דהיכו
.jpg) | |
| ציור משוער של דהיכו על פי לואי בולנז'ה | |
| לידה |
העשור הראשון של המאה ה־7 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה | 678 לפנה״ס |
| ממלכה | מדי |
| עיסוק | מלך |
  | |
דהיכו (פרסית עתיקה: 𐎭𐎡𐎣, מוכר מיוונית בתור: Δηιόκης ובתעתיק האחרון לאנגלית: Deioces) היה מנהיג מדיי הנחשב למי שאיחד את השבטים המדיים לכדי ממלכה חזקה. בנוסף הוא סימן את תחילת עלייתה של האימפריה המדית, שלימים מילאה תפקיד משמעותי בהיסטורית המזרח הקדום.[1]
מקורות ומעמד היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע ארכאולוגי הקשור למדי מועט יחסית. רוב הממצאים נחשפו במהלך המאה ה-20 ונחקרו בעיקר לפני המהפכה האיראנית. היות שהמדים לא השתמשו בכתב, לא ניתן למצוא כתובות ממקור ראשון המתארות את חייו של דהיכו. לפיכך, חוקרים מסתמכים בעיקר על מקורות חיצוניים, ובעיקר על רשומות אשוריות, פרסיות, בבליות ויווניות (כמו אלה של הֶרוֹדוֹטוֹס). עם זאת, מקורות אלו נוטים להיות מוטים או לא משקפים נאמנה את המציאות במדי. כל אלה מקשים על חקירת תקופה זו בהיסטוריה של איראן.[2]
למרות זאת, כמעט בכל המקורות החיצוניים מופיעים אזכורים של מנהיג מדיי בשם דהיכו (לעיתים בכתיב דומה) שנחשב למאחד שבטי האזור לממלכה אחת. המחלוקת העיקרית סביב דמותו נובעת מהבדלים בפרטים הנלווים לתיאורו במקורות השונים, ביניהם: הדרך המדויקת בה עלה לשלטון, תקופת שלטונו, שמו המדויק, מעמדו כמנהיג והשטח שבו שלט.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
קודם לעלייתו של דהיכו היו המדיים לשבטים המפוזרים בכפרים עם ראש שבט לכל כפר מרכזי, ואילו היו נתונים למרות ישירה של האימפריה האשורית החדשה, שפשטה תדיר על אזור זה.
מקור המידע המרכזי על דהיכו הוא הספר "היסטוריות" של הרודוטוס, שהסתמך על מסורות מקומיות שעברו בעל פה. על פי הרודוטוס, חי דהיכו בסביבות סוף המאה ה-8 או תחילת המאה ה-7 לפני הספירה. הוא היה פקיד בכיר, ככל הנראה שופט, בזמן השלטון האשורי במדי, ובהמשך איחד את השבטים המדיים אל מול האנרכיה הגוברת באימפריה האשורית, והפך למלכם הראשון.
וכאשר עמדו כל העמים אשר ביבשת ברשות עצמם באו שנית תחת ידי טירנים בדרך זו: בין המדים חי איש חכם, ושמו דֶיאוֹקֵיס (*הוא דהיכו בשמו היווני) בן פְּרָאוֹרְטֶס. דיאוֹקיס זה שאף לשלטון ועשה ככה: המדים ישבו לפי כפריהם, ובכפרו היה הוא מכובד זה כבר והוא שקד לעשות צדק. ועשה זה יען כי כל ארץ מדי היתה מלאה חמס, אף כי ידע כי הרשע עוין את הצדיק. והמדים בני כפרו, בראותם את דרכיו, בחרו בו להיות שופט עליהם,
— היסטוריות, מפרק 96, הורודוטוס
על פי הֶרוֹדוֹטוֹס, המדים ראו בדהיכו אדם מסור, חכם ורודף צדק. ככל שעול האשורים הכביד עליהם, כך גבר רצונם של המקומיים לדרוש עצמאות תחת הנהגה מדית מאוחדת ומרכזית שבראש יעמוד דהיכו כמלך.
ובהיות שוד וחמס בכפרים עוד הרבה יותר מאשר לפני כן, התקבצו המדים והתיעצו והתוכחו על דבר מצבם כמו שהוא... “אם נשאר במצב הנוכחי, אין ביכלתנו כלל לשבת בארץ; הבה נשימה מלך עלינו ואז תתנהל הארץ במשפט ואנחנו נשוב לעבודתנו ולא נעזוב את הארץ מפני החמס”... וכאשר רק הציעו את מי עליהם להקים למלך, היה דיאוקיס האיש אשר הציעו כולם במפגיע ואשר הללוהו מאד עד אשר הסכימו כי הוא יהיה למלך עליהם.
— היסטוריות, מפרקים 97 ו-98 הורודוטוס
בקרב החוקרים קיים קושי לתאריך את הפרטים על דהיכו, אבל על-פי חלק מהחוקרים מוסכם כי: בערך לאחר 53 שנות מלוכה נפטר דהיכו והוריש את כיסאו לבנו פרוורתי שמלך בין השנים 675-652 לפנה"ס.[3][4][5]
פועלו כמלך[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר עלייתו למלוכה פעל דהיכו לאיחוד כל השבטים במדי ולצירופן של הממלכות השכנות. הוא קרא לרכז את עיקר המאמצים כנגד אשור על-ידי ייסוד עיר אחת מרכזית ומבוצרת - שעתידה להיות בירת הממלכה, היא העיר אַחְמְתָא הנמצאת בצפון מזרח איראן של ימינו. בנוסף ייסד צבא מאוחד שיחליף את "הצבאות השיבטיים" המפוזרים להגנת הכפרים, והעדיף להתבסס על יחידות עלית כגון יחידת פרשים וקשתים רכובים, משמר מלכותי ואף יחידת מיוחדות לצורך פעולות ריגול וחיסול בכירים או מתנגדי המשטר, ובזמן מלחמה אלהם הצטרף גם גיוס אד-הוק של כלל האזרחים בממלכה - דבר שעתיד לתרום למדיניות הכיבושים של מדי. כדי ליישם את כל פועלו ולשמרו לטווח הרחוק, דאג דהיכו גם למערכת חוקים נוקשה ומוסדות שלטון שיאפשרו לשמור על שליטה טובה בממלכה.
בחלק ממקורות דהיכו מוצג גם כמי שייסד ארמונות, גנים ומקדשי פאר לאצולה ולמעמד הנמוך, בעוד הוא יושב בארמון מפואר ואוסר על אף אדם להיפגש איתו ללא אישור מיוחד וקפדני. תיאורים כאלה לא ייחדו אותו, אלא היו נפוצים גם על מלכי פרס שבאו אחריו.
בימיו גם החלו המדיים "נפתחים" לידע רב. אם על ידי התרבויות אותם כבשו, או על ידי קשרי מסחר שיצרו עם תרבויות אחרות ובראשן בבל. דבר זה סייע למדי להפוך בהמשך למעצמה אזורית.
עם מותו של דהיכו בשנת 678 לפנה״ס, לאחר תקופת שלטון שנמשכה כ-53 שנה. הוא השאיר אחריו מורשת עצומה על כלל פועלו ובראשה הבריתות שכרת והכיבושים שכבש - שיהפכו "למסורת" עד סוף ימי הממלכה, וזאת על אף שהיה וסאל תחת שלטון אשור. מעשיו היו ייחודיים בהיסטוריה של איראן עד אז, ויהיו משמעותיים ובעלי ערך רב לעתידה של האימפריה של מדי והאימפריה שתמשיך אותה - האימפריה האחמנית. לאחר מותו ירש אותו בנו פרוורתי, שמשך מלכותו מוערך בכמחצית מזו של אביו. בתקופת מלכותו ירדו לטמיון כמעט כל הישגיו של אביו.[6][5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Deioces | Persian Ruler, Founder of Media | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ Nathalie Choubineh, Medes, World History Encyclopedia (באנגלית)
- ^ The Early Medes and the Median Empire (History of Ancient Iran) | Supplemental Podcast #3, נבדק ב-2024-02-08
- ^ Karen Radner, Nadine Moeller, Daniel T. Potts, The Oxford History of the Ancient Near East, Oxford University Press, 2023-04-14, ISBN 978-0-19-068763-2. (באנגלית)
- ^ 1 2 Herodotus, The Histories, Book 1, www.perseus.tufts.edu
- ^ Early Median and Persian Kings - Deioces, Cyaxares, Astyages and Cyrus the Great, נבדק ב-2024-02-08