יונקי הביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןיונקי הביב
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: יונקי הביב
משפחות
  • Ornithorhynchidae
  • Tachyglossidae
שם מדעי
Monotremata
בונפרטה, 1837
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונקי הביב (שם מדעי: Monotremata; נקראים בעברית גם חיות הביב או בעלי ביב) היא סדרה המשתייכת לקבוצת קדם יונקים.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים בסדרה נפוצים באוסטרליה, בטסמניה ובגינאה החדשה, ומצויים בכל אזורי המחיה, במקווי מים, ביער ובמדבר. בניגוד ליונקי שליה, לביבאים יש פתח יחיד באחורי גופם, הקרוי פתח ביב (Cloaca), המשמש אותם גם להפרשות שתן וצואה וגם לרבייה. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת רחם ובמקום תהליך ההיריון, היא מטילה ביצים ודוגרת עליהן. קליפת הביצים אינה קשה אלא דמוית עור. לצאצאים יש "שן ביצה" (כמו אצל חלק מהזוחלים והציפורים), שבעזרתה הם מצליחים ליצור פתח בקליפה. לאחר בקיעתם הם ניזונים מחלב המופרש מנקבוביות בעור הבטן של אימם. נוירוני השמע שלהם אינם סגורים בתעלת עצם, בניגוד לרוב היונקים למעט עטלפים מסוימים[1].

יונקי הביב מגוונים בגודלם מגודל של ברווזן ששוקל עד 2.4 ק"ג, עד לגודל של קיפודן חרטומני מערבי ששוקל עד 16.5 ק"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונקי הביב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]