אור-נמו
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
אוּר-נַמּוּ היה מלך שומרי של העיר אור.[1] לפי הכרונולוגיה התיכונה הוא שלט בין השנים 2094–2111 לפני הספירה. הוא היה מייסד שושלת אור 3 ושלט על שומר ואכד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מאות שנים במסופוטמיה שלטו אכדים וגותים. מושל העיר ארך אותו-ח'גל מרד בהם בעזרת מושלים שומריים אחרים. בתקופת שלטונו של אותו-ח'גל אור נמו היה מושל של אור. השתמרה כתובת שבה אור נמו מבקש חיים ארוכים לאותו-ח'גל. בסוף אור נמו מרד באותו-ח'גל והפך למלך ארץ שומר ואכד.
כשהוא הפך למלך ארץ שומר ואכד הוא העביר לאור את מרכז השלטון, מה שהפך את אור לעיר המרכזית של מסופוטמיה. הוא נהרג במלחמה נגד עם הגותי לאחר שצבאו נטש אותו. בנו שולגי ירש את השלטון.
מפעל בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם למסורת של מלכים קודמים, אור נמו בנה מקדשים, כולל זיקורתים בערים דרום מסופוטמיות שהיו תחת שליטתו: אור (הזיקורת הגדול של אור), ארידו, ארך וניפור.[1] הוא נפטר טרם השלמת הזיקורת באור (בנו שולגי השלים את הבניה). בזמן חפירות בארך, ביסודות של המקדש נמצא לוח שבו כתוב שאור נמו בנה מקדש לכבוד האל ננה. לבנים עם חותמת של אור נמו נמצאו בארידו, ניפור ואומה.
ארידו העיר של אל אנכי, עניינה אותו כמרכז דתי וכנמל חשוב. הוא ציווה לחפור תעלה מאור לארידו, התעלה שימשה גם להשקיה וגם לחיבור אור עם המפרץ הפרסי.
בניפור הוא התחיל לשקם את המקדש של האל אנליל, זה גרם לשיפור יחסים בין אור נמו לבין הכוהנים.
אור נמו שיפר את תעלות ההשקיה הקיימות ובנה תעלות חדשות.
פוליטיקה פנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אור נמו המשיך בצורת השלטון של האכדים. הוא מינה את המושלים, לעיתים מקרב מקורביו. יוצאים מן הכלל היו אזורים מרוחקים וכן העיר הקדושה ניפור, שם תפקיד אנסי המשיך לעבור בירושה מאב לבן.
אור נמו ארגן מחדש את הצבא. הוא חיבר קודקס חוקים, שנקרא במחקר חוקי אור-נאמו, ממנו נשמר עד ימינו חלק קטן והוא נחשב לעתיק ביותר שנותר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מלכי שומר | ||
| הקודם: אותו-ח'גל |
שושלת אור 3 2111-2094 לפנה"ס |
הבא: שולגי |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אור-נמו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Department of Ancient Near Eastern Art, “Ur: The Ziggurat.” In Heilbrunn Timeline of Art History, New York: The Metropolitan Museum of Art, 2000
| מלכי אור 3 | ||
|---|---|---|
|
