חיל האוויר ההודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חיל האוויר ההודי
भारतीय वायु सेना
סמליל חיל האוויר ההודי
नभःस्पृशं दीप्तम् עריכת הנתון בוויקינתונים
פרטים
מדינה הודוהודו הודו
סוג חיל אוויר
בסיס האם ניו דלהי עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 8 באוקטובר 1932 – הווה (91 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגל חיל האוויר ההודי
רונדל חיל האוויר ההודי

חיל האוויר ההודיהינדית: भारतीय वायु सेना; באנגלית: The Indian Air Force; בראשי תיבות: IAF) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של הודו. הוא נחשב לרביעי בגודלו בעולם. בחיל האוויר ההודי משרתים כ־170,000 חיילים והוא מתפעל 1,130 כלי טיס.

החיל עבר בשנים האחרונות שדרוג משמעותי וקלט במקביל גם מספר גדול של מטוסי קרב מתקדמים בעיקר מתוצרת רוסית. למרות זאת, הוא סובל מרמת תחזוקה נמוכה ובשלוש השנים האחרונות איבד החיל קרוב ל-30 מטוסים כתוצאה מתאונות שונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה (1932-1939)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיל נוסד ב־8 באוקטובר 1932 בהודו הבריטית כחיל עזר של חיל האוויר המלכותי. ב-1 באפריל 1933, הוקמה הטייסת הראשונה (מס' 1) עם חמישה טייסים הודים (מוקמיים). הטייסים ההודים אומנו על ידי קצין הטיסה של חיל האוויר המלכותי.

מלחמת העולם השניה (1939-1945)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה פעל חיל האוויר ההודי תחת פיקוד ה-חיל האוויר המלכותי מילא תפקיד מרכזי בבלימת התקדמות הצבא היפני בבורמה, שם בוצעה התקיפה האווירית הראשונה של חיל האוויר.

חיל האוויר היה מעורב בעיקר בהפצצה טקטית, סיוע אווירי קרוב, סיור אווירי, ליווי מפציצים ומשימות איתור נתיבים עבור מפציצים כבדים של חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר של ארצות הברית. טייסי חיל האוויר המלכותי והטייסים ההודים היו טיסים יחד עם מקבליהם האירופים כדי לצבור ניסיון קרבי ומיומנות תקשורת. מלבד פעולות בבורמה השתתפו טייסי חיל האוויר במבצעים אוויריים בצפון אפריקה ובאירופה.

במהלך המלחמה חווה חיל האוויר שלב של התרחבות מתמדת. מטוסים חדשים שנוספו לצי כללו את הדקוטה, הוקר הוריקן, סופרמרין ספיטפייר ווסטלנד ליסנדר.

בשנת 1945 כהוקרה על השירות האמיץ של חיל האוויר ההודי, המלך ג'ורג' השישי העניק את הקידומת "מלכותי" ושונה השמו לחיל האוויר המלכותי ההודי, רק אחרי כינון הרפובליקה ההודית ב־1950 החיל שב להשתמש בשמו המקורי - חיל האוויר ההודי.

מלחמת העצמאות ההודית (1947–1950)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהפכה לעצמאית מהאימפריה הבריטית ב-1947, הודו הבריטית חולקה למדינות החדשות הודו ופקיסטן. על פי החלוקה הגיאוגרפית חולקו נכסי חיל האוויר בין המדינות החדשות. חיל האוויר של הודו שמר על שמו של חיל האוויר המלכותי ההודי, אך שלוש מתוך עשר הטייסות והמתקנים המבצעיים, הממוקמים בגבולות פקיסטן, הועברו לחיל האוויר המלכותי של פקיסטן. הרונדל שונה ל'צ'אקרה' ביניים שנגזר מצ'אקרה אשוקה.

כלי הטיס שברשות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס הסוחוי 30MKI - מטוס הקרב העיקרי של החייל
  • ראפאל - לאחר מכרז גדול על מי היה המטוס הבא של החיל בו ב-2012 זכה הראפאל החליטה הודו לקנות 36 מטוסים.
  • סוחוי 30MKI - מטוס הקרב העיקרי של החיל. מדובר בגרסה של הסוחוי 30 שנבנתה במיוחד לצורכי חיל האוויר ההודי. החיל מתפעל 272 המטוסים. מרבית המטוסים נבנו על ידי HAL - התעשייה האווירית ההודית. מדובר באחד המטוסים המתקדמים בעולם ומיועד בעיקר להשגת עליונות אווירית.
  • מיג 29 - 65 מטוסים נמצאים בשירות. חלק מהמטוסים מותאמים לתפעול מנושאת מטוסים (ברשות הודו נושאת מטוסים אחת, נושאת מטוסים שנייה נמצאת בתהליכי בנייה).
  • מיראז' 2000 -כ-50 מטוסים נמצאים בשירות מבצעי.
  • יגואר - 130 מטוסים בשירות מבצעי.
  • מיג-21 - כ-72 מטוסים מדגם משודרג נמצאים בתהליכי הוצאה משירות ולהחלפה במטוסי טג'אס.
  • טג'אס- כ-130 מטוסים בשירות מבצעי. פרי פיתוחה של HAL פותח במיוחד בעבור חיל האוויר ההודי.

מטוסי תובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

AWACS[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאלקון - איליושין Il-76 - מטוס לבקרה והתראה מוקדמת מתוצרת התעשייה האווירית.

מסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר ההודי בעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

LCA Tejas[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טג'אס

מטוס קרב קל (Light Combat Aircחיל האוויר המלכותיt) שמפותח על ידי התעשייה האווירית ההודית (HAL) האמור להחליף את מטוסי המיג 21 ומיג 27. פיתוח המטוס החל עוד בשנות ה-80 וסובל בינתיים מבעיות רבות. המטוס מכונה גם Tejas. הודו מתכננת ייצור של 150 מטוסים. מטוס נכנס לשירות ב-2015 ועד היום יוצרו 123 מטוסים. הודו מתכננת גם לייצר גרסה של המטוס היכולה להיות מתופעלת מנושאות מטוסים.

פרויקט MMRCA[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהדקות היחסים בין סין לפקיסטן אשר הביאה לפיתוח וייצור מטוס ה JF-17 וכן עסקאות הנשק שביצעה פקיסטן האיצו את רצונה של ממשלת הודו להגדיל ולשדרג את מעמדו של חיל האוויר ההודי. לשם כך הקציבה הממשלה ההודית סכום של 12 מיליארד דולר לרכישת 126 מטוסי קרב מתקדמים במה שאמורה להיות עסקת המטוסים הגדולה ביותר מאז שנות ה-90, הפרויקט נקרא Medium Multi-Role Combat Aircחיל האוויר המלכותיt.

המדינות אשר התמודדו על המכרז הן:

  • רוסיה - רוסיה היא ספקית הנשק העיקרית של הודו. הרוסים הציעו את מטוס המיג-35, שדרוג משמעותי של המיג 29. רוסיה נחשבה למובילה במכרז, ראש הממשלה ולדימיר פוטין אף ערך ביקור במדינה כדי לקדם את מועמדותה של רוסיה. למרות זאת, במהלך השנים האחרונות יחסי שתי המדינות עברו עליות ומורדות בין היתר בשל הסכמתה של רוסיה לספק מנועים לפקיסטן והמועמדות האמריקאית בפרויקט.
  • ארצות הברית - בשנים האחרונות, חלה התקרבות ביחסי שתי המדינות. בשל כך, ארצות הברית הציעה להודים שני מטוסים - מטוס ה F/A-18 סופר הורנט הגרסה החדשה והמתקדמת של המטוס, וכן את ה-F-16 בגרסה החדשה הנקראת (F-16 V) F-21
  • צרפת - הציעה שני מטוסים - הדאסו ראפאל .
  • שוודיה - הציעה את מטוס ה JAS-39 גריפן . [דרוש מקור]
  • Eurofighter GmbH - חברה אירופאית בבעלות משותפת של בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה וספרד, החברה הציעה את מטוס היורופייטר 2000 טייפון.

ביוני 2012 נבחר מטוס הראפאל של חברת דאסו תעופה הצרפתית כזוכה. כיום הוא פעיל בחיל האוויר ההודי. אך חיל האוויר ההודי בוחן גם הפעלת F-21 (F-16v)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]