טוביה בועז
 | |
| פורטרט של טוביה בועז מאת בנימין סמואל בולומי | |
| לידה |
3 בנובמבר 1696 האג, הרפובליקה ההולנדית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 1782 (בגיל 86) כ"א בכסלו ה'תקמ"ג האג, הרפובליקה ההולנדית |
| מדינה |
הרפובליקה ההולנדית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהאג |
| עיסוק | בנקאי, שתדלן, פרנס |
| השקפה דתית |
יהדות |
| מספר צאצאים |
16 |
| חתימה |
 |
  | |
טוביה בועז (בהולנדית: Tobias Boas, 3 בנובמבר 1696–27 בנובמבר 1782, כ"א בכסלו ה'תקמ"ג) היה בנקאי, שתדלן ופרנס יהודי־הולנדי, מתושביה היהודים המפורסמים ביותר של האג במאה ה-18.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בהאג ב-1696. אמו מרים הייתה בתו של טוביה מגנוס, היהודי האשכנזי הראשון בהאג ומקים הקהילה האשכנזית בעיר. אביו אברהם חיים היה בן למשפחת בועז – משפחה נכבדת מפוזן בפולין,[1] והוא היגר להולנד בסביבות 1690. הקומה השלישית בבית המשפחה ברחוב יעקב הקדוש (Sint Jacobstraat) 77 שימשה בין השנים 1696–1723 כבית הכנסת של יהודי העיר עד להקמת בית כנסת ציבורי ברחוב "העגלה" (Wagenstraat). האב עסק במסחר בתכשיטים, בזהב ובטקסטיל ובשנת 1716 הקים בנק עם בנו טוביה ושותף מקומי נוסף. בשנת 1727 עבר הבנק לניהולו של טוביה שהמשיך במקביל גם את עסקי התכשיטים.
טוביה שימש כאיש הכספים של בית אוראניה-נסאו, עזר במימון חברת הודו המזרחית ההולנדית, וסייע לנסיך וילם הרביעי בהלוואות רבות. ב-1780 ביקר בביתו גוסטב השלישי, מלך שוודיה, וב-1781 יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הוא היה בקשר גם עם סטניסלאב פוניאטובסקי מלך פולין.[2] גם התיירים המפורסמים ג'קומו קזנובה[3] והחיד"א התארחו בביתו.[4]
כפרנס המרכזי של הקהילה היה טוביה מעורב בהכתרת רבני העיר. בשנת ה'תפ"ה חתם כנאמן הקהל על הכתרת הרב שלמה זלמן לאנשטיין, ובה'תק"ח פעל למינויו של הרב שאול הלוי ואף התחייב לשלם חלק משכרו. לאחר מותו של הרב יהונתן אייבשיץ בשנת ה'תקכ"ד ניסה להפעיל לחץ על הרב שאול כדי שיסכים להספיד את הרב אייבשיץ אך ללא הצלחה.[5] הוא היה גם מקורב לחצרו של הבעל שם מלונדון.
במשך כ-15 שנה החזיק בביתו כמלמד את אברהם בן שלמה ננסיך מהמבורג שחיבר שם את הקונטרס "עלה תרופה" שבו התייחסות הלכתית ראשונה לחיסונים.[6] גם הרב חיים זאבי גר בביתו וחיבר שם את ספרו "באר מים חיים".[7]
טוביה עסק רבות בשתדלנות לטובת היהודים. בין השאר פעל עם מחותנו וולף ורטהיימר (גר') בניסיון למנוע את גירוש פראג ב-1745, פעל לשחרור הרב משה מניקלשבורג מחבר "ישמח משה" ממאסר,[8] ולהבאת גופתו של רוצח יהודי לקבורה. גם בעת חלוקת פולין הראשונה ב-1772 פעל לטובת יהודי פוזן שחששו מהשלטון החדש.
עסקיו בחברת הודו המזרחית ההולנדית הביאו אותו להתכתב עם יהודי קוצ'ין והוא ניסה לחקור את תולדותיהם בהנחה שאולי הם צאצאי עשרת השבטים האבודים.[9] בתמיכתו הכספית יצא לאור סידור בנוסח יהדות קוצ'ין.[10]
מת בכ"א בכסלו התקמ"ג בגיל 86 ונקבר בבית הקברות היהודי בהאג.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוביה נישא שלוש פעמים והיו לו 16 ילדים, אחד מאשתו הראשונה והשאר מהשנייה. ב-1712 נישא ליונה (Duijfje) לוי שמתה ב-1721. בינואר 1722 נישא לשרה סימונס (1704–1757), וב-1757 נישא לשבע גולדשמידט (1716–1794) בתו של מייסד הקהילה היהודית בחרונינגן. בניו אברהם ושמעון המשיכו את עסקיו לאחר מותו. ובנו שמעון היה גם ראש קהילת יהודי הארלם החל מ-1767.
הוא שידך את ילדיו עם משפחות חשובות באירופה כמו גומפרץ, ורטהיימר (צר') ואופנהיימר (אנ'). בתו שושנה נישאה לאליעזר קאן (Lazarus Kann 1726–1809) מעשירי האג. גם נפתלי הרץ וייזל היה מחותנו,[9] וידוע על ניסיון לשדך את בתו עם בנימין וולף אייבשיץ.[11]
חלק מצאצאיו שימשו בתפקידים ציבוריים שונים בהולנד. נכדו שמואל היה מפקד המשטרה בדורדרכט, ולנכד אחר אף הוענק תואר אביר מסדר האריה של הולנד (אנ').
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראובן דסלר, שנות דור ודור, חלק ד ירושלים ה'תשע"ג עמודים נט–פו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- Désiré Samuel van Zuiden, De val van een Haagsch bankiershuis, Jaarboek Die Haghe, האג, 1920, עמ' 112–126 (בהולנדית)
- Désiré Samuel van Zuiden, Iets over Tobias Boas en zijne relaties met het stadhouderlijke hof, Jaarboek Die Haghe, האג, 1932, עמ' 56–68 (בהולנדית)
- Désiré Samuel van Zuiden, Nog meer over Boas, Jaarboek Die Haghe, 1933, עמ' 134–146
- Désiré Samuel van Zuiden, Nog iets over Boas, Jaarboek Die Haghe, האג, 1935, עמ' 61–64 (בהולנדית)
- Désiré Samuel van Zuiden, De geschiedenis van een Haagsch bankiershuis, Historia. Maandschrift voor geschiedenis, 1937, עמ' 364–371 (בהולנדית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרטיס המשפחה של טוביה בועז באתר familie-vandersluis (בהולנדית)
- Tobias-Boas באתר JOODSE CANON (בהולנדית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו גליקל מהמלין, זכרונות, הוצאת דביר עמוד 25, באתר אוצר החכמה אודות סבא רבה שלו "איש נכבד חיים בועז", אשתו שרה ובתם סולקה
- ^ Bankier Tobias Boas (1696-1782) – Joods Erfgoed Den Haag, www.joodserfgoeddenhaag.nl
- ^ בשנת ה'תקי"ט בחג המולד שחל בחנוכה. ראו The Story of my Life בתרגומו של Stephen Sartarelli לונדון 2001 עמודים 286–287
- ^ בחודש סיוון ה'תקל"ח. ראו תיאורו של החיד"א במעגל טוב: ”ובערב הלכתי לבקר... להקצין המופלא ר' טוביה בועז שיש לו פ"ג שנים ובניו גדולי העיר אשר ברכו ה' בבני חיי ועושר גדול ומושל שר וגדול ואהוב בחצר השררה והטו אלי חסד מאד”
- ^ רבי שאול הלוי מהאג, בנין שאול, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ האמבורג, אברהם בן שלמה, עלה תרופה, באתר אוצר החכמה
- ^ משה ונטורה, ימין משה, באתר היברובוקס
- ^ משה נ"ש [מניקלשבורג], ישמח משה, באתר היברובוקס: ”טוביינא דחכימי, הקצין רב הפעלים השתדלן המפורסם בישראל גדול שמו כש"ת כהר"ר טובי' בועז יצ"ו פרנס ומנהל בק"ק האג”
- ^ 1 2 ראו נפתלי הרץ וייזל, מגיד חדשות, המאסף, 10 ביוני 1790
- ^ סדר תפלות, שבחות ושירים, אמשטרדם ה'תקי"ז, באתר היברובוקס סדר תפלות לימי שמחת תורה, אמשטרדם ה'תקכ"ט, באתר היברובוקס
- ^ מכתב מרדכי אייבשיץ בתוך יעקב עמדן, התאבקות אלטונה ה'תק"ל צט ע"ב ובמהדורת התאבקות, לבוב ה'תרל"ז: ”אודות בנימין, למה לא עשה שידוך? כי הלא הנאמן דוד כתב לי שה"ה ר' טוביה האג חפץ לקשר בו”