הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל

הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל
	בניין הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל' מאי 2024
	בניין הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל' מאי 2024
מידע כללי
סוג	בניין משרדים
שימוש	מטה רשות העתיקות
כתובת	קריית הלאום
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	2012 – 2016 (חלקית)
תאריך פתיחה רשמי	2016
עלות	400 מיליון שקל
אדריכל	משה ספדיה
מידות
שטח	35,000 מ"ר
קומות	9
קואורדינטות	31°46′28″N 35°12′08″E / 31.77431667°N 35.20220556°E
	(למפת ירושלים רגילה) הקריה הלאומית לארכאולוגיה; של ארץ ישראל;

הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וג'ני שוטנשטיין הוא משכנה של רשות העתיקות המאחד את כל יחידות רשות העתיקות הפזורות ברחבי ישראל למבנה מרכזי. הקריה ממוקמת בקריית המוזיאונים בקריית הלאום בירושלים, בסמוך למוזיאון ישראל ומוזיאון ארצות המקרא. את הקריה תכנן האדריכל משה ספדיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-15 באוקטובר 2006, אך מאחר שהמדינה הקצתה לפרויקט רק 60 מיליון שקלים, שאר תקציב ההקמה היה תלוי בתרומות ובניית המבנה התעכבה.^[1]

בנובמבר 2007 אשרה הוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה את תוכנית המבנה. התכנון המפורט הסתיים בשנת 2010. בראשית שנת 2011 הסתיימה החציבה בשטח. בינואר 2012 פרסמה רשות העתיקות מכרז לבניית המתחם שישתרע על שטח של 35,000 מ"ר.^[2] עלות הפרויקט על פי התכנון הראשוני הייתה 300 מיליון שקל.^[3] לאחר שלבניין נוספו שימושים נוספים ביניהם: משרדי המטה של רשות העתיקות, מחסני העתיקות לאכלוס כשני מיליון פריטים, מעבדות, ספרייה וחללי תצוגה לציבור, עלה תקציב ההקמה ל-400 מיליון שקל.^[1]

באוקטובר 2016 נערך טקס חנוכת המבנה, אולם בפועל בנייתו לא הושלמה עקב חוסר במשאבים ורק האגף המזרחי אוכלס. הבנייה נמשכה במקביל עם גיוס תרומות נוספות.^[1]

המרכז הלאומי למטבעות ע"ש שאול א. פוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הלאומי למטבעות ע"ש שאול א. פוקס הוא מרכז המחקר הישראלי הראשון לנומיסמטיקה. מרכז המחקר כולל למעלה מ-120,000 מטבעות מתקופות שונות החל מלפני כ-2,300 שנה ועד המאה ה-17. רוב המטבעות הם ממצאים בודדים מחפירות ארכאולוגיות גדולות וקטנות. בנוסף האוסף כולל למעלה מ-150 מטבעות זהב, כסף וברונזה, המתחילים בתקופה הפרסית לתקופה העות'מאנית. חשיבותו יוצאת הדופן של האוסף נובעת מכך שמקורם של כמעט כל המטבעות נקבע. לכן, היא מייצגת את אחד ממאגרי המידע המדעי הגדולים ביותר מסוגו בעולם. רוב הרכישות נעשו בין 1925 ועד 1948.

הספרייה הלאומית לארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הוקמה הספרייה הלאומית לארכאולוגיה שמשמשת גם בתור ספריית ייעוץ ומחקר, עלות הפרויקט כ-300 מיליון שקלים.^[4]^[5]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גג שקוף המדמה רשת צל המגנה מהשמש מעל חפירה ארכאולוגית מעל מבנה הקריה הלאומית לארכאולוגיה
דגם מבנה הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל שהיה מוצב במסדרון ליד חדר הישיבות העגול במשרדי רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר צולם בשנת 2011
פסיפס בית הכנסת מעין גדי מעל גג המבנה
הספרייה הארכאולוגית
רשימת התורמים להקמת הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל על קיר המבנה
הגג שקוף המדמה רשת צל המגנה מהשמש מעל חפירה ארכאולוגית, חלקו התחתון