אגון ריס

אגון ריס
	אין תמונה חופשית
לידה	18 באוגוסט 1917
פטירה	5 במרץ 1989 (בגיל 71)
תפקידים	קרדיולוג

פרופ׳ אגון (נח) ריס (18 באוגוסט 1917 - 5 במרץ 1989^[1]) היה מרופאי הרובע היהודי במלחמת העצמאות, עם נפילת הרובע התנדב ללכת לשבי הירדני כדי לטפל בפצועים, מחלוצי הקרדיולוגיה בישראל והקים וניהל את המערך הקרדיולוגי וטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריס נולד בווינה אוסטריה לפרנזיצקה ויוסף ריס (מקודם פיקהולץ). החל ללמוד רפואה בעיר הולדתו בין השנים 1935–1938 ועלה לארץ ישראל עם עליית הנאצים לשלטון. כאן המשיך ללימודי מדעים באוניברסיטה העברית וקיבל תואר שני ב-1942. ב-1944 יצא לסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה הצרפתית בביירות וסיימם ב-1947. את ההתמחות עשה בבית החולים הדסה הר הצופים.

במלחמת העצמאות שירת, תחילה, כרופא וחובש קרבי בהגנה, שכל את אשתו, חוה (לבית ז'זמר)^[2], והוא עצמו נפצע בשייח' ג'ראח בעת ששיירת הדסה עברה בשכונה. יחד עם שני רופאים נוספים מבית החולים הדסה, עלי פייזר ואברהם לאופר, התנדב לעבוד בבית החולים משגב לדך ברובע היהודי בירושלים במחזוריות של חודש^[3]. לעיתים טיפלו וניתחו את הפצועים תחת אש^[4]. הרופאים נעזרו באחות ואח מוסמכים, אחות סוציאלית, אחות מעשית, ומתנדבות. רבים מהלוחמים חייבים לצוות הרפואי את חייהם, כולל עירוי דם ישיר בין ריס לחולה, ועם נפילת הרובע ואי עמידת הירדנים בהסכם התנדב ללכת עם הפצועים, עם האחות מאשה וינגרטן (בתו של מוכתר הרובע מרדכי וינגרטן), לשבי על מנת להמשיך לטפל בהם.

בין 1952–1958 התמחה בקרדיולוגיה בבתי חולים בשיקגו ובאוניברסיטת הרווארד שבבוסטון, חזר לישראל והחל לעבוד במרכז הרפואי שיבא. ב-1961 עבר לחיפה אחרי שהקים והתמנה למנהלו הראשון של המערך הקרדיולוגי וטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם.

במקביל לעבודתו בבית החולים שימש כפרופסור בטכניון וכנשיא החברה הקרדיולוגית הישראלית. במותו הניח אישה, יונה^[5] בת עליזה (בתו של יעקובוס קאן) וד"ר יצחק איצקוביטש, בת ושני בנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ריס, אגון", בתוך: נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל, 1799–1948, זכרון יעקב: איתי בחור, 2008, עמ' 356.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ על פי רישומי חברה קדישא חיפה.
^ חוה ז'זמר באתר ארגון ההגנה
^ נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל, 1799–1948, הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט – הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 79
^ יהושע בן אריה (עורך), ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת, פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק משנה: "הרפואה בירושלים", הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, ירושלים, תשס"ג, 2003, עמ' 305
^ ראיון עמה ב זמן חיפה, ד"ר איצקוביץ, סרטון באתר יוטיוב.

[1] על פי רישומי חברה קדישא חיפה.

[2] חוה ז'זמר באתר ארגון ההגנה

[3] נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל, 1799–1948, הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט – הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 79

[4] יהושע בן אריה (עורך), ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת, פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק משנה: "הרפואה בירושלים", הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, ירושלים, תשס"ג, 2003, עמ' 305

[5] ראיון עמה ב זמן חיפה, ד"ר איצקוביץ, סרטון באתר יוטיוב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]