אורנה רוטברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טעויות רבות, שגיאות כתיב וניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טעויות רבות, שגיאות כתיב וניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אורנה רוטברג
לידה 25 באוקטובר 1958 (בת 65)
רמלה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רוטברג כג'ניס ג'ופלין
רוטברג כרוז בהצגה "צמר"
רוטברג בסרט "בנות"
רוטברג ורפי תבור בהצגה "קיר זכוכית"
רוטברג בסרטו של אליאב לילטי "מעשייה אורבנית", 2012

אורנה רוטברג (נולדה ב-25 באוקטובר 1958) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית. עוד בבית ליסין בהצגות ארבע אמהות ובבצ'יק

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטברג היא בת להורים ילידי פולין ניצולי שואה, שעלו לישראל בשנת 1948 והשתקעו ברמלה. כשהייתה בת חמש, עברה משפחתה להתגורר בחולון, שם התחנכה בבית הספר היסודי ע"ש יהושע חנקין ובבית הספר התיכון המקיף ע"ש מיטרני.

במסגרת שירותה הצבאי עברה טירונות בבה"ד 12, קורס צילום אוויר בבסיס חיל אוויר 21 ושירות בבסיס חיל האוויר 30 כצלמת ניסויי טיסה. בהמשך שירתה כמדריכה שאינה קצינה בתחום תנאי-שירות חינוך ותרבות. כחודשיים לפני סיום השירות הצבאי הייתה עסוקה בהכנות לבחינות הכניסה ל"בית צבי" ברמת גן, כשמקור ההשראה והעזרה הייתה השחקנית דבורה קידר.

רוטברג עברה בהצלחה את בחינות הכניסה והחלה ללמוד שם. בשנת 1982 סיימה שלוש שנות לימוד כתלמידה מצטיינת וזוכת הפרס ע"ש צבי קליר. חברי הוועדה שהעניקו את הפרס היו ציפי פינס, ד"ר תום לוי ועדה בן-נחום, אשר מונתה כשנה לפני כן למנהלת תיאטרון החאן הירושלמי, והזמינה את רוטברג להצטרף ללהקה. היא שיחקה שם לצד כמה משחקני הלהקה הוותיקים: שבתאי קונורטי, ויקטור עטר, אהרון אלמוג, אבינעם מור-חיים, אורי אברהמי, אבי פניני ואריה צ'רנר. היא שיחקה בתיאטרון במשך שתי עונות בהצגות: "אילומינטוס", "נופלים בפח", "אגדת חורף", "גימפל - תם" ו"המלך אובו".

בתום השנתיים האלה, הוזמנה להחליף את חנה לסלאו בתיאטרון בית ליסין, שנוהל על ידי יעקב אגמון, במחזמר "בין הצלצולים".

במקביל שיחקה את אנה בסרטו של נדב לויתן "בנות".

בתום צילומי הסרט הוזמנה ביחד עם אבי קושניר למשרדו של המפיק מיקי פלד שהציע לשניים להנחות את מופע הקיץ הגדול "ספינת החלומות" עם ריקי גל ויזהר כהן. בחג חנוכה של אותה שנה, המפיקים טמירה ודוד ירדני העלו בהשקעה כספית גדולה, לאחר שרכשו את הזכויות, את המחזמר "הדבורה מאיה". הבימוי והכוריאוגרפיה הופקדו בידי דודו ירדני וישראל גוריון. אורנה רוטברג השתתפה בו ביחד עם דורין כספי, דובל'ה גליקמן, מאיר סויסה ושמיל בן-ארי.

כשהמסך ירד על המחזמר, היא המריאה ללונדון וחיה שם כשנה וחצי. היא זכתה במלגת השתלמות שבמסגרתה למדה שירה, משחק ותנועה בבית הספר גילדהול למוזיקה ודרמה. במהלך אותה התקופה היא נישאה בטקס אזרחי בעיריית אוקספורד לבן-זוגה אילן כרמי. עם שובה לארץ, התקבלה ושיחקה בתיאטרון הלאומי "הבימה", בניהולם של שמואל עומר ועמרי ניצן. היא שיחקה בהצגות "גן ריקי", בבימויו של מיקי גורביץ' ו"הנפש הטובה מסצ'ואן".

במקביל לעבודתה על הפקות אלה, רוטברג שיחקה בהצגה "מצעד המלאכים" של תיאטרון בית ליסין. בין השחקנים אשר לקחו חלק בהצגה: גילה אלמגור, יונה אליאן, מרים זהר, שמואל וילוז'ני, דבורה קידר, ענת וקסמן, אורלי זילברשץ ונתן דטנר.

במסגרת "תיאטרון הקאמרי" תחת ניהולם של נעם סמל ושמואל הספרי, השתתפה בקברט הסאטירי "היי רימונה", שנכתב על ידי אילן חצור ואילן שיינפלד. על הניהול המוזיקלי הופקד גיא מרוז. שיחקו בו גם צביקה הדר, אריק זילברמן, נורית בנאי ואשר עזריה. על תפקידה בקברט "היי רימונה" כתב מבקר התיאטרון של עיתון העיר אמיר אוריין:

"אורנה רוטברג בתפקיד "הזונה הפוליטית", היא רחם מפוצץ בכישרון וחן וניחנה בקצב בימתי מצוין." [1]

הקברט הסאטירי הוזמן לתוכניות האירוח של דן שילון ודן מרגלית, ולאור הצלחתו המשיכה אורנה רוטברג ביחד עם גיא מרוז, יוני להב, צביקה הדר ודרור טפליצקי אל הערוץ השני עם תוכנית המערכונים הסאטירית "נייס גיא".

בשנת 1994 גרי בילו התמנה כמנהלו האומנותי של התיאטרון הלאומי הבימה. אורנה רוטברג שהייתה תלמידתו שהייתה חזרה לשחק בו בהצגות: "זעקי ארץ אהובה", "רוקדים בלונסה", "השושנה המקועקעת", "החייל האמיץ שוויק". כשהתמנה יעקב אגמון למנהלו החדש של תיאטרון הבימה היא שיחקה בהצגות: "קוקוריקו", "חשיבותה של רצינות", "הסרפד של השכן", המחזמר "הברווזון", "מניין נשים", "8 נשים", המחזמר "מרי לו", "סיפורי הבימה", "המכשפה". כמו כן העלתה את קברט היחיד שלה "געפילטעפיש", שאיתו גם הופיעה בברלין, וינה, בלגיה, אוקספורד ולונדון.

בשנת 2002 במקביל לעבודה השוטפת בתיאטרון הרפרטוארי, עלה בתיאטרון "תמונע" המחזה "צמר" מאת ויליאם מסטרוסימונה, בהשתתפותה של אורנה רוטברג יחד עם השחקן שי זביב. על ההצגה "צמר" כתב שי בר יעקב בידיעות אחרונות:

"אורנה רוטברג כרוז הרגישה והפגועה בונה דמות מופנמת וסגורה, שגם יודעת להיפתח ולגלות את התשוקה המסתתרת מתחת לפני השטח ברגעים הנכונים, היא הופכת את ההצגה לזעקה כנה וכואבת." [2]

מרב יודילוביץ' כתבה על אותה ההצגה ב-26 במאי 2002:

"זוג השחקנים המוכשרים והכימיה המופלאה ביניהם הופכים את "צמר" לפיסת חיים מרגשת ולהפקה משובחת שמעלה גבוה את הרף של הפרינג' הישראלי." [3]

עיתון מעריב הציג את רשימת השחקנים שבלטו בעיניו באותה השנה, ובתוכם גם את אורנה רוטברג על תפקידה בהצגה "צמר". [4]

בשנת 2004 בתמיכת התיאטרון הלאומי הבימה ובמסגרת פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד העלתה אורנה רוטברג את הצגת היחיד: "ראיון עם אגדת רוק" מאת רוי סמיילס, המגוללת את סיפור חייה של כוכבת הבלוז ג'ניס ג'ופלין. איתן בר יוסף כתב בעיתון העיר:

"הופעתה המחשמלת של אורנה רוטברג בג'ניס שבה ומוכיחה כמה טוב שיש תיאטרונטו ומשכנעת אותנו שהחשמל אכן זורם בין כפות ידיה של אורנה רוטברג." [5]

שי בר יעקב מבקר התיאטרון של ידיעות אחרונות וגלי צה"ל כתב:

"אורנה רוטברג משליכה את עצמה לתוך הדמות הגבוהה הזו בכל ישותה ומצליחה להעביר את הקסם המיוחד שנע בין צעקה, זעקה, עצב קיומי עמוק ומעורר חמלה." [6]

לאחר פרישתו של יעקב אגמון מהתיאטרון הבימה ותחת ההנהלה החדשה שיחקה בהצגות: "הלהקה", "תקופת הסתגלות", "החותנת", "משוגעת", "כתם לידה" ו"טיקוצ'ין-בת-ים" בשיתוף תיאטרון וורוצלב. הצגה זו התארחה גם בתיאטרון העירוני של וורשה ולודז'.

בעונת התיאטרון 2011–2012 שיחקה אורנה רוטברג בתיאטרון בית ליסין בהצגה "קיר זכוכית" מאת אורן יעקבי בתפקיד האם ויקי.

בעונת התיאטרון 2013 שיחקה בתיאטרון באר-שבע בהצגה "חבלי משיח" מאת מוטי לרנר בתפקיד עמליה אשת הרב.

בעונת התיאטרון 2014 שיחקה בתיאטרון היידישפיל בהצגה מירה'לה אפרת מאת גורדין בתפקיד חנה-דבורה.

בעונת התיאטרון 2015 -2017 שיחקה בקומדיה המצליחה של תיאטרון בית-לסין "המוגבלים" מאת גור קורן בתפקיד חמדה.

בעונת התיאטרון 2017 שיחקה במחזמר מצחיקונת בתיאטרון הקאמרי בתפקיד רוז ברייס, אימה של פאני ברייס.

בעונת התיאטרון 2018 שיחקה בהצגה "עושה כרצונו" מאת מוטי לרנר בתיאטרון הבימה בתפקיד אהובה האם, ובמחזמר משירי יאיר רוזנבלום "מיקה שלי" בתפקיד חנקה הוכמן (לסירוגין עם מיקי קם).

השתתפה בסדנת המחזמר עם רוזמרי אש במשכן האופרה תל אביב.

מעבירה את הרצאתה "ככה ניצלתי מאושוויץ".

מתנדבת מזה חמש שנים בפרויקט "זיכרון בסלון".

משדרת ביחד עם יורם שרתוק את תוכנית הרדיו הסאטירית "על הסכין" ברדיוליפס.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטברג חיה בתל אביב. נשואה לאילן כרמי להם שני ילדים, יובל גרבר וטל כרמי.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון החאן הירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת הפקה הצגה תפקיד מחזאי במאי
1983 אילומינטוס מגדת העתידות יצחק בשביס-זינגר קן קמפבל
גימפל תם טייבעלע בשביס זינגר יהודה מורלי
1984 אגדת חורף הנסיכה ויליאם שייקספיר יורם פאלק
נופלים בפח המלכה קן קמפבל ישראל גוריון
המלך אובו המלכה רוזמונדה אלפרד ז'ארי שמואל הספרי

תיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת הפקה הצגה תפקיד מחזאי במאי
1988 גן ריקי רחל דויד גרוסמן מיכאל גורביץ'
הנפש הטובה מסצ'ואן האחיינית ומרת יאנג ברטולט ברכט יורי ליובימוב
גן הדובדבנים דונייאשה אנטון צ'כוב עמרי ניצן
1994 זעקי ארץ אהובה גרטרוד קורט וייל אורי פסטר
רוקדים בלונאסה מגי בריאן פריל עידו ריקלין
השושנה המקועקעת ג'וזפינה טנסי ויליאמס
1995 החייל האמיץ שווייק קלרה ירוסלב האשק אילן רונן
הקוקוריקו מיצי סולדיניאק ז'ורז' פדו רוג'ר סמית
1996 חשיבותה של רצינות גוונדלן אוסקר ויילד אנדרו מנלי
1997 סיפורי הבימה דורי פרנס רוני ניניו
1999 הסרפד של השכן אשה קומה ג' רביד דברה רביד דברה
2000 הברווזון המחזמר בת-ווז, נקודה, תוסיקה אנטוני דרו סטיבן דקסטר
המכשפה פרידה-ליזינקה אברהם גולדפדן מיכאל גורביץ'
2002 מניין נשים גיטה לאה נעמי רגן נויה לנצט
2004 8 נשים אוגוסטין רובר תומא
2005 מרי לו קלרה צביקה פיק סטיבן דקסטר
2006 תקופת הסתגלות גב. מקגיליקאדי טנסי ויליאמס דדי ברון
2007 המחזמר הלהקה המפקדת שולה ענת גוב אילן רונן
חותנת גילה אנדרו ברגמן-רשף לוי אלון אופיר
2008 טיקוצ'ין-בת-ים אסתר האסטרולוגית פאבל דמירסקי ומיכאל זדרה מיכאל זדרה
משוגעת הפסיכיאטרית יעל רונן יעל רונן
2010 כתם לידה רחל השדכנית רובי פורת-שובל משה קפטן
2017 עושה כרצונו אהובה מוטי לרנר על פי ספרה של אסתי ויינשטיין איה קפלן
2018 מיקה שלי חנקה גדי ענבר משה קפטן

תיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הצגה תפקיד מחזאי במאי
1992 הקברט היי רימונה רימונה אילן חצור ואילן שיינפלד ריבי פלדמסר-ירון
2017 מצחיקונת רוז ברייס איזובל לנארט-דורי פרנס צדי צרפתי

תיאטרון בית ליסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הצגה תפקיד מחזאי/מלחין במאי/מפיק
1984 המחזמר בין הצלצולים מחזאי דן אלמגור, מוזיקה רפי קדישזון מיכה לבינסון
1988 מצעד המלאכים ביל ראסל מפיק חיים סלע/במאי ירון פריד
2011 שיינדלה אטה אמנון לוי רמי דנון
קיר זכוכית ויקי אורן יעקבי גילי אמיתי
2014 המוגבלים חמדה גור קורן גלעד קמחי

תיאטרון באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת בכורה הצגה תפקיד מחזאי במאי
ספטמבר 2013 חבלי משיח עמליה מוטי לרנר כפיר אזולאי

הפקות עצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הצגה תפקיד מחזאי במאי
1995 קברט געפילטע פיש כתיבה אילן כרמי וצבי שטולפר/מוזיקה עודד גדיר
2002 צמר רוז ויליאם מסטרוסימונה תרגום ובימוי שיר פרייבך
2004 ג'ניס ריאיון עם אגדת רוק ג'ניס ג'ופלין רוי סמיילס

הפקות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הצגה תפקיד מחזאי מפיק/תיאטרון במאי
1996 פסטיבל קול המוזיקה הנחיה וקריאת שירה אבי חנני אבי חנני אבי חנני
2006 מחווה לנסים אלוני מוזיקה עידן סוכובולסקי תיאטרון הקאמרי חיים סלע
2007 פסטיבל קומדיה בלי הפסקה תיאטרון הבימה
40 שנה למלחמת ששת הימים כתיבה דן אלמגור, מוזיקה ניב קאופמן צוותא דן אלמגור, ניב קאופמן
2009 הג'ילג'ול האמא יוני להב ומשה זורמן תיאטרון צוותא טל ברנר
2010 50 שנות במה לליה קניג מוזיקה טל בלכרוביץ' תיאטרון הבימה משה קפטן
2011 רכבות נוסעות בזמן/יום השואה כתיבה תמי קסל, מוזיקה ניב קאופמן עיריית עפולה תמי קסל
2015 מאימוש ליידישע מאמע מונולוגים ממחזות ישראליים פסטיבל אישה בחולון רביד דברה

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד תסריטאי במאי
1985 בנות אנה אסי דיין נדב לויתן
2009 להציל את תקווה אהובה דויד בילנקה ואלה פוליצר אלה פוליצר
2014 מעשייה אורבנית סוכנת הביטוח אליאב לילטי אליאב לילטי
2016 העדות מרים עמיחי גרינברג
החטאים רבקה חן אבי נשר אבי נשר

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תוכנית/סדרה תפקיד ערוץ תסריטאי במאי
1993 נייס גיא חלק מהצוות הקבוע ערוץ 2 הניסיוני יוני להב, גיא מרוז ויורם שרתוק יגאל מור
2001 החיים זה לא הכל רחלי ערוץ 2, טלעד דניאל לפין עדי בנימינוב
2003 שאול תפקיד אורח ערוץ 3 יורם לוי איתן ענר ושירלי שטרן
שבתות וחגים ענת אסולין, רני בלייר, ארי פולמן ואורי סיון רני בלייר
2007 אמא'לה ערוץ 2 (קשת) מולי שגב, תמר מרום, רם נהרי רם נהרי
2017 רון רותי יס קומדי רון פלדמן רון פלדמן
2020 הדבר הגדול המיוחד פרופסור גילה גולן כאן 11 שמואל חיימוביץ שמואל חיימוביץ
2021 מותק בול באמצע יהודית בראל שמואל הספרי שמואל הספרי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורנה רוטברג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר אוריין, העיר, 18 בספטמבר 1992.
  2. ^ שי בר יעקב, ידיעות אחרונות, 16 במאי 2002.
  3. ^ מרב יודילוביץ', ynet‏, 26 במאי 2002.
  4. ^ תרבות מעריב, ספטמבר 2002.
  5. ^ איתן בר יוסף, העיר, 1 באפריל 2004.
  6. ^ שי בר יעקב, ידיעות אחרונות, אפריל 2004.