אתיקה פמיניסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אתיקה פמיניסטית היא גישה אתית הנובעת מתוך השקפה כי התיאוריות האתיות המסורתיות נהגו מתוך נקודת מבט גברית שלא לקחה בחשבון את זו הנשית. אתיקה זו מנסה לפתח גישה אתית הוליסטית, שמבוססת על החוויה המוסרית של נשים.[1]

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופים פמיניסטיים מבקרים את האתיקה המסורתית על כך שהיא מתמקדת בעיקר בפרספקטיבה של גברים, עם התייחסות מועטת לנקודת המבט של נשים. התחומים שנשים עסקו בהם באופן מסורתי, כמו הטיפול בילדים והפעילות במרחב הביתי והמשפחתי, על הסוגיות המוסריות העולות מהם, נחשבו באופן מסורתי כעניינים זוטרים שאינם בעלי חשיבות בהקשרים אתיים. בנוסף, לעיתים נשים מוצגות כבלתי בוגרות ורדודות מבחינה אתית בהשוואה לגברים. האתיקה המסורתית מתגמלת תכונות תרבותיות גבריות, כמו עצמאות, אוטונומיה, אינטלקט, רצון, זהירות, היררכיה, שליטה, תרבות, התעלות, תוצר, סגפנות, מלחמה ומוות[2] ונותנת פחות משקל לתכונות תרבותיות נשיות, כגון "תלות הדדית", קהילה, חיבור, שיתוף, רגש, גוף, אמון, היעדר היררכיה, טבע, אימננטיות, תהליך, שמחה, שלום וחיים.[2] אם נשים מגלמות או משתמשות בתכונות תרבותיות גבריות מסורתיות, הן נתפסות כשונות או שהדבר נתפס כניסיון להידמות לגברים.[3] לאתיקה המסורתית יש מוסכמה מכוונת "גברית" שבה חשיבה מוסרית נתפסת דרך מסגרת של כללים וזכויות, אוניברסליות ואובייקטיביות, והיא מקובלת כסטנדרט החברתי העיקרי. הגישות ה"נשיות", לעומת זאת, מדגישות מערכות יחסים, אחריות, מיוחדות וחלקיות.[2]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתיקה הפמיניסטית התפתחה מהספר "הגנה על זכויות האישה" של מרי וולסטונקראפט, שפורסם ב-1792.[4] הרעיונות החדשים שצצו בעידן הנאורות פתחו פתח לפמיניסטיות בודדות, שיכלו לצאת ולטייל יותר מאשר לפני כן, הזדמנויות להחלפת רעיונות ולקידום זכויות נשים.[5] עם עלייתן של תנועות חברתיות חדשות כמו הרומנטיקה, התפתחה השקפה אופטימית חסרת תקדים על היכולת והגורל האנושיים. אופטימיות זו באה לידי ביטוי בספרו של ג'ון סטיוארט מיל שעבוד האישה (1869).[4] גישות פמיניסטיות לאתיקה פותחו בסביבות תקופה זו על ידי הוגים בולטים אחרים כמו קתרין ביצ'ר, שרלוט פרקינס גילמן, לוקרטיה מוט ואליזבת קיידי סטנטון והן הדגישו את הטבע המגדרי של המוסר, הקשור ספציפית למוסר הנשי.[5]

שרלוט פרקינס גילמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופרת והסוציולוגית האמריקאית שרלוט פרקינס גילמן חיברה את הרומן הדמיוני ״ארצן״. ברומן מתוארת חברה נטולת גברים. נשים מולידות את בנותיהן באמצעות פרתנוגנזה, והן חיות בעולם עם מוסר עליון. חברה זו העריכה חריצות ואמהות, תוך שהיא מקטינה גישות תחרותיות אינדיבידואליסטיות. גילמן סברה כי בתרחיש כזה נשים יכולות לקיים יחסים של שיתוף פעולה, מכיוון שלא תהיה להן נטייה לרצות לשלוט זו בזו. הרלנד מטפחת ומשלבת את המעלות ה"נשיות" הטובות ביותר ואת המידות ה"גבריות" הטובות ביותר יחדיו בשילוב עם המידות הטובות האנושיות. לפי גילמן, אם חברה רוצה להיות בעלת מידות טובות, היא צריכה לחיות לפי האוטופיה הבדיונית שבספרה.[6] אולם לדידה, כל עוד נשים תלויות בגברים מבחינה כלכלית, נשים ימשיכו להיחשב בעבדות וכניעות וגברים ביהירות וגדלות. בכדי לפתח מוסריות אנושית נשים צריכות להיות שוות מבחינה כלכלית לגברים, או אז תוכלנה לקיים שילוב מושלם של גאווה וענווה, מה שידוע ככבוד עצמי.[7]

אתיקת טיפול פמיניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרול גיליגן ונל נודינגס מייצגות אתיקה של טיפול פמיניסטי, המבקרת את האתיקה המסורתית כמתעלמת, מזלזלת או תוקפת את הערכים והסטנדרט המוסרי של נשים.[8] במאה ה-20 פיתחו פמיניסטיות מגוון גישות פמיניסטיות ממוקדות טיפול לאתיקה, בהשוואה לגישות דומות שאינן פמיניסטיות, הפמיניסטיות נוטות להעריך יותר את ההשפעה של סוגיות מגדר.[9] הוגות של פמיניזם ממוקד טיפול מציינות את הנטיות של חברות פטריארכליות שלא להעריך את הערכים והיתרונות של דרכי האהבה, החשיבה, העבודה והכתיבה של נשים ונוטים לראות נשים ככפופות.[8] זו הסיבה שחלק ממחקרי החברה עושים מאמץ מודע לאמץ אתיקה פמיניסטית, ולא רק את האתיקה המסורתית. דוגמה לכך היה המחקר של Roffee and Waling משנת 2016 על מיקרו-אגרסיות נגד הקהילה הגאה. אף על פי שהמחקר התמקד בקהילה הגאה, האתיקה הפמיניסטית התאימה יותר, מכיוון שהיא מתחשבת יותר בפגיעוּת ובצרכים של המשתתפים.[10] בתחומי הרפואה גם חסרה הכרה בכך שלאתיקה יש לעיתים קרובות השפעה שלילית על הטיפול בקהילה הגאה, באמצעות האופן שבו הם מקבלים טיפול ובאפשרויות הטיפול המוצעות להם. הדבר נכון גם לגבי טיפול בנשים בתחומי הרפואה.[11]

אתיקה של צדק פמיניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתיקה של צדק פמיניסטית היא השקפה פמיניסטית על מוסר השואפת לעסוק, ובסופו של דבר לשנות, גישות אוניברסליות מסורתיות לאתיקה.[12] אתיקה זו בוחנת, כמו רוב סוגי האתיקה הפמיניסטית, כיצד הנושא של מגדר נותר מחוץ לשיקולים האתיים העיקריים המקובלים. במה שנוגע לתפישת הצדק, אף על פי שמערכות האתיקה האוניברסליות הן חלק משמעותי מאתיקה של צדק פמיניסטית, שעיקר עניינה בתחום הכללי, המרכיב של הצדק בתאוריה נתפש[13] כדבר שמשתנה בהתאם למיקום הגאוגרפי. למשל, ההבדל בין הצפון הגלובלי לדרום הגלובלי באופן בו רואים צדק, ואת מה מחשיבים לצדק.

האתיקה של צדק פמיניסטי מפרידה בבירור בין מוסר "עבה" למוסר "דק": גישות אתיות אחרות המוגדרות באמצעות הבחנה בין קבוצות מחמת שוני תרבותי, או בגלל תופעות אחרות, מתחשבות במאפיינים "עבים" של מוסר. לפי אתיקה זו, תיאורים "עבים" של מוסר, בניגוד לתיאורים "רזים", נוטים באופן מהותי לשחוק את מעמדה של הביקורת הפמיניסטית התקפה.[12]

אתיקה פמיניסטית והעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגות של אתיקה פמיניסטית מאמינות כי חובה שנקודות המבט השונות של נשים יישמעו וישמשו לעיצובה של השקפה אתית מרכזית וכוללנית. הניסיון להשיג את המטרה הזו, ולדחוף לקראת שוויון מגדרי יחד עם גברים, הוא המטרה העיקרית של האתיקה הפמיניסטית. תיקון הנושאים הללו חשוב בתקופה המודרנית בעיקר, בגלל השינויים התדירים בתפישות חברתיות ומוסריות, כמו גם ההגדרה של מה שנחשב ל"אתי", מבחינת האופן שבו יש להתייחס לנשים, ובפרט לגופן של נשים.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tong, R. and Williams N., Stanford Encyclopedia of Philosophy, Feminist Ethics, First published Tue May 12, 1998; substantive revision Mon May 4, 2009.
  2. ^ 1 2 3 Jaggar, "Feminist Ethics," 1992
  3. ^ 1 2 Hooks, B. (1994). Teaching to Transgress: Education as the Practice of Freedom, New York:Routledge. Google Scholar.
  4. ^ 1 2 Abruzzese, Jaclyn; Brayne, Allison; Shastri, Julie; Sakofsky, Rachel; Hewitt, Nancy; Sklar, Kathryn (Spring 2002). "From Wollstonecraft to Mill: What British and European Ideas and Social Movements Influenced the Emergence of Feminism in the Atlantic World, 1792-1869?". Women and Social Movements in the United States, 1600-2000. Alexander Street Press.
  5. ^ 1 2 Larson, Jennifer L. "The Mothers of a Movement: Remembering 19th-Century Feminists". Documenting the American South. The University of North Carolina at Chapel Hill.
  6. ^ Gilman, Charlotte Perkins (1915). Herland. אורכב מ-המקור ב-2015-09-08. נבדק ב-2018-03-02.
  7. ^ Gilman, Charlotte Perkins (1898). Women and Economics. Boston: Small, Maynard, & Co.
  8. ^ 1 2 Noddings, N., Caring: A Feminine Approach to Ethics and Moral Education. Berkeley: University of California Press, 1984.
  9. ^ Gilligan, C., In a Different Voice: Psychological Theory and Women's Development, Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press., 1982
  10. ^ "James Roffee & Andrea Waling Resolving ethical challenges when researching with minority and vulnerable populations: LGBTIQ victims of violence, harassment and bullying".
  11. ^ Mohrmann, M (2015). "Feminist Ethics and Religious". Journal of Religious Ethics. 43 (2): 185–192. doi:10.1111/jore.12093.
  12. ^ 1 2 Hutchings, Kimberley. "Ethics." In Gender Matters in Global Politics, edited by Laura J Shepherd, 68. New York: Routledge, 2010.
  13. ^ Hutchings, Kimberley. "Ethics." In Gender Matters in Global Politics, edited by Laura J Shepherd, 69. New York: Routledge, 2010.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אתיקה_פמיניסטית&oldid=38548258"