אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 28.05.2024).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 28.05.2024).
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
בבחירות זכה האלוף במיל' וחבר הכנסת לשעבר יאיר גולן לאחר שקיבל רוב כמעט מוחלט של הקולות עם 95.15% מהקולות מול 3 מתמודדים נוספים. גולן נבחר לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה במקומה של מרב מיכאלי שלא התמודדה בבחירות אלו.[1]
הבחירות המקדימות נקבעו בעקבות החלטת יושבת ראש מפלגה מרב מיכאלי לפרוש בתום כהונת הכנסת ה-25.[2] הבחירות התקיימו באופן דיגיטלי מקוון כאשר הופעל גם אתר הצבעה פיזי בסניף המפלגה בתל אביב.[3] כעשרים אלף מתפקדים חדשים הצטרפו למפלגה לקראת הבחירות ועל פי פנקס המפלגה המספר הכולל עמד על 51,747 בוחרים.[1]
אבי שקד – איש עסקים, מבעלי חברת 888 אחזקות. התמודד מול מיכאלי ומועמדים נוספים בבחירות לראשות העבודה ב-2021 וקיבל כ-19% מהקולות.[9] מתנגד לאיחוד עם מרצ אותו מוביל יאיר גולן. שקד הודיע שבמידה ויבחר יעביר את ראשות המפלגה לחבר הכנסת גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי ויקדם אותו בתור המועמד הרשמי של העבודה לראשות הממשלה. כמו כן הודיע כי בכוונתו לתת את ראשות הממשלה בהסכם רוטציה לח"כ ערבי, שיכהן כראש ממשלה ערבי בישראל, ו-50% משרי הממשלה יהיו ערבים. כך יוכל להמריץ את הציבור הערבי בישראל להצביע בבחירות, ולהביא מהפך בניצחון על גוש הימין.[10]
שבוע לפני הבחירות, קבע בית המשפט המחוזי, בעקבות עתירה שהוגשה לו, כי תוצאות הפריימריז שיתקיימו לא יהיו סופיות, וכי יהיה עליהן לעבור אישור ע"י ועידת מפלגת העבודה.[11] המפלגה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון, ויום לפני הפריימריז, בית המשפט הפך את ההחלטה, והכריע שתוצאות הפריימריז יהיו סופיות ולא ידרשו אישור של ועידת המפלגה.[12]