נחל חנון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | כ-30 ק"מ |
| מוצא | סמוך לבית הגדי ולנתיבות |
| גובה מוצא הנהר | כ-150 מטרים |
| קואורדינטות מוצא | 31°25′32.2″N 34°36′57.7″E / 31.425611°N 34.616028°E |
| יובלים | נחל שלחים, נחל יושיביה, נחל סעד, נחל מפלסים, נחל חייל |
| שפך | נחל שקמה |
| קואורדינטות שפך | 31°34′22.1″N 34°32′55.1″E / 31.572806°N 34.548639°E |
| מדינות באגן הניקוז |
 ישראל |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   נחל חנון | |
נחל חנון הוא נחל הזורם בנגב המערבי ובמישור החוף הדרומי בישראל שאורכו כ־30 קילומטרים[1][2]. הנחל הוא היחיד בישראל שנכנס לרצועת עזה וגם יוצא ממנה חזרה לתחום השיפוט של מדינת ישראל. בתחום ישראל עובר הנחל באזורים חקלאיים. הנחל מתחיל בסמוך לנתיבות, נכנס לרצועת עזה ממזרח לנחל עוז, עובר בתוך בית חאנון ונשפך לנחל שקמה. בקרבת הנחל (בין ניר עם למפלסים) נמצא "יער נחל חנון", הקרוי גם "יער שמחוני" על שמו של אסף שמחוני.
תוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של נחל חנון בגובה של כ-150 מטרים מעל פני הים, סמוך לבית הגדי, מושב הצמוד לנתיבות. משם פונה הנחל צפונה דרך נוף חקלאי רצוף גבעות, שאיבד את אופיו המדברי הודות להשקיה שיטתית. בקטע זה הוא נמצא סמוך לתוואי כביש 34. הוא חולף ליד המושב יושיביה ממערב ותקומה ממזרח, שם נשפך אליו ממזרח נחל שלחים מיד לאחר שקלט את נחל יושיביה. הנחל פונה לצפון-מערב, ועובר סמוך למקום בו יקום היישוב אופיר, ולאחר מכן בין כפר עזה מדרום ומפלסים מצפון, וקולט את נחל סעד מדרום. אחר כך חולף על פני גבעת תל מפלסים ומקבל אליו את נחל מפלסים ממזרח. הוא ממשיך מערבה ונכנס לרצועת עזה, שם הוא חולף על פני העיר ג'באליה בקצה המזרחי וממשיך בכיוון צפון-מזרח לתוך העיר בית חאנון, שם זורם לתוכה נחל חייל מדרום מזרח. כחלק ממעבר ארז חוזר הנחל לשטח מדינת ישראל. לאחר נקודה זו הוא עוקף את נתיב העשרה ממזרח ונשפך לנחל שקמה מדרום.
הזרמת מי שפכים מרצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצע העשור השני של המאה ה-21 מימן הבנק העולמי הקמת מתקן טיהור שפכים (מט"ש) בחלקה הצפוני של רצועת עזה, בקרבת נחל חנון[3]. כחלק ממשבר המים ברצועת עזה ועקב קיבולת מוגבלת והפסקות חשמל מוזרמים מהמט"ש מי שפכים לא מטוהרים לנחל, חוצים לייד מעבר ארז חזרה מהרצועה לשטח ישראל, ונשפכים לנחל שקמה בתחומי מועצה אזורית חוף אשקלון. דו"ח של רשות המים מ-2007 מצביע על הזרמת מי שפכים בנחל שקמה שמקורם במפעלים בישראל ורצועת עזה.[4] דווח שהמצב התדרדר החל מ-2016 כשהוזרמו לנחל כ-2,000 קוב מי שפכים ביום שהגיעו למאגר המים שקמה, (בסמוך לקיבוץ זיקים) ודווח שסיכנו את איכות מי התהום.[5] בעקבות כך הושבת מתקן התפלה אשקלון מספר פעמים.[6] תוך ניסיון של הפלסטינים בעזה להפעיל את המט"שים, נגרמה הזרמת מי שופכין בלתי מטוהרים לים התיכון, דבר שהביא לעלייה בזיהום מי החופים ולסגירת חוף זיקים וחוף הפארק הלאומי באשקלון.
החל מ-2017 דווח על עלייה בהזרמת מי שפכים מהמט"ש לנחל על ידי הפלסטינים. בניסיון למנוע הגעת המים המזוהמים לנחל שקמה השתמשה המועצה האזורית חוף אשקלון במשאיות, כדי לשאוב את השפכים בקרבת הנקודה בה חוצה הנחל לישראל. ניסיון זה צלח בחלקו, והשאיבה באמצעות משאיות לא הצליחה להתגבר על היקף השפכים בנחל. בשלב זה חסמה רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור לבקשת רשות המים את ערוץ הנחל. זאת בעזרת סוללות עפר, הקמת תחנת שאיבה זמנית במעבר ארז, וסלילת 4 קילומטר של קווים חדשים משם עד לקיבוץ ארז. בנוסף, חסם צה"ל באמצעות סוללות את הנחל בצידו העזתי, בפרויקט שנועד לעצור את הזרימה. אך כעבור מספר ימים פרצו העזתים את המחסומים והמשיכו להזרים מי שפכים לנחל.[7]
במסגרת הפרשה, כינה ראש המועצה אזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון, את האירוע "פיגוע סביבתי", וקרא למדינת ישראל להתמודד איתו תוך פנייה לגורמים שונים בממשלת ישראל.[8] בפנייתו אמר ש"אנחנו מעבירים להם מים מותפלים והם מזרימים לנו ביוב חזרה" תוך שהוא מזהיר כי הזיהום הולך ומתפשט צפונה מעבר לתחנת הכוח רוטנברג באשקלון.
לאחר מספר חודשים, בעבודות שבוצעו על ידי רשות הניקוז, הוקמה תחנת שאיבה קבועה במעבר ארז ונסללו קווי הולכה עד למט"ש של שדרות.[9] מחיר הפרויקט היה כ-12 מיליון שקלים, והוא נמשך עד שנת 2020.
בספטמבר 2023 הוערך כי כ-13 אלף קוב מי שפכים לא מטוהרים זורמים מרצועת עזה לים התיכון מדי יום, זאת ככל הנראה בעקבות פיצוץ במתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא, כאשר חלק מהשפכים מוזרמים לנחל חנון ומגיעים לישראל. בנחל הוקמו סוללות, והחלה שאיבת מי ביוב מהנחל למתקן לטיהור שפכים של שדרות ומועצה אזורית שער הנגב. חוף זיקים נסגר לרחצה.[10] אירועים דומים, שבהם הפנו העזתים ברצועה את שפכי הביוב לנחל חנון, אירעו מספר פעמים במהלך אותה שנה,[11] בין הקיץ למלחמת חרבות ברזל.[12]
השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזרמת השפכים הלא מטוהרים אל הנחל גרמה לצחנה, ריחות ביוב וריבוי יתושים באזור,[13] מה שהגביר את החשש להפיכת הנחל למקור להתפרצות של קדחת הנילוס.[14] בנוסף, גרם חוסר הטיפול בשפכים לזיהום נחל שקמה ואקוויפר החוף וסיכן את בריאותם של כמיליון התושבים החיים באזור. יש אף המזהירים מפני אסון אקולוגי שעלול לקרות בעקבות הזיהום.
על פי גורמים בענף המים מדובר בפעולה עזתית מכוונת, וכי ארגון חמאס איים שאם ישראל לא תספק דלק לגנרטורים של המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא, הם יסגרו אותו ויזרימו את השפכים לישראל.[15] חמאס, שהיה הגורם שהיה אחראי על הדלק והחשמל שמתקבלים מישראל לרצועה, קבע סדרי עדיפויות בנוגע לשאלה להיכן להזרים את החשמל והדלק שקיבל, ובמקרים רבים בחר להשבית (חלקית או באופן מלא) את פעילות המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא, תוך הבנת המשמעות של הזרמת שפכים לא מטוהרים לישראל.[16] עלתה טענה כי חלק ממדינות אירופה המעורבות במתקן, התחייבו בעת הקמתו להפעיל ולתחזק את המתקן, אך לא קיימו זאת.[17]
יער נחל חנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
יער נחל חנון הוא יער הנמצא על הכביש המחבר בין ניר עם למפלסים, בין כביש 34 וכביש 232, סמוך לצומת שער הנגב.[18] מהיער ניתן לראות את ג'באליה ועזה.[19]
ביער נמצאת אנדרטת חץ שחור. סביבת היער חקלאית.
שטח היער, יחד עם יער נחל גרר, הוא 22 אלף דונם, והם חלק ממערך יערות בנגב המערבי, שרובם נמצאים לאורך הנחלים.[20]
באוקטובר 2018 פרסמה קק"ל כי כתוצאה מטרור העפיפונים וטרור הבלונים נשרפו ביער זה כ-331 דונמים ב-31 שריפות (מתוך כ-11,920 דונמים של יער וחורש טבעי שעלו בלהבות בכלל העוטף בתקופה זו).[21] מספר רב של בעלי חיים שילמו בחייהם על שריפות אלה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יער נחל חנון, באתר openstreetmap.org
- ^ יער נחל חנון, אסף שמחוני, באתר "עמוד ענן"
- ^ זיהום חופי ישראל בביוב שמקורו בעזה, ואי הפעלתו של המתקן לטיהור שפכים שנבנה שם, באתר הכנסת, 5 ביולי 2017
- ^ דו"ח על פעילות הרשות בשנים 2009-2007, באתר רשות המים
- ^ נעמה אנגל משאלי, דאגה בדרום: שפכים מעזה זיהמו מקורות מים, באתר nrg, 3 ביוני 2016
- ^ אלדה נתנאל, זיהום חמור מרצועת עזה ליישובי הדרום, באתר יישובניק נט, 16 במאי 2017
- ^ אלמוג בוקר, "טרור אקולוגי": הפלסטינים מפנים את מי הביוב מרצועת עזה אל נחל חנון – שעולה על גדותיו, באתר חדשות 13, 13 ביולי 2017
- ^ אלירם משה, פרג'ון לממשלה: "השפכים מעזה מסכנים את בריאותנו", באתר כאן דרום, 2 ביולי 2017
- ^ טיפול חירום בשפכי נחל חנון, באתר רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור
- ^ חשש כבד מזיהום חופי ישראל בשל קריסת מתקן ביוב בעזה, באתר אשדוד נט, 10 בספטמבר 2023
- ^ שוב: מתקן ביוב בעזה קרס; בישראל חוששים מאסון סביבתי, באתר רשויות, 19 בספטמבר 2023
- ^ אביב לביא, עוד עדות לאסון ההומניטרי בעזה: אין יותר זרימת ביוב לים, באתר זמן ישראל, 15 בפברואר 2024
- ^ מתן צורי, "טרור אקולוגי": תיעוד שאיבת הביוב של עזה מנחל חנון, באתר ynet, 13 ביולי 2017
- ^ השפכים מרצועת עזה גורמים לזיהום חמור, באתר הקול היהודי, כ' אייר ה'תשע"ז, 16 במאי 2017
- ^ מתן צורי, אילנה קוריאל, לא רק רקטות ובלוני תבערה: "שפכים מעזה מוזרמים בכוונה לישראל", באתר ynet, 22 באוגוסט 2020
- ^ יקי גוטמן ויאיר קראוס, "זה טרור אקולוגי": החמאס מכוון את הזיהום על מיליון ישראלים, באתר nrg, 6 ביולי 2017
- ^ שובל גבע, בשל זרימת שפכים מעזה: חוף זיקים סגור לרחצה, באתר mynet, 6 ביולי 2017
- ^ אתר חץ שחור, כביש מפלסים - ניר עם, באתר יזכור
- ^ אנדרטת חץ שחור ביער נחל חנון, באתר קרן קיימת לישראל
- ^ יערות גרר וחנון, באתר קרן קיימת לישראל
- ^ חזקי ברוך, מחיר טרור האש: 11,920 דונם יער וחורש, באתר ערוץ 7, ל' בתשרי ה'תשע"ט, 9 באוקטובר 2018