חיבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"חיבוק", ציור מאת אליזבט ויז'ה-לה ברן, 1789
ילדה מחבקת את אביה החייל עם חזרתו הביתה

חיבוק הוא מחווה גופנית של אהבה, אהדה, קרבה או הערצה, שביטויה הוא כריכת הזרועות (או זרוע אחת) מסביב לגופו של הזולת והצמדת גוף אל גוף, פנים אל פנים, צד אל צד או פנים אל עורף.

החיבוק נהוג בדרך כלל בין אנשים קרובים: חוג המשפחה, חברים, ידידים ואהובים, ומטרתו הפגנת חום וחיבה כלפי האחר. כמו בלחיצת יד ובנשיקות על הלחי, ישנן חברות ותרבויות הנוהגות להתחבק בעיקר בשעת מפגש או בשעת פרידה. החיבוק הוא מעשה חשוב במיוחד בתהליך התפתחותם של ילדים קטנים, שרואים בחיבוק אישור לכך שהמחבק אוהב אותם ומאשר את קיומם[דרוש מקור].

בתנ"ך החיבוק מוזכר פעמים רבות בסוגים שונים של מפגשים. במפגש בין קרובי משפחה זרים שמעולם לא התראו, בין לבן הארמי ליעקב (ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק י"ג); בין שני אחים שלא נפגשו זמן רב, במפגש בין יעקב לעשו (ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק ד'); יעקב הקשיש מנשק ומחבק את נכדיו, מנשה ואפרים, כאשר יוסף מביאם לפניו (ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק י'). מקומו של החיבוק הארוטי לא נפקד והוא מוזכר בשיר השירים פעמיים: "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ו'; פרק ח', פסוק ג').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]