טיוטה:אבל הרצברג

אבל יעקב הרצברג
Abel Jacob Herzberg
	אבל הרצברג ב-1913
לידה	17 בספטמבר 1893; אמסטרדם, הולנד
פטירה	19 במאי 1989 (בגיל 95)
מקום קבורה	אמסטרדם, הולנד
ידוע בשל	עורך דין, משורר
השכלה	אוניברסיטת אמסטרדם
השקפה דתית	יהדות
צאצאים	ג'ודית הרצברג (נולדה ב-1934)

אבל יעקב הרצברג (17 בספטמבר 1893 - 19 במאי 1989; בהולנדית: Abel Jacob Herzberg)^[1]^[2] היה סופר ועורך דין יהודי, יו"ר ההסתדרות הציונית ההולנדית^[3] בשנים 1934 עד 1939. זכה בפרסים רבים, ביניהם תואר אביר מסדר בשנת 1965. הרצברג נולד למשפחה יהודית חסידית שהיגרו מרוסיה לאמסטרדם בעקבות הפוגרומים של סוף המאה ה-19.^[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצברג נולד באמסטרדם, הולנד ב-17 בספטמבר 1893. הוריו היגרו מליטא לאמסטרדם וגדל במשפחה יהודית מסורתית-חסידית. אביו של הרצברג עסק בסחר ביהלומים ופעיל ציוני בקהילות היהודיות באירופה. בילדותו הרצברג התלווה לאביו לקונגרס הציוני השמיני של ההסתדרות הציונית העולמית בהאג.^[5] הרצברג גם למד בבית הספר "לובביצ'ר" (באנגלית: Lubavitcher School).

במהלך תקופה זו הוא היה מעורב יותר בציונות, במיוחד לאחר הצהרת בלפור. בשנת 1912, הצטרף לארגון הסטודנטים הציוניים ההולנדיים (NZSO), ושימש במספר תפקידים אדמיניסטרטיביים בארגונים ציוניים, כולל כעורך בכתב העת התקווה. בנוסף לכך, הוא ניהל את קרן הנוער היהודי בהולנד (JFF) ביחד עם דוד כהן.

צבא וציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצברג התנדב לצבא ההולנדי במלחמת העולם הראשונה על אף שלא הייתה לו אזרחות. לאחר המלחמה, למד משפטים ובהמשך פתח משרד לעריכת דין בתחום המשפט המנהלי. הרצברג נחשף לציונות עוד בגילאים צעירים, והיה שותף לאידיאולוגיה הציונית במשך השנים. הרצברג היה יו"ר העבודה הציונית ההולנדית.^[3]

בשנות ה-30 של המאה ה-20, הרצברג היה דמות משמעותית בקהילה היהודית של אמסטרדם. הוא היה עורך של "De Joodse Wachter" (עיתון של ההסתדרות הציונית ההולנדית) ואף היה יו"ר ההסתדרות הציונית ההולנדית.^[6]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במאי 1940, גרמניה הנאצית החלה את פלישתה להולנד. הקרב הסתיים בניצחון גרמני בעקבות כניעתה של הולנד, לאחר הפצצת רוטרדם ימים בודדים לאחר תחילת הפלישה.

במרץ 1943, הרצברג ואשתו נתפסו ונעצרו על ידי הנאצים. הם נלקחו למחנה הסגר ברנוולד. לאחר מכן נשלחו למחנה המעבר וסטרבורק שבהולנד.

בספטמבר 1943, ילדיהם של משפחת הרצברג הוברחו על ידי הוריהם לחווה שכנה לווסטרבורק.

ב-11 בינואר 1944, רצה לעבור לפלשתינה ואף קיבל היתרים מיוחדים לכך, אך באותו יום, הועברו למחנה הריכוז ברגן-בלזן. בהמשך, נאמר לאסירים בברגן-בלזן כי 172 מהם מורשים לעבור לפלשתינה. באותה שנה הועברו בין מחנות ומקומות עבודה, עד סוף המלחמה בשנת 1945, אך הסכם ההעברה בסוף לא התממש, מה שהרצברג הגדיר בעצמו "אכזבה גדולה".

הרצברג החל לכתוב את יומנו באוגוסט 1944 ועד אחרי שחרורו באפריל 1945, והיומן יצא לאור ב-1950.

בקיץ של 1945, הרצברג ואשתו הועברו לאמסטרדם, וביחד איתם, גם 3 הבנים שלהם ניצלו. בתו היגרה לפלשתינה, אך השאר החליטו להישאר בהולנד.^[7]

במהלך השואה, הרצברג תיאר את חייו בגטאות, בין השאר תיאר רעב קשה שהוא ואשתו חוו. רוב האנשים ששהו במחנה המעבר, לא שרדו.^[8]

המשך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה, הרצברג נהג לכתוב ספרים, רומנים וטקסטים אחרים. הרצברג זכה בפרסים רבים בזכות הטקסטים שכתב. בשנת 1965, זכה בתואר אביר מסדר אורנג', ובשנת 1974 זכה הרצברג בפרס הולנדי (P.C - פרס ספרותי הולנדי) על ספרו "אהבת הגורל".^[9] מהספר ניתן להבין שהוא רואה אישה גוססת שהייתה בברגן - בלזן והיא אחזה בידיה כרך של האתיקה של שפינוזה.

בנוסף, הרצברג כתב ספרים וטקסטים על היהדות והציונות, ואף כתב ספר נוסף הנקרא "Between Two Streams".^[9]

הרצברג כתב רבות על הדת היהודית, ונהג להסתכל על אלוהים כאל מעין איש שופט. כנראה שהאידיאולוגיה הזאת שהרצברג הרבה לכתוב עליה קשורה לעובדה שעסק במשפטים לאורך חייו.

בשנות ה-70, קרא לשחרר חיילים גרמנים בטענה שנקמה הוא דבר "לא אנושי".

הרצברג נפטר ב-19 במאי 1989.^[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבת הגורל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אהבת הגורל" הוא אחד מספריו של הרצברג המורכב מכתבות וסיפורים אשר הרצברג כתב בזמן שהותו בברגן בלזן (כשלרוב מדובר בכתבות שכתב בעיתון De Groene Amsterdammer; האמסטרדמי הירוק). בספר קיימים שבעה מאמרים המדברים על חוויתו של הרצברג בעת מלחמת העולם השנייה. הספר לראשונה יצא כטקסט בעיתון בהולנד, אך זכה לפרסום רב בשל צורת הכתיבה שלו אשר רבים העריכו.^[10] בספר, הרצברג מדבר בעיקר על בני האדם בתוך הגטו, ועל המאבק היהודי-ציוני הכה ממושך. בנוסף, הרצברג פירט בספר על אינטראקציות בין יהודים לבין אנשי ה-SS.^[11]

הספר יצא לאור בפעם הראשונה בשפה ההולנדית, ובהמשך יצא בשמונה מהדורות שונות ותורגם לשפות רבות, ביניהם: אנגלית, גרמנית ואיטלקית. בשנת 1949 הרצברג קיבל פרס לספרות ועוד מספר פרסים בזכות ספר זה שכתב. בנוסף, קיבל מגוון פרסים על ספריו האחרים.^[11]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצברג זכה בפרס קונסטנטין הויגנס ב-1964 ובפרס פי.סי הופט ב-1972 (בתו ג'ודית זכתה בפרס קונסטנטין הויגנס ב-1994, ובפרס פי.סי. הופט ב-1997). מאז 1990.^[12]

הרצאה שנתית באמסטרדם מנציחה את הרצברג ואת מורשתו.^[12]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Vaderland
Amor fati (אהבת הגורל)
Tweestromenland ("Between Two Streams", 1950)
Herodes, de geschiedenis van een tyran ("Herodes, the history of a tyrant", 1955)
Sauls dood (1958; play, performed by Haagse Comedie, 1959)
Kroniek der jodenvervolging ("Chronicle of the persecution of the Jews", 1960)
Het proces Eichmann (1961; collected newspaper articles for De Volkskrant on the Eichmann trial)
Eichmann in Jeruzalem (1962; monograph on the Eichmann trial)
Brieven aan mijn kleinzoon ("Letters to my grandson", 1964)
Pro-Deo. Herinneringen aan een vooroordeel (1969)
Om een lepel soep ("For a spoonful of soup", 1972; recollections from his legal practice)
De memoires van koning Herodes (1974)
Drie rode rozen (novella, 1975: the main character, Salomon Zeitscheck, is the only one of his family to survive the Holocaust)
De man in de spiegel (1980)
Twee verhalen (1981)
Brieven aan mijn grootvader ("Letters to my grandfather", 1983)
Mirjam (1985)
Aartsvaders (1986)
Verzameld werk (collected works, 1993-1996: vol. 1 novels, stories, drama; vol. 2 autobiography; vol. 3 essays and speeches)
Brief aan mijn kleindochter ("Letter to my granddaughter", written 1984, published 1996)^[13]^[14]^[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבל י. הרצברג באתר הספרייה הלאומית (באנגלית)
אבל י. הרצברג באתר Nederlands Letterenfonds
נטע הלפרין, היטלר מת, ואני מקשיב לשַחרוּר, באתר ישראל היום

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² EHRI - Abel Herzberg, portal.ehri-project.eu
^ אהבת הגורל (עמ' 13), באתר www.nli.org.il
^ ¹ ² Abel J. Herzberg, Between Two Streams: A Diary from Bergen-Belsen, I. B. Tauris, 1997-04-15, עמ' 10, ISBN 978-1-86064-121-3. (באנגלית)
^ אבל הרצברג, אהבת הגורל, עמ' 15
^ DBNL, 2. Abel Herzberg, Jacques Presser en Loe de Jong: biografische schetsen, Geschiedschrijving als opdracht, Conny Kristel, DBNL (בהולנדית)
^ נטע הלפרין, היטלר מת, ואני מקשיב לשַחרוּר, באתר www.israelhayom.co.il
^ אבל הרצברג, אהבת הגורל, עמ' 11
^ רוסו, נירה (2005-04-23). "ארוחה אפלטונית: המתכונים וספרי הבישול שנכתבו בזמן השואה". הארץ. נבדק ב-2024-05-15.
^ ¹ ² Klaas Smelik, Ria van den Brandt, Meins G. S. Coetsier, Spirituality in the Writings of Etty Hillesum: Proceedings of the Etty Hillesum Conference at Ghent University, November 2008, BRILL, 2010-10-25, עמ' 299, ISBN 978-90-04-18859-4. (באנגלית)
^ צור ארליך, אהבת הגורל: שבעה חיבורים על ברגן-בלזן / אָבֶּל י' הרצברג, באתר השילוח, ‏2021-08-26
^ ¹ ² Abel J. Herzberg (1893-1989), (Abel Jacob) | The National Library of Israel, www.nli.org.il (באנגלית)
^ ¹ ² DBNL, Abel Herzberg-lezing, Lof van de lezing. Gids voor de 154 meest prestigieuze lezingen, Maaike Grevelink, DBNL (בהולנדית)
^ DBNL, Het laatste woord Abel J. Herzberg over Herodes, de geschiedenis van een tyran, Maatstaf. Jaargang 4, DBNL (בהולנדית)
^ Hanna Blok, Lodewijk Blok, Bart Wallet, Bibliografie over het jodendom en Israël voor het Nederlandse taalgebied, 1992-2006, Peeters Publishers, 2007, ISBN 978-90-429-1967-9. (בהולנדית)
^ DPG Media Privacy Gate, myprivacy.dpgmedia.nl

[:2-1] ¹ ² EHRI - Abel Herzberg, portal.ehri-project.eu

[2] אהבת הגורל (עמ' 13), באתר www.nli.org.il

[:0-3] ¹ ² Abel J. Herzberg, Between Two Streams: A Diary from Bergen-Belsen, I. B. Tauris, 1997-04-15, עמ' 10, ISBN 978-1-86064-121-3. (באנגלית)

[4] אבל הרצברג, אהבת הגורל, עמ' 15

[5] DBNL, 2. Abel Herzberg, Jacques Presser en Loe de Jong: biografische schetsen, Geschiedschrijving als opdracht, Conny Kristel, DBNL (בהולנדית)

[6] נטע הלפרין, היטלר מת, ואני מקשיב לשַחרוּר, באתר www.israelhayom.co.il

[7] אבל הרצברג, אהבת הגורל, עמ' 11

[8] רוסו, נירה (2005-04-23). "ארוחה אפלטונית: המתכונים וספרי הבישול שנכתבו בזמן השואה". הארץ. נבדק ב-2024-05-15.

[:1-9] ¹ ² Klaas Smelik, Ria van den Brandt, Meins G. S. Coetsier, Spirituality in the Writings of Etty Hillesum: Proceedings of the Etty Hillesum Conference at Ghent University, November 2008, BRILL, 2010-10-25, עמ' 299, ISBN 978-90-04-18859-4. (באנגלית)

[10] צור ארליך, אהבת הגורל: שבעה חיבורים על ברגן-בלזן / אָבֶּל י' הרצברג, באתר השילוח, ‏2021-08-26

[:3-11] ¹ ² Abel J. Herzberg (1893-1989), (Abel Jacob) | The National Library of Israel, www.nli.org.il (באנגלית)

[:4-12] ¹ ² DBNL, Abel Herzberg-lezing, Lof van de lezing. Gids voor de 154 meest prestigieuze lezingen, Maaike Grevelink, DBNL (בהולנדית)

[13] DBNL, Het laatste woord Abel J. Herzberg over Herodes, de geschiedenis van een tyran, Maatstaf. Jaargang 4, DBNL (בהולנדית)

[14] Hanna Blok, Lodewijk Blok, Bart Wallet, Bibliografie over het jodendom en Israël voor het Nederlandse taalgebied, 1992-2006, Peeters Publishers, 2007, ISBN 978-90-429-1967-9. (בהולנדית)

[15] DPG Media Privacy Gate, myprivacy.dpgmedia.nl

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]