פורטל:תולדות עם ישראל
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
|||
|
יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
25 במאי 1931, ט' בסיוון תרצ"א, בבחירות לקונגרס הציוני ה-17, אשר נערכו ביום זה, השתתפו כעשרים ותשעה אלף וחמש מאות בוחרים, מתוך כשלושים וששה אלף שוקלים. המפלגות שהשתתפו בבחירות היו מפא"י – 24 צירים, המזרחי – 2, הפועל המזרחי – 2, הרוויזיוניסטים – 7, "התימנים" – 1.
איסר הראל (1912 – 18 בפברואר 2003). איש מודיעין ישראלי, מאבות קהילת המודיעין הישראלית, ראש השב"כ הראשון, מראשי המוסד, חבר הכנסת והאיש שעמד בראש המבצע ללכידתו של אדולף אייכמן והבאתו למשפט בישראל.
איסר הראל עמד ליד עריסתם של השירותים החשאיים במדינת ישראל, והוא האחראי במידה רבה לעיצוב דמותם, לדרכי פעולתם, ולתדמית שנוצרה להם בשנים אלו.
דיוקנאותיהם של הצירים אשר השתתפו בקונגרס הציוני העולמי הראשון; במרכז תמונתו של בנימין זאב הרצל; הכותרת: "אספת הציונים, בזל, א'ב'ג' אלול תרנ"ז", 1897
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראלמוסד הקנטוניסטים (על שם הקנטונים – "אזורי הגיוס" של פרוסיה) היה כינוי כולל למוסד אשר הונהג ברוסיה הצארית במאה ה-19, אשר הושתת על קונספציה של שילוב כפוי של ילדי אנשי הצבא הצארי בדרגים הזוטרים, וכן של ילדי מורדים פולנים, צוענים ועוד במסגרת צבאית-לימודית. בתקופת הצאר הרוסי ניקולאי הראשון החלו השלטונות לגייס באופן כפוי גם ילדי יהודים במסגרת מוסד הקנטוניסטים, וזאת כחלק ממדיניות האמורה להשפיע על אוכלוסייה בעייתית זו (בעיני הממשל הצארי) דרך חינוכו מחדש של הדור הצעיר. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו חיילי ניקולאי (או חיילים ניקולאייבים; ברוסית: Николаевские солдаты, ביחיד: Николаевский солдат).
המוסד בוטל בצו קיסרי של אלכסנדר השני מ-26 באוגוסט 1856.
לרשימה המלאהמשה רבנו היה מנהיגם של בני ישראל, על פי המסופר במקרא. הוא הנהיג את בני ישראל בצאתם ממצרים ובנדודיהם במדבר במשך 40 שנים. היה גדול הנביאים שקמו לישראל. משה רבנו מסר את התורה במעמד הר סיני, וממכונניה של הדת היהודית, אשר כונתה במהלך הדורות גם "דת משה". הוא לא זכה להיכנס לארץ ישראל, אך התאפשר לו לצפות על ארץ ישראל מרחוק, מעל פסגת הר נבו בארץ מואב. משה נחשב הנביא המרכזי גם בדתות המונותאיסטיות אחרות, כגון הנצרות, האסלאם. בקרב השומרונים הוא נחשב לנביא היחיד. לפי המסורת היהודית הוא נולד ונפטר ביום ז' באדר.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרתישראל משה תא-שמע היה חוקר התלמוד והספרות הרבנית, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ג. תא שמע עסק בעיקר בחקר הספרות הרבנית בימי הביניים. מחקריו עסקו בעיקר בספרות הראשונים, הן במוקדיה המרכזיים באשכנז, בצרפת ובספרד והן במקומות פחות מרכזיים כמו ביזנטיון, צפון אפריקה, איטליה, אנגליה ועוד. במסגרת מחקריו בדק כתבי יד רבים, והיה מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים שעל יד הספרייה הלאומית ומזכיר מדעי של חברת מקיצי נרדמים. כמו כן חקר את עולם המנהגים האשכנזיים הקדומים. בתחום זה עסק לא מעט, ועמד על קשריו של מנהג אשכנז הקדמון עם המורשת הארץ-ישראלית, פעמים אף בניגוד להלכה כפי שהיא מתבטאת בתלמוד הבבלי. הוא עסק מעט גם ביחס בין ההלכה והמיסטיקה היהודית.
לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחריםהזהו אדם (באיטלקית: Se questo è un uomo) הוא ספר תיעוד והגות מאת הסופר והכימאי האיטלקי-יהודי פרימו לוי על תקופת היותו אסיר במחנה ההשמדה אושוויץ. פרימו תיאר את תודעתו העצמית ואת חוויותיו, את תלאותיהם וקורות חייהם של אסירים שהכיר, אשר קובצו מרחבי השטחים הכבושים על ידי גרמניה הנאצית. תיאור חיי היומיום הקשים סביב היממה במחנה ובאתרי עבודת הכפייה שאליהם נשלחו האסירים, הוא ריאליסטי עד לפרטי פרטים, ועם זאת שולבו בו הרגשות, התקוות ותפיסות העולםשל האסירים והתמודדותם עם אין האונים, הסבל והמוות הנשקף למול עיניהם כשגרה.
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון נמצא בסמוך ללשכת הגיוס בתל-השומר מחנה דורי. הינו הארכיון המרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית צבאית של מדינת ישראל. בארכיון אצורה המורשת הביטחונית של החברה בישראל. מעבר לנושאים הצבאיים ביטחוניים מצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מגוון רחב של נושאים שהעסיקו ומעסיקים את החברה בישראל ובהם נושאים אופרטיביים, תורתיים, לוגיסטיים, חינוכיים, הדרכתיים, רפואיים, כלכליים ועוד בכל סוגי המדיה: תיקים, סרטים, קלטות קול, תצלומים, מפות ועוד. הארכיון משמש גם כמגנזה לצה"ל וכארכיון היסטורי של משרד הביטחון וצה"ל. על פי חוק כל יחידה שולחת מדי שנה את כל המסמכים והחומרים הרלוונטיים (דוח"ות, מסמכים רפואיים, תיקים אישיים, חוברות וספרים חשובים) לארכיון, בארכיון עובר החומר סידור ממוחשב והשמה ידנית, לפי שם היחידה, תאריך המסמך וכדומה.
כתב הסובלנות או צו הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא צו שהוציא קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואוסטריה יוזף השני, בו הגדיר את זכויות היהודים. כתב הסובלנות ביטא מגמה חדשה בזירה הפוליטית והחברתית באירופה ביחס ליהודים. היסטוריונים שונים רואים במסמך זה את ראשית האמנציפציה ליהודים. ביסודה של ההצהרה עמדה השפעת רעיונות הנאורות. כתב הסובלנות ניתן ב-13 באוקטובר 1781 לזרמים הנוצרים הלא קתוליים (אורתודוקסים ופרוטסטנטים), וב-2 בינואר 1782 ליהודים. הכתב הרחיב את חירויות הפרט, והעניק רשות ליהודים להשתתף בחיי החברה והכלכלה, בוטלו ההגבלות במגורים ובתנועה וכן העניק הקלות בתחומים נוספים. הכתב הדגיש את זכות היהודים להגנה חוקית, כשהוא מתיר ליהודים להקים מפעלים יצרניים. אולם בכתב אין הענקת שוויון זכויות מלא, ויש בו הגבלות בריבוי האוכלוסייה ובמקומות ההתיישבות. בראשיתו הוחל הכתב על העיר וינה והמחוזות בוהמיה, מוראביה, שלזיה, הונגריה וגליציה. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך הפרלמנט הצרפתי אישר את רעיון השוויון של הדת היהודית אל הדת הנוצרית הקתולית, בשנת 1848.
ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קישורים מקוונים | |
---|---|
|
מיזם תולדות עם ישראל באימפריה העות'מאנית בעת החדשה. מטרת המיזם היא ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע במנעד ההיסטורי של החברה והתרבות היהודית באימפריה העות'מאנית מאז המאה ה-15. לאחר גירוש ספרד בשנת 1492, עברו רבים מיהודי חצי האי האיברי אל האימפריה העות'מאנית, ובכלל זה אל ארץ ישראל. תמורות אלו השפיעו על מכלולי התרבות והיצירה ועל מבנה החברה בקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית ובתפוצות ישראל בכללם.
לרשימת מיזמי הפורטלהיסטוריה | תנ"ך | צה"ל | ביתא ישראל | היישוב | השואה |
ישראל | יהדות | השפה העברית | אתרי מורשת בישראל | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
הספרייה הלאומית |
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
רשימת ערכים מבוקשים | |
---|---|
|
רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)