher; Goyal, R.K. (בפברואר 2010). "Stevia (Stevia rebaudiana) a bio-sweetener: A review". Int J Food Sci Nutr. 61 (1): 1–10. doi:10.3109/09637480903193049. PMID 19961353.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ulbricht, C.; Isaac, R.; Milkin, T.; Poole, E.A.; Rusie, E.; et al. (באפריל 2010). "An evidence-based systematic review of stevia by the Natural Standard Research Collaboration". Cardiovasc Hematol Agents Med Chem. 8 (2): 113–127. doi:10.2174/187152510791170960. PMID 20370653.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ סטיביה – האמנם תחליף הסוכר "הטבעי" הטוב ביותר? מאת הפרופ' חיים גמליאל
- ^ משרד הבריאות, [משרד הבריאות הישראלי, שרות המזון עדכון רשימת תוספי מזון- גליקוזידים של סטיביול (glycosides steviol)], באתר https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/list/51463311.pdf, 28.12.2011
