ג'ורג' סינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' סינר
George Sinner
ג'ורג' סינר
לידה 29 במאי 1928
פארגו, דקוטה הצפונית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במרץ 2018 (בגיל 89)
פארגו, דקוטה הצפונית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ג'ורג' אלברט סינר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות סנט לאוס, קאסלטון, דקוטה הצפונית, ארצות הברית
השכלה
  • קולג' אוניברסיטת סנט בנדיקט וסנט ג'ון
  • בית הספר המכין סנט ג'ון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הליגה העצמאית-דמוקרטית של דקוטה הצפונית, המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל דקוטה הצפונית ה־29
1 בינואר 198515 בדצמבר 1992
(8 שנים)
סגני מושל דקוטה הצפונית רות מאיירס
לויד אומדל
חבר הסנאט של דקוטה הצפונית
19621966
(כ־4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' אלברט סינראנגלית: George Albert Sinner;‏ 29 במאי 19289 במרץ 2018) היה פוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הצפונית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של מדינתו בשנים 19621966, וכמושל דקוטה הצפונית ה-29 בשנים 19851992.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' סינר נולד בפארגו שבדקוטה הצפונית, וגדל בעיר קאסלטון, כצעיר מבין ארבעת ילדיהם של אלברט פרנסיס סינר, חוואי ומנהל חשבונות בחברת פורד, ושל קתרין אוגוסטה ויילד.[1][2]

סינר למד בבית הספר המכין סנט ג'וזף, קולג' מכין בתנאי פנימייה בקולג'וויל, מינסוטה, וסיים את לימודיו בו ב-1946. ב-1950 הוא סיים לימודי תואר בוגר אוניברסיטה באוניברסיטת סנט ג'ון שבקולג'וויל. בשנים 1950–1951 הוא שירת במשמר הלאומי האווירי בטייסת התקיפה ה-178.[3]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 נבחר סינר לסנאט של דקוטה הצפונית, וכיהן בו תקופת כהונה אחת עד 1966, לאחר שלא עלה בידו להיבחר לתקופת כהונה נוספת.[4] ב-1964 הוא ניסה להתמודד על מושב דקוטה הצפונית של מחוז הבחירה הראשון לבית הנבחרים של ארצות הברית מול מארק אנדרוז.

בהגיעו מרקע חקלאי, שירת סינר כנשיא מועצת איגוד מגדלי סלק הסוכר בעמק הנהר האדום בשנים 19751979. במהלך תקופה זו הוא היה יושב הראש של קבוצת אד-הוק שהייתה אחראית למימון ובנייה של מכלול חממות ושל המכון הצפוני של אוניברסיטת המדינה של דקוטה הצפונית בפארגו. הוא שימש כחבר במועצות ובארגונים נוספים רבים, כולל במועצת השידור של דקוטה הצפונית, ובמועצה לחינוך גבוה של המדינה. במהלך תקופת שירותו במועצה זו הוא סייע בהקמת מערכת "שלושת הקולג'ים" שעד היום משמשת את אוניברסיטת המדינה של דקוטה הצפונית, את אוניברסיטת המדינה של מינסוטה במורהד, ואת קונקורדיה קולג' במורהד. תוכנית זו מאפשרת לסטודנטים לשלב לימודים בקורסים שונים בכל אחד ממוסדות אלו.[4]

מושל דקוטה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינר נבחר לתקופת כהונתו הראשונה כמושל דקוטה הצפונית ב-1984, ולתקופת כהונתו השנייה ב-1988. מועד תחילת כהונתו הראשונה היה שנוי במחלוקת עם המושל היוצא שנוצח בבחירות אלן אולסון. סינר טען שכהונתו תתחיל ב-1 בינואר 1985, ואילו אולסון טען שכהונתו צריכה הייתה להסתיים ב-6 בינואר, ארבע שנים בדיוק לאחר תחילתה. באותה תקופה, תאריך תחילת כהונת המושל לא היה ברור לא בחוקי המדינה ולא בחוקה. בית המשפט העליון של דקוטה הצפונית הכריע בסוגיה לטובתו של סינר ב-5 בינואר, יום לפני שאולסון היה אמור לסיים את כהונתו בכל מקרה. אף על פי כן, לא קיים אולסון את ההחלטה ופינה את לשכת המושל רק ביום המחרת, אך תחילת כהונתו של סינר הוכרה למפרע ב-1 בינואר.[5]

במהלך תקופת כהונתו של סינר כמושל, סבלה דקוטה הצפונית ממשבר החוות של שנות ה-80 במערב התיכון, וב-1989 חגגה המדינה את שנת המאה להיווסדה. המשמר הלאומי נקרא לשירות ב-1991 במלחמת המפרץ. בספר זכרונותיו של סינר, "נקודת המפנה", שפורסם ב-2011, הוא הסביר את ההיגיון שבהכרזת החוק הראשון בארצות הברית נגד עישון בבניין הקפיטול המדינתי, ופירט את הדחיפות שבטיסה באמצע הלילה להעברת תרומת לב לתינוק שהמתין לו בסן פרנסיסקו.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינר לא התמודד על תקופת כהונה שלישית כמושל והוחלף במושל הרפובליקני אד שייפר. לאחר תום כהונתו שימש סינר כסגן הנשיא ליחסי ציבור וממשל של חברת הסוכר קריסטל במורהד, מינסוטה. במשך כל הקריירה שלו הוא נותר פעיל בפעילות החקלאית ליד קאסלטון.

סינר נשא לאישה את ג'יין באוט ב-1951, ולשניים נולדו עשרה ילדים. בנו של סינר, ג'ורג' ב. סינר, כיהן כחבר הסנאט של דקוטה הצפונית בשנים 20132017.

ג'ורג' סינר נפטר בפארגו ב-9 במרץ 2018, בגיל 89. הוא נטמן בבית הקברות סנט לאוס בקאסלטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]