יהודה זולדן

**הרב יהודה זולדן**
לידה	6 במרץ 1958 (בן 66); י"ד באדר תשי"ח
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
השתייכות	הציונות הדתית
תחומי עיסוק	הוראת גמרא, משנה, הלכה, תנ"ך ואמונה
מעסיק	משרד החינוך הישראלי
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא; הרב שאול ישראלי
חיבוריו	מלכות יהודה וישראל, מועדי יהודה וישראל, שבות יהודה וישראל, מגילה במוקפות חומה, זמני יהודה וישראל

הרב ד"ר יהודה זולדן (נולד בי"ד באדר תשי"ח, 6 במרץ 1958) הוא רב ישראלי, מחנך, דיין בבית דין לממונות, חוקר תורני, מחבר ספרים ומרצה. בעבר שימש ראש ישיבת בני עקיבא רעננה, ראש ישיבת ההסדר נוה דקלים בגוש קטיף, והמפקח המרכזי על הוראת תלמוד ותורה שבעל-פה בחינוך הממלכתי דתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבני ברק בשנת תשי"ח (1958). למד בבתי הספר מוהליבר וסגולה, בישיבת בני עקיבא נחלים ולאחר מכן שנים רבות בישיבת מרכז הרב בירושלים, אצל הרב צבי יהודה קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי.

התגורר ביישוב עפרה, שם למד במסגרת כולל תנ"ך, ואחר כך התגורר ברעננה ושימש ראש ישיבת בני עקיבא רעננה. לאחר מכן התגורר בנווה דקלים ושימש ראש כולל בישיבת נוה דקלים ובהמשך ראש הישיבה. הוא התגורר במשך 13 שנים ביישוב נווה דקלים בגוש קטיף עד ההתנתקות. במשך מספר שנים היה חוקר במכון התורה והארץ בכפר דרום שבגוש קטיף.

עבודת הדוקטורט שלו עסקה בקריאת המגילה בערים המוקפות חומה, בירושלים ושכונותיה וברחבי ארץ ישראל, מאז היציאה מהחומות לפני למעלה ממאה וחמישים שנה.

תקופות מסוימות שימש כר"מ בבית המדרש במרכז האקדמי לב, (מכון לב) בירושלים, חוקר במכון משפטי ארץ שבעפרה, וכן מרצה גם במכללת בית וגן ובמכללת הרצוג.

בין השנים תשע"א–תשפ"ג שימש כמפקח מרכז על הוראת תלמוד ותושב"ע בחינוך הדתי.

מרצה במדרשה לנשים ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן בנושאי הלכה. בנוסף משמש דיין בבית דין לממונות במעלה אדומים. לפני כן היה דיין בגוש קטיף^[1].

נשוי לשרית, אב לשמונה ומתגורר במעלה אדומים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ד"ר זולדן ערך מספר ספרים, ופרסם מאות מאמרים בהלכה בנושאים אקטואליים. חלקם הגדול פורסמו בכתבי העת "תחומין", "צוהר", "אמונת עתיך", "שמעתין", "מעלין בקודש", "אסיף" ו"התורה והארץ".

מרבית מאמריו שפרסם במהלך השנים פורסמו בספריו. לחלק מספריו מצורפים דברי ברכה של רבו הרב אברהם שפירא.

מלכות יהודה וישראל (שלטון, מנהיגות וצבא). בהוצאת מכון תורני אור עציון, 524 עמודים, ה'תשס"ב^[2].
מועדי יהודה וישראל (המועדים וזיקתם לארץ למדינה ולמקדש). בהוצאת המכון התורני אור עציון ה'תשס"ד, 591 עמ'^[3].
סוכת קטיף, הוצאת מכון התורה והארץ, ה'תשס"ה, 112 עמ'.
שבות יהודה וישראל (ארץ ישראל וגוש קטיף, מדינה וצבא, חברה ומנהיגות), הוצאת מכון לב, ירושלים תשס"ז, 565 עמ'^[4].
מגילה במוקפות חומה – מקרא מגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, בהוצאת יפה נוף, ירושלים תשע"ג, 470 עמ'^[5].
זמני יהודה וישראל (שנת השמיטה, הקהל ומועדי השנה), הוצאת מכון התורה והארץ, שבי דרום תשע"ה, 526 עמ'.
צדקות יהודה וישראל (ארץ, מדינה, משפט, חברה, צדקה, חינוך), הוצאת מכון התורה והארץ, שבי דרום תשע"ח, 560 עמ'.
חגי יהודה וישראל (מצוות והלכות בארץ, במדינה ובמקדש), הוצאת מכון התורה והארץ, שבי דרום תש"פ, 579 עמ'.
באר יהודה – בבא בתרא, שיעורים על פרקים א–ב. הוצאת מעליות, מעלה אדומים תשפ"א, 474 עמ'.
באר יהודה – פסחים, שיעורים על פרקים א–ו, י. הוצאת מעליות, מעלה אדומים תשפ"ב, 490 עמ'.
באר יהודה – סנהדרין, שיעורים על פרקים א–ב. הוצאת מעליות, מעלה אדומים תשפ"ג, 516 עמ'.
באר יהודה – סוכה, שיעורים על פרקים א–ה, ונספח על הספר "עץ הדר" מאת הראי"ה קוק. הוצאת מעליות, מעלה אדומים תשפ"ג, 523 עמ'.
באר יהודה – בבא קמא, שיעורים על פרקים א–ג, ו-ח, הוצאת מעליות, מעלה אדומים תשפ"ד, 498 עמ'.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ הדר השלם, מאת הראי"ה קוק, הוצאת המכון ע"ש הרב צבי יהודה, ירושלים תשמ"ו. בתוספת מבוא היסטורי על מאבקו של הראי"ה קוק בעד אתרוגי ארץ ישראל הכשרים והמהודרים ובאיסור ליטול אתרוגים מורכבים
ספר הקהל, כפר דרום תשס"א
ביכורי הארץ, כפר דרום תשס"ג
נטיעות הארץ, כפר דרום תשס"ד
הודאת הארץ, כפר דרום תשס"ה
חוברות דרישה, המדרשה לנשים, אוניברסיטת בר-אילן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] באתר דין תורה

[2] ארץ חמדה בסקירה על הספר

[3] ארץ חמדה בסקירה על הספר

[4] הרב שלמה אישון בסקירה על הספר

[5] סקירה על הספר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]