ז'אן בגווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ז'אן בגווין (1550 – 1620) היה רוקח וכימאי צרפתי, מחבר אחד מספרי הכימיה הראשונים. הצלחת הספר גרמה להתקבלות חידושים מרכזיים שהובאו על ידי פאראצלסוס בתחום הטיפול בחולים ובתחום ה"אנליזה הכימית" של חומרים שכונתה "הפרדת חומרים מורכבים לרכיבים שלהם".

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן בגווין נולת בשנת 1550 בלורן.[1]

הוא התבסס בפריז בתור רוקח וקיבל בשנת 1604 אישור מהמלך אנרי הרביעי לפתוח בית ספר לכימיה שמטרתו להכשיר רוקחים ורופאים שהיו מעוניינים ללמוד את הטכניקות להכנת תרופות. בבית הספר הועברו לציבור הרצאות בליווי הדגמות.

בשנת 1608 פרסם את המהדורה הצרפתית הראשונה לספר Novum Lumen Chymicum [2] שנכתב על ידי האלכימאי מיכאל סנדובוגיוס שעבד בחצרו של מלך פולין .

יסודות הכימיה, 1615

בשנת 1610 החליט לפרסם מהדורה קצרה של הרצאותיו בשם Tyrocinium Chymicum (תרגילים בכימיה).[3] הספר, שהיה כתוב בלטינית, תורגם בשנת 1615 לצרפתית תחת השם "Les Elemens de chymie de Maistre Jean Béguin, reveus, expliquez et augmentez par Jean Lucas de Roy" (יסודות הכימיה, של מסטר ז'אן בגווין עם הערות ותוספות של ז'אן לוקס דה רואה). [4]

יסודות הכימיה, 1615[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסודות הכימיה נחשב לספר הכימיה הראשון הכתוב בשפה ברורה ומובנת לכל. בגווין מציין בספרו שהכימיה היא מדע ניסיוני שאין לו כל קשר לחיפוש אבן החכמים על ידי האלכימאים.

בספר זה אפשר למצוא אחד השימושים הראשונים בצרפתית למילה כוהל (alcohol) לתיאור תוצר זיקוק של יין, בהשפעת המונח "alcohol vini" שהוכנס לשפה הגרמנית על ידי פאראצלסוס במאה ה-16.[5]

כמוכן, בגין מתאר בספר את הכנת האצטון [6] על ידי פירוליזה של עופרת אצטט (או מלח שבתאי).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Galileo Project, galileo.rice.edu
  2. ^ Micheel Sandivogius, CONTENTdm, Novum lumen chemicum
  3. ^ Jean Béguin, Tyrocinium chymicum, Apud Baleonium, 1643. (בלטינית)
  4. ^ Biographie universelle ancienne et moderne : histoire par ordre alphabétique de la vie publique et privée de tous les hommes.... 3. Bamboche-Bérénice / publ. sous la dir. de M. Michaud ; ouvrage réd. par une société de gens de lettres et de savants, 1843-18... (בצרפתית)
  5. ^ Jean Béguin, Les elemens de chymie, de maistre Iean Beguin aumosnier du Roy, chez Mathieu Le Maistre, ruë sainct Iean de Latran à l'Arbre sec, 1620. (בצרפתית)
  6. ^ Rafaël Roldan y Guerrero, Eugène-Humbert Guitard (1955). "Jean Béguin et la découverte de l'acétone". Revue d'histoire de la pharmacie. 43e année (147): 207-209.