ישיבת בית זבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת בית זבול
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
ישיבה
תקופת הפעילות 1945–הווה (כ־79 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים יעקב משה חרל"פ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת בית זבול היא ישיבה בשכונת שערי חסד שבירושלים. הישיבה הוקמה בשנת תש"ה (1945) על ידי הרב יעקב משה חרל"פ, ששימש כנשיאה עד לפטירתו בשנת 1951.

כיום היא מתנהלת במתכונת של כולל אברכים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בתור מדרש גבוה לתלמוד בשם "בית זבול"[1]. הרב חרל"פ העביר שם שיעורים באופן קבוע במקביל להיותו ראש ישיבת מרכז הרב. הישיבה יועדה בעיקר לתלמידים נשואים[2], ובכך הייתה כעין כולל לאברכים.

הישיבה שוכנת בשכונת שערי חסד, בה התגורר וכיהן כמרא דאתרא הרב חרל"פ. בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה, בקומה השנייה של בית הכנסת "הגר"א", ולאחר פטירתו של הרב חרל"פ, הפך בנו ר' יוסף דוד זאב חרל"פ את הבית לבית כנסת, שאליו הועברה גם הישיבה.

הוצאת ספרי הרב חרל"פ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה יצאו לאור חלק מכתביו של הרב חרל"פ: סדרת 'מי מרום' על עשרים חלקיה המהווים את החלק המרכזי במשנתו המחשבתית של הרב חרל"פ, ואת ששת הכרכים של "בית זבול" - שו"ת וחידושי הרב חרל"פ לתלמוד.

בנוסף יצאו בישיבה שבעה ספרים בשם 'חידושי תורה על מסכתות' מאת הרב חיים לייב חרל"פ.

הישיבה, וסדרת הספרים בעלת השם הזהה, נקראו על שם אביו של הרב חרל"פ, הרב זבולון חרל"פ, וכן על שם ארץ ישראל אשר ממנה לא יצא מעולם[3][4].

רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים עמדו בראשות הישיבה הרב אברהם שדמי (פשדמייסקי)[5], הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש והרב שמואל ברוך ורנר. הרב יוסף דוד זאב חרל"פ, בנו של מייסד הישיבה, עמד בראשות הישיבה אך גם עסק בניהול הישיבה[6].

ראשות הישיבה וניהולה עברו בירושה לנכדו של הרב חרל"פ - הרב ניסן מאיר זק"ש, אך בשל תפקידו כרבה של שכונת שערי חסד, החליט להותיר אחריות זו לאחיו הרב זבולון זק"ש מרבני שכונת רוממה בירושלים.

כיום עומד בראש הישיבה הרב יעקב משה זק"ש (בנו של הרב זבולון זק"ש ונכדו של הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש).

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין בוגריה ניתן למנות את הרבנים סיני אדלר[7], יצחק מאיר חרל"פ, אהרן רוזנפלד, שמואל דביר[8], יצחק שלמה זילברמן ויצחק פלקסר.

במקום נמצאים הישיבה, בית הכנסת 'בית זבול' וכן כולל אברכים שמורכב בעיקר מאברכים תושבי האיזור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראובן גפני, מקדש מעט : בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים, הוצאת יד יצחק בן צבי תשס"ד, עמ' 25-32.
  • יאיר חרל"פ, "ישיבת בית זבול", בתוך: שירת הי"ם: שירת חייו של איש ירושלים הרב יעקב משה חרל"פ, תשע"ב, עמ' 385 - 390.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישיבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.