שיחה:מדרש ויסעו

לא הבנתי את הבדיחה: ""קרוב כל כך לבית, קרוב כ"כ לגאולה". " - אולי כדאי לכתוב בצורה פשוטה עבור המשתמש הפשוט. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 23:32, 9 בדצמבר 2008 (IST)

המשפט הזה הוא ציטוט מתוך הערך, כידוע לך, והכוונה להדגים את הצורך בוויקיזציה ובניסוח אנציקלופדי. נכון שהיה אפשר פשוט לכתוב את זה. יאיר • שיחה 23:40, 9 בדצמבר 2008 (IST)

תוקן. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 23:44, 9 בדצמבר 2008 (IST)

בצורה פשוטה, למשתמש הפשוט: זה ערך לא רציני, שמכיל אמירות שיפות לדרשן ("המשמעות של כל זה היא מופלאה") ולא לערך אנציקלופדי, והקשקוש על "שלוש מלחמות עולם אדירות" שהתרחשו בארץ ישראל אינו יפה אפילו לדרשן. בנוסף בסעיף "מהלך הלחימה" יש לתת מקור לכל משפט. ועוד עניין קטן "עשרים ושתים מלכים". דוד שי - שיחה 23:44, 9 בדצמבר 2008 (IST)

אבקש להבהיר, כתבתי בצורה ברורה במבוא, מדובר באירוע שאין לו כל איזכור מלבד שני המקורות שהובאו, שהם לדעתי מקור אחד, למרות שהאחד מפורט יותר מהשני.

1. אם לא הייתי מוצא את חוות הדעת של הרמב"ו, הרב הופמן (בעל המוניטין בבדיקת סוגיות כאלה) והרב מוטי אלון (שאינו סתם דרשן) לא הייתי כותב ערך זה.
2. לא הייתי מגדיר את דבריו של הרב מוטי אלון בתור "והקשקוש על "שלוש מלחמות עולם אדירות" שהתרחשו בארץ ישראל אינו יפה אפילו לדרשן." - קצת כבוד לזולת !
3. המושג "שלוש מלחמות עולם אדירות" מתיחס להיקף של המתואר - החל ב-7 מלכים והסתיים ב-22 מלכים.
4. למהלך הלחימה, המקור היחידי הם המדרשים. האם לצטט את פרטי המדרש - לא נראה לי ?
5. המשפט "("המשמעות של כל זה היא מופלאה")" ייבדק.

אני משאיר לשיפוט הקוראים אם "זה ערך לא רציני" או לא. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 05:55, 10 בדצמבר 2008 (IST)

הרמב"ן כותב "שלש מלחמות גדולות", ואילו הרב אלון מספר לנו על "שלוש מלחמות עולם אדירות". אני מעדיף את הניסוח של הרמב"ן, ותמה האם בנסיבות אלה ראוי בכלל להביא את דברי הרב אלון. דוד שי - שיחה 22:21, 11 בדצמבר 2008 (IST)

מר דוד שי, (למרות הכל) אני עדין מאוד מכבד אותך, לא כדאי שתעסוק בהערכת מאמריו של הרב מוטי אלון. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 22:56, 11 בדצמבר 2008 (IST)

הערת השיכתוב

לפי הדברים לעיל, נדמה שההגדרה כי יש בעית ניסוח היא לא מדוייקת. שמתי לך כי השימוש בתבנית זו נהוג גם כאשר תוכן הערך אינו נראה למי שמציב את התבנית (אולי גם בהגיון) אבל אין לה דבר וחצי דבר עם סגנון, חוץ מאשר המשפט האחרון, אולי, שכבר תיקנתי. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 06:22, 10 בדצמבר 2008 (IST)

אם תשווה בין הערך בעת הנחת התבנית ובין הערך בעת הסרתה, תבין שהנחת התבנית נעשתה בחמלה רבה. דוד שי - שיחה 22:21, 11 בדצמבר 2008 (IST)

ראה במקורות מה רשאי להעניק חמלה רבה: "מודה אני לפניך מלך חיי וקיים שהחזרת בי נשמתי חמלה רבה אמונתך". אם כי בגוגול מצאתי יותר מאלף שימושים למושג זה - כנראה שזה הפך להיות מקובל. אם כי הייתי משאיר את "חמלה רבה" לריבונו של עולם. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 22:54, 11 בדצמבר 2008 (IST)

נדייק: "שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך" דוד שי - שיחה 23:00, 11 בדצמבר 2008 (IST)

לא בדקתי, מחק בבוקר אראה בסידור. יישר כח. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 23:01, 11 בדצמבר 2008 (IST)

לדעתי הערך עדיין דורש שכתוב, הוא עוסק בידיעות לא ודאיות ומעורפלות (מדרש הוא לא המקור הרגיל והאידאלי לתיאורי פשט) בלי מספיק ביקורתיות וסדר. אין שום תועלת בהבאת הדברים של הרב אלון, ולא מובן מה בדיוק מביאים מהרד"צ הופמן. נת- ה- - שיחה 12:07, 12 בדצמבר 2008 (IST)

כאשר תגיע ל"קרסוליים" של השנים אז תוכל לדבר . אנא ראה הרב מוטי אלון והרב דוד צבי הופמן. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 12:43, 12 בדצמבר 2008 (IST)

כבודם של הופמן ואלון במקומו מונח, השאלה שלפנינו היא האם הערך עושה חסד אתם ועם הקורא. דוד שי - שיחה 13:26, 12 בדצמבר 2008 (IST)

אם אפשר, נשאיר זאת לקורא. שים לב לפירושיו של והרב דוד צבי הופמן, הוא מתמודד עם אנשי בקורת המקרא בצורה גלויה כפי שפרשן מסורתי לא היה מעיז לעשות ובכל זאת הוא תומך בגירסה של הסיפור. גם הרב מוטי אלון הוא בעל מוניטין - אם שניהם תומכים בהצגת הנושא, מי אני הקטן אגיד. אומר בגלוי, ללא התמיכה של שניהם בהשערה , לא הייתי כותב כלל את הערך . לכן חשוב לי להשאיר את הציטוט מהם ולא למחוק אותו כמו שעשה נת- ה- . ללא הסימוכין שלהם אין מקום לערך. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 14:10, 12 בדצמבר 2008 (IST)

עד שאתה מביא סימוכין מהם, הבא סימוכים מפירוש הרמב"ן לתורה, מילקוט שמעוני ומילקוט מעם לועז, שקדומים מהם, רבים מהם, וגדולים מהם. (ואני ממש לא מתכוון לחלק ציונים לדמויות עבר, אבל פשוט אי אפשר להשוות בין ראשונים כמו הרמב"ן והילקוט שמעוני לאחרונים) נת- ה- - שיחה 17:58, 13 בדצמבר 2008 (IST)

אם זו הסיבה להצבת תבנית השיכתוב ? אז תוסיף גם אותם - לדעתי שלושת עוסקים באותו נושא ואני רק הבאתי תמצית משניים. אך מה זה קשור למחיקת שליש הערך. אנא עשה סוף לנושא. טפל בערך איך שאתה רוצה ומחק את הערת השיכתוב. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 19:24, 13 בדצמבר 2008 (IST)

הסיבה להצבת התבנית היא הבלגן בערך וחוסר הביקורתיות. נת- ה- - שיחה 19:39, 13 בדצמבר 2008 (IST)

שם הערך

יש להעביר את שם הערך למדרש ויסעו ולשכתב אותו בהתאם. אם לא תהיינה התנגדויות, אעביר בימים הקרובים. נריה - שיחה 10:12, 7 באוקטובר 2010 (IST)

מסכים. הלל • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • 10:23, 7 באוקטובר 2010 (IST)