בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '213.137.73.105' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | true |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 27337 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'יעקב אריה אלתר' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'יעקב אריה אלתר' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => 'מקצועי',
1 => 'Mod',
2 => 'איש עיטי',
3 => '2A01:6502:6465:6B5:4D24:BEA6:79A4:1943',
4 => '2A01:6502:6465:6B5:FDB1:6:B61B:4DEA',
5 => '2A01:6502:6465:6B5:8B0:F229:5549:7FC6',
6 => 'קאצק',
7 => '2A02:6680:1101:983:AC37:93B7:C670:F3DC',
8 => 'ידך-הגדושה',
9 => '37.60.47.152'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 619076923 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'מקורות והוספות' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 1559082 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{אישיות רבנית
| שם = רבי יעקב אריה אלתר
| תואר= האדמו"ר מגור
| שם בשפת המקור =-
| תמונה = האדמו"ר מגור.jpeg
| כיתוב = רבי יעקב אריה אלתר, מאי 2006
| מקום מגורים = [[בני ברק]], [[ירושלים]]
| תאריך לידה עברי = [[כ"ט באייר]] [[ה'תרצ"ט]]
| תאריך לידה = [[18 במאי]] [[1939]]
| בת זוג = שושנה
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = אדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]]
| התחלת כהונה = [[13 במרץ]] [[1996]]
| סיום כהונה = מכהן
| הקודם בתפקיד = האדמו"ר רבי [[פינחס מנחם אלתר]] (דודו)
}}
| חתימה =
}}
רבי '''יעקב אריה אלתר''' (נולד ב[[כ"ט באייר]] [[ה'תרצ"ט]], [[18 במאי]] [[1939]]) הוא [[אדמו"ר]] בשושלת [[חסידות גור]], המכהן משנת [[ה'תשנ"ו]] (1996). חבר נשיאות [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==ביוגרפיה==
נולד ב[[לודז']] שב[[פולין]], לרבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה"לב שמחה" וליוטא הענא, בת רבי [[נחמיה אלתר]], אחי סבו, ונקרא על שם סבו רבי [[יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה מראדזימין]], אמו נכדת רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=הרב ד"ר [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]]|שם=הרבי מקוצק|מו"ל=[[מוסד הרב קוק]]|מהדורה=מהדורה שניה|עמ=157|פרק=בנים וצאצאים}}|שם=אלפסי}} בשנת [[ה'ת"ש]] עלה עם אביו וסבו האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] ל[[ארץ ישראל]]. למד בתלמוד תורה [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] וב[[ישיבת שפת אמת]], שם היה חבר בקבוצת ה"ברוינריסטים".{{הערה|חלק מהישיבה שעמד בראשות הרב [[ישראל דוד רוסט]]}} בשנת [[ה'תש"ח]] - [[1948]] שהה ה"לב שמחה" ב[[אנטוורפן]]. כאשר שהה אביו רבי שמחה בונים אלתר בשנת [[ה'תש"ט]] ב[[קרלובי וארי|קארלסבאד]] לימדו פרקי [[משנה]] הרב [[יחזקאל גרובנר]], מפליטי השואה, לימים רב ב[[דטרויט]] שבארצות הברית. בחודש [[כסלו]] ה'תש"ט הגיע הלב שמחה עם משפחתו ל[[אנטוורפן]], ובגין ילדיו בחר להתגורר סמוך למרכזי החינוך התורתי 'יסודי התורה' ו'[[בית יעקב]]' ושם למדו בנו ובתו.<ref> מתוך מכתב הלב שמחה להרב גובנר ח' באדר תש"ט, אור זרוע לצדיק, חלק שני עמודים תקפא - תקצא: לבם של ישראל, חלק ראשון עמ' רמא</ref> בתקופה זו למד שם עם רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)|חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול]].
בתחילת חודש אלול [[ה'תש"ט]] 1949 הפליג עם אביו חזרה לארץ ישראל.<ref>אוצר הגנוז, תמוז [[ה'תשפ"ג]] עמוד כז</ref> בכ"א בכסלו [[ה'תש"ך]] 1960 נישא רבי יעקב לשושנה, בת הרב מנחם וייץ,{{הערה|1=יצחק אלפסי, תולדות חסידות גור, הוצאת סיני, תשל"ח (1978), עמ' 222}} ר"מ ב[[ישיבת חידושי הרי"ם]] בתל אביב. למד ב[[כולל אברכים|כולל]] בית תלמוד להוראה ב[[בני ברק]] ועשה [[שימוש חכמים|שימוש]] אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]].
===פעילות ציבורית===
[[קובץ:Moetzes Agudas Yisroel meeting 5773.jpg|ממוזער|300px|ישיבת [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], [[ה'תשע"ג]]. הרב אלתר יושב בראש, חמישי מימין]]
בצעירותו התפלל הרב אלתר בשטיבל שד"ל. לאחר מכן פתח עם חבריו הקרובים [[שטיבל]] ברחוב רש"י ב[[בני ברק]] לימות השבוע,{{הערה|בשטיבל זה היה מקום לימודו העיקרי ובו שהה במשך רוב שעות היום}} ובשבתות התקיים השטיבל בבית תלמוד להוראה ברחוב הרב מלצר. גם לאחר התמנותו לאדמו"ר המשיך להתפלל שם בשבתות בהן שהה בבני ברק. בתקופה זו קבלת הקהל ובריתות היו נערכים בשטיבל ברחוב משה יוסף. פעילות זו נמשכה עד לשנת [[ה'תשע"ב]] שעבר להתגורר בירושלים.
עוד בצעירותו הועידו והדריכו האדמו"ר ה[[ישראל אלתר|בית ישראל]] מגור להיות ממשיך השושלת.{{הערה|שם=אלפסי}} כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים, היה הרב יעקב אלתר מעורב בצורה פעילה ב[[פוליטיקה]] הפנים-חרדית, ומשנחלש אביו בחודש [[אלול]] [[ה'תשמ"ה]] [[אוקטובר]] [[1985]] הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי [[פנחס מנחם אלתר]].{{הערה|תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'{{הבהרה|מראה מקום מדויק}}.}} הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של [[הרב שך]] להחרמת [[תנועת חב"ד|חסידות חב"ד ליובאוויטש]], שהביא לתמיכתה של [[חסידות חב"ד]] ב[[אגודת ישראל]] ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת השתים עשרה]] בשנת [[ה'תשמ"ט]] 1989 ולהקמתה של תנועת [[דגל התורה]]. עם פטירת אביו בחודש [[תמוז]] [[ה'תשנ"ב]] [[1992]] הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירת דודו בחודש [[אדר]] [[ה'תשנ"ו]] ([[1996]]) מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי.<ref>{{כיכר השבת|שאול כהנא|בחסידות גור מציינים את הילולת הפני מנחם|350863|12 במרץ 2020}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://ranaz.co.il/articles/article3698_19920714.asp|הכותב=[[נח זבולוני]]|כותרת=מנהיג חדש לחסידות גור - רב פנחס מנחם, אחיו של האדמו"ר|תאריך=14/07/1992}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[בני בראון]]|שם=היהדות החרדית והמדינה|קישור=https://www.academia.edu/14979968/The_Haredim_and_the_Jewish_State_Hebrew_|כתב עת=כשיהדות פוגשת מדינה|שנת הוצאה=2015|מו"ל=המכון הישראלי לדמוקרטיה|עמ=226}}|שם=בראון}}
הרב אלתר נחשב לאיש החזק ב[[אגודת ישראל]]. בצוותא עם [[דגל התורה]] ה[[ליטא]]ית מרכיבות שתי המפלגות את סיעת [[יהדות התורה|יהדות התורה והשבת]] בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובאופן חריג בתחילת הנהגתו יצג [[מאיר פרוש]] את גור במקום הראשון.) ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה, עד ל[[הכנסת השש עשרה|כנסת השש עשרה]], שבה מונה נציג [[חסידות בעלז]] לעמוד בראשות הסיעה. נציגו הפוליטי הבולט של האדמו"ר מגור, החל מ[[הכנסת החמש עשרה]] הוא [[יעקב ליצמן]]. לקראת [[הכנסת העשרים וחמש]] התמנה לעמוד בראש סיעת [[יהדות התורה]] מטעם [[חסידות גור|הסיעה המרכזית]] באגודת ישראל הרב [[יצחק גולדקנופף]] המשמש כחזן בתפילות השבתות ימים טובים ו[[ימים הנוראים]] ב[[חסידות גור]] ומשמש גם כמזכיר [[ועדת הרבנים למען קדושת השבת]] והיה חבר מועצת [[עיריית ירושלים]] ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של [[בית יעקב]] ו[[בית פתחיה]].
הרב יעקב אלתר יחד עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] הקימו את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו ל[[ארצות הברית]] ול[[אירופה]] להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "[[החינוך העצמאי]]" ורשת "[[שובו]]", בשנים [[ה'תשנ"ח]] 1998,{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים|0000017f-e52a-d804-ad7f-f5fab7b90000|6 בנובמבר 2001}}}} [[ה'תשס"ו]] 2006 ו-[[ה'תשס"ז]] 2007,{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה|0000017f-db75-df62-a9ff-dff738eb0000|30 באפריל 2007}}}} וכן לחיזוק ועידוד הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ו[[דגל התורה]]. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם [[סיעת שלומי אמונים]]. ב[[אלול]] [[תשע"ו]] הופיע הרב שטינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום.{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן (עיתונאי)|חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור|209897|13 בספטמבר 2016}}}} שבועיים לאחר מכן נפגש הרב אלתר עם הרב שטיינמן, הרב אלתר ביקש שהפגישה תיערך ללא תמונות, ללא מכשירי הקלטה ולאפשר פגישה אישית בינו לבין הרב שטיינמן - ללא הנוכחים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/haredim-news/210726|הכותב=ישראל כהן|כותרת=תחת מעטה חשאיות: הרבי מגור נפגש ..|אתר=כיכר השבת|תאריך=2016-09-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-30}}</ref>
הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד, פעמיים טס לארצות הברית ונפגש עם הרבי לשיחה אישית ממושכת בנושאים תורניים ועסקנות ציבורית, הרבי מחב"ד התייחס אליו בהערכה חריגה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf|כותרת=שיח שרפי קודש|תאריך=יום ה' כ"ד אייר התשל"ז}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf|כותרת=הביקור האחרון|תאריך=ו' אדר שני תשמ"ט}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/|הכותב=חב"ד אינפו|כותרת=ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי|אתר=חב"ד אינפו|תאריך=2016-03-21|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-08-23}}</ref>
בשנת [[ה'תשמ"ה]], כאשר התאפשר ליהודים להגיע ל[[פולין]], יצא בראש משלחת לטפל ולשקם ציוני אדמו"רים שנחרבו במלחמה.{{הערה|1=אור זרוע לצדיק חלק א, עמוד ר"ו: אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תק"ה}}
בשנת [[ה'תשנ"ט]] 1999 היה היוזם של [[הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)|ההפגנה הגדולה ביותר כנגד בית המשפט העליון]] בנושאי דת ומדינה.
=== דרכו בהנהגת חסידות גור ===
האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא [[עטרה (טלית)|עטרה לטלית]] כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.{{הערה|שם=אלפסי}} האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי [[שבת]], למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה{{הערה|{{עכשיו 14|דיגיטל 14|באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה {{!}} תיעוד|המפכל-בביקור-היסטורי-אצל-האדמור-מגור|14 ביוני 2022}}}} ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.
בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור מ[[עיון (בלימוד הגמרא)|עיון]] ל[[סיני ועוקר הרים|בקיאות]] והוביל את מהפכת לימוד [[תלמוד בבלי|הגמרא]] בשיטת 'מזומנים' לידיעת [[התלמוד הבבלי|התלמוד]] בעל פה.<ref>{{ערוץ7||שיטת הלימוד הייחודית של גור: "מזומנים"|569843|2022-06-28}}</ref> לימוד יומי בן שעה של הלכה לידיעת דיני ה"[[שולחן ערוך]]" מתוך הספר [[משנה ברורה]].{{הערה|1=מגזין [[משפחה (שבועון)|משפחה]] פסח [[ה'תשפ"א]], עמ'94}} ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים. הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של [[שבת]].{{הערה|1=מגזין משפחה (שבועון) פסח [[ה'תשפ"א]] עמ' 98}} צימצום משמעותי של חופשת בין הזמנים לכשבוע בלבד. הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, הקמת רשת מתיבתות לבחורים לאחר סיום התלמוד תורה, העברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם. פתיחת רשת כוללים 'חדוותא' ו'חבבין' לאברכים שעובדים כל היום המונה מעל 1,600 לומדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/flashes/1880579/|כותרת=היסטוריה בגור: אלפי אברכים עובדים התכנסו למבחן פומבי|אתר=[[JDN]]|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-06-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdods.co.il/חצרות/בעלי-בתים-שהפכו-לגאונים-צפו-במעמד-המרהיב-שהתקיים-בבית-המדרש-גור-525263|כותרת='בעלי בתים' שהפכו לגאונים. צפו במעמד המרהיב שהתקיים בבית המדרש גור|אתר=ashdods.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-04}}</ref> נכון ל-2023 בהנהגתו יש 29 ישיבות.
ברכותיו ועצותיו בענייני רפואה מפורסמות ביעילותן,{{הערה|שם=אלפסי}} הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם,{{הערה|{{מעריב אונליין|שלמה שמיר|אם היו שואלים את האדמו"ר מגור מי צודק, תשובתו הייתה: גמזו|news/israel/Article-785881|25 באוגוסט 2020}}}} בשל כך חסידיו אינם מתגוררים מעבר ל{{ה|קו הירוק}}, ואף המליץ לחסידיו הגרים בחיפה לעזוב את העיר בשל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]].
האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש ב[[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש ב[[סלולרי כשר|טלפונים כשרים]],{{הערה|{{הארץ|שמוליק ינאי|מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS|0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000|2 במרץ 2005}}}} חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ|363407|11 ביוני 2020}}}}
הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|"שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל"|1000755895|10 ביוני 2012}}}} עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה ב[[נדל"ן]]. בין היתר, הוא מחזיק בבעלות על רבע מהקרקעות ביישוב [[ארסוף]]. למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם ב[[בני ברק]]. בשנת [[ה'תשע"ב]] עבר להתגורר בדירה בבניין [[בית מדרש גור|בית המדרש של החסידות]] ב[[רחוב ירמיהו (ירושלים)|רחוב ירמיהו]] בירושלים.
חסידות גור בהנהגתו מונה נכון לתחילת תשפ"ג כ-15,000 משפחות שמונות למעלה מ-80,000 נפש.
בתקופת הנהגתו [[הפיצול בחסידות גור|התפצלה החסידות]] ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו רבי [[שאול אלתר]] והקים את [[קהילת פני מנחם]].
==משפחתו==
הרב אלתר נשוי לשושנה,{{הערה|{{וואלה!|[[יקי אדמקר]]|הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות|2750709|29 במאי 2019}}}} לזוג תשעה ילדים:
*הרב אברהם מרדכי, מתגורר ב[[ירושלים]]. חתן אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"[[אמרי אמת]]", ועומד בראש ארגון 'וכל בניך' המאגד את ילדי החסידות ללימוד הש"ס בשיטת מזומנים.
*אסתר, נשואה לרב אברהם הניך זילברשטיין, ראש הישיבה הגדולה "אמרי אמת" בבני ברק ו[[ראש כולל]] חסידי גור ב[[פתח תקווה]], בן הרב [[מאיר זילברשטיין]] שכיהן כרב חסידות גור בירושלים וב[[בית שמש]].
*הרב נחמיה, מתגורר ב[[אשדוד]] ועומד בראשות [[ישיבה קטנה]] "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת [[בית מדרש גור|המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים]].
*רותי, נשואה לרב אברהם שמואל ראנד, [[משפיע (תפקיד)|משפיע]] חסידי.
*חוה, נשואה לרב חיים יהושע שארר, נכדו של הרב [[גדליה שור]]. מכהן כראש ישיבה גבוהה חידושי הרי"ם בבני ברק.
*רבקה רחל, נשואה להרב שמעון רוטשטיין ראש כולל למצוינים ב[[בני ברק]], בנו של הרב [[נחום רוטשטיין]],{{הערה|משה וייסברג, [https://www.bhol.co.il/news/1584617 גלריה מסכמת: החתונה הגדולה בחצר חסידות גור] באתר [[בחדרי חרדים]], 22 באוגוסט 2023}} ראש [[ישיבת נזר התורה]]. עורך מאמרי תורתו של חמיו.
*הרב ישראל מנחם, ראש כוללי הלכה בבני ברק. חתן רבי עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מ[[חסידות לובלין|לובלין]]. עומד בראש מכון "[[פאר מקדושים]]" להוצאת וההדרת ספרי חסידות וראש קהילת גור בבית שמש. בשנת תשפ"א פתח את ישיבת בית נחמיה בבני ברק על שם זקנו רבי [[נחמיה אלתר]] ומכהן כראש הישיבה.
*הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד. ראש ה[[כולל אברכים|כוללים]] בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון ה[[תלמוד]] בין אברכי חסידות גור. בשנת [[ה'תשע"ד]] [[2014]] הקים ארגון 'הבן יקיר' למען [[יתמות|יתומי]] ו[[אלמנות]] החסידות, ובשנת [[ה'תשפ"ג]] 2023 הקים את ארגון 'חבורה של שמחה' לחיזוק ותמיכה בילדי הורים [[גירושים|גרושים]].
* הרב דוד, מתגורר בירושלים. ראש ישיבת שפת אמת הגבוהה.{{הערה|1={{גלובס|דני זקן|מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי|1001287514|28 במאי 2019}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Yaakov Aryeh Alter}}
* {{מקור ראשון|[[אלי ביתאן]]|המושך בחוטים: האדמו"ר שפתח במשבר ממשלת הימין|news/27539|12 במרץ 2018}}
* {{TheMarker|חגי עמית|100 המשפיעים 2018 {{!}} יעקב אריה אלתר; יעקב ליצמן|1.6432508|}}
* {{גלובס|[[דני זקן]]|מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי|1001287514|19 במאי 2019}}
* {{ידיעות אחרונות|[[חן ארצי סרור]]|פוסק, נקודה|5517960|30 במאי 2019}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296489105171|יעקב אריה בן שמחה בונם אלתר (1939-)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי גור}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|יעקב אריה אלתר]]
[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:משפחת אלתר|יעקב אריה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]]
[[קטגוריה:בני ברק: אדמו"רים]]
[[קטגוריה:ירושלים: אדמו"רים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת שפת אמת]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1939]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{אישיות רבנית
| שם = רבי יעקב אריה אלתר
| תואר= האדמו"ר מגור
| שם בשפת המקור =-
| תמונה = האדמו"ר מגור.jpeg
| כיתוב = רבי יעקב אריה אלתר, מאי 2006
| מקום מגורים = [[בני ברק]], [[ירושלים]]
| תאריך לידה עברי = [[כ"ט באייר]] [[ה'תרצ"ט]]
| תאריך לידה = [[18 במאי]] [[1939]]
| בת זוג = שושנה
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = אדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]]
| התחלת כהונה = [[13 במרץ]] [[1996]]
| סיום כהונה = מכהן
| הקודם בתפקיד = האדמו"ר רבי [[פינחס מנחם אלתר]] (דודו)
}}
| חתימה =
}}
רבי '''יעקב אריה אלתר''' (נולד ב[[כ"ט באייר]] [[ה'תרצ"ט]], [[18 במאי]] [[1939]]) הוא [[אדמו"ר]] בשושלת [[חסידות גור]], המכהן משנת [[ה'תשנ"ו]] (1996). חבר נשיאות [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==ביוגרפיה==
נולד ב[[לודז']] שב[[פולין]], לרבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה"לב שמחה" וליוטא הענא, בת רבי [[נחמיה אלתר]], אחי סבו, ונקרא על שם סבו רבי [[יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה מראדזימין]], אמו נכדת רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=הרב ד"ר [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]]|שם=הרבי מקוצק|מו"ל=[[מוסד הרב קוק]]|מהדורה=מהדורה שניה|עמ=157|פרק=בנים וצאצאים}}|שם=אלפסי}} בשנת [[ה'ת"ש]] עלה עם אביו וסבו האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] ל[[ארץ ישראל]]. למד בתלמוד תורה [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] וב[[ישיבת שפת אמת]], שם היה חבר בקבוצת ה"ברוינריסטים".{{הערה|חלק מהישיבה שעמד בראשות הרב [[ישראל דוד רוסט]]}} בשנת [[ה'תש"ח]] - [[1948]] שהה ה"לב שמחה" ב[[אנטוורפן]]. כאשר שהה אביו רבי שמחה בונים אלתר בשנת [[ה'תש"ט]] ב[[קרלובי וארי|קארלסבאד]] לימדו פרקי [[משנה]] הרב [[יחזקאל גרובנר]], מפליטי השואה, לימים רב ב[[דטרויט]] שבארצות הברית. בחודש [[כסלו]] ה'תש"ט הגיע הלב שמחה עם משפחתו ל[[אנטוורפן]], ובגין ילדיו בחר להתגורר סמוך למרכזי החינוך התורתי 'יסודי התורה' ו'[[בית יעקב]]' ושם למדו בנו ובתו.<ref> מתוך מכתב הלב שמחה להרב גובנר ח' באדר תש"ט, אור זרוע לצדיק, חלק שני עמודים תקפא - תקצא: לבם של ישראל, חלק ראשון עמ' רמא</ref> בתקופה זו למד שם עם רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)|חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול]].
בתחילת חודש אלול [[ה'תש"ט]] 1949 הפליג עם אביו חזרה לארץ ישראל.<ref>אוצר הגנוז, תמוז [[ה'תשפ"ג]] עמוד כז</ref> בכ"א בכסלו [[ה'תש"ך]] 1960 נישא רבי יעקב לשושנה, בת הרב מנחם וייץ,{{הערה|1=יצחק אלפסי, תולדות חסידות גור, הוצאת סיני, תשל"ח (1978), עמ' 222}} ר"מ ב[[ישיבת חידושי הרי"ם]] בתל אביב. למד ב[[כולל אברכים|כולל]] בית תלמוד להוראה ב[[בני ברק]] ועשה [[שימוש חכמים|שימוש]] אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]].
===פעילות ציבורית===
[[קובץ:Moetzes Agudas Yisroel meeting 5773.jpg|ממוזער|300px|ישיבת [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], [[ה'תשע"ג]]. הרב אלתר יושב בראש, חמישי מימין]]
בצעירותו התפלל הרב אלתר בשטיבל שד"ל. לאחר מכן פתח עם חבריו הקרובים [[שטיבל]] ברחוב רש"י ב[[בני ברק]] לימות השבוע,{{הערה|בשטיבל זה היה מקום לימודו העיקרי ובו שהה במשך רוב שעות היום}} ובשבתות התקיים השטיבל בבית תלמוד להוראה ברחוב הרב מלצר. גם לאחר התמנותו לאדמו"ר המשיך להתפלל שם בשבתות בהן שהה בבני ברק. בתקופה זו קבלת הקהל ובריתות היו נערכים בשטיבל ברחוב משה יוסף. פעילות זו נמשכה עד לשנת [[ה'תשע"ב]] שעבר להתגורר בירושלים.
עוד בצעירותו הועידו והדריכו האדמו"ר ה[[ישראל אלתר|בית ישראל]] מגור להיות ממשיך השושלת.{{הערה|שם=אלפסי}} כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים, היה הרב יעקב אלתר מעורב בצורה פעילה ב[[פוליטיקה]] הפנים-חרדית, ומשנחלש אביו בחודש [[אלול]] [[ה'תשמ"ה]] [[אוקטובר]] [[1985]] הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי [[פנחס מנחם אלתר]].{{הערה|תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'{{הבהרה|מראה מקום מדויק}}.}} הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של [[הרב שך]] להחרמת [[תנועת חב"ד|חסידות חב"ד ליובאוויטש]], שהביא לתמיכתה של [[חסידות חב"ד]] ב[[אגודת ישראל]] ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת השתים עשרה]] בשנת [[ה'תשמ"ט]] 1989 ולהקמתה של תנועת [[דגל התורה]]. עם פטירת אביו בחודש [[תמוז]] [[ה'תשנ"ב]] [[1992]] הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירת דודו בחודש [[אדר]] [[ה'תשנ"ו]] ([[1996]]) מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי.<ref>{{כיכר השבת|שאול כהנא|בחסידות גור מציינים את הילולת הפני מנחם|350863|12 במרץ 2020}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://ranaz.co.il/articles/article3698_19920714.asp|הכותב=[[נח זבולוני]]|כותרת=מנהיג חדש לחסידות גור - רב פנחס מנחם, אחיו של האדמו"ר|תאריך=14/07/1992}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[בני בראון]]|שם=היהדות החרדית והמדינה|קישור=https://www.academia.edu/14979968/The_Haredim_and_the_Jewish_State_Hebrew_|כתב עת=כשיהדות פוגשת מדינה|שנת הוצאה=2015|מו"ל=המכון הישראלי לדמוקרטיה|עמ=226}}|שם=בראון}}
הרב אלתר נחשב לאיש החזק ב[[אגודת ישראל]]. בצוותא עם [[דגל התורה]] ה[[ליטא]]ית מרכיבות שתי המפלגות את סיעת [[יהדות התורה|יהדות התורה והשבת]] בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובאופן חריג בתחילת הנהגתו יצג [[מאיר פרוש]] את גור במקום הראשון.) ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה, עד ל[[הכנסת השש עשרה|כנסת השש עשרה]], שבה מונה נציג [[חסידות בעלז]] לעמוד בראשות הסיעה. נציגו הפוליטי הבולט של האדמו"ר מגור, החל מ[[הכנסת החמש עשרה]] הוא [[יעקב ליצמן]]. לקראת [[הכנסת העשרים וחמש]] התמנה לעמוד בראש סיעת [[יהדות התורה]] מטעם [[חסידות גור|הסיעה המרכזית]] באגודת ישראל הרב [[יצחק גולדקנופף]] המשמש כחזן בתפילות השבתות ימים טובים ו[[ימים הנוראים]] ב[[חסידות גור]] ומשמש גם כמזכיר [[ועדת הרבנים למען קדושת השבת]] והיה חבר מועצת [[עיריית ירושלים]] ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של [[בית יעקב]] ו[[בית פתחיה]].
הרב יעקב אלתר יחד עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] הקימו את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו ל[[ארצות הברית]] ול[[אירופה]] להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "[[החינוך העצמאי]]" ורשת "[[שובו]]", בשנים [[ה'תשנ"ח]] 1998,{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים|0000017f-e52a-d804-ad7f-f5fab7b90000|6 בנובמבר 2001}}}} [[ה'תשס"ו]] 2006 ו-[[ה'תשס"ז]] 2007,{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה|0000017f-db75-df62-a9ff-dff738eb0000|30 באפריל 2007}}}} וכן לחיזוק ועידוד הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ו[[דגל התורה]]. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם [[סיעת שלומי אמונים]]. ב[[אלול]] [[תשע"ו]] הופיע הרב שטינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום.{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן (עיתונאי)|חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור|209897|13 בספטמבר 2016}}}} שבועיים לאחר מכן נפגש הרב אלתר עם הרב שטיינמן, הרב אלתר ביקש שהפגישה תיערך ללא תמונות, ללא מכשירי הקלטה ולאפשר פגישה אישית בינו לבין הרב שטיינמן - ללא הנוכחים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/haredim-news/210726|הכותב=ישראל כהן|כותרת=תחת מעטה חשאיות: הרבי מגור נפגש ..|אתר=כיכר השבת|תאריך=2016-09-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-30}}</ref>
הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד, פעמיים טס לארצות הברית ונפגש עם הרבי לשיחה אישית ממושכת בנושאים תורניים ועסקנות ציבורית, הרבי מחב"ד התייחס אליו בהערכה חריגה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf|כותרת=שיח שרפי קודש|תאריך=יום ה' כ"ד אייר התשל"ז}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf|כותרת=הביקור האחרון|תאריך=ו' אדר שני תשמ"ט}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/|הכותב=חב"ד אינפו|כותרת=ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי|אתר=חב"ד אינפו|תאריך=2016-03-21|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-08-23}}</ref>
בשנת [[ה'תשמ"ה]], כאשר התאפשר ליהודים להגיע ל[[פולין]], יצא בראש משלחת לטפל ולשקם ציוני אדמו"רים שנחרבו במלחמה.{{הערה|1=אור זרוע לצדיק חלק א, עמוד ר"ו: אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תק"ה}}
בשנת [[ה'תשנ"ט]] 1999 היה היוזם של [[הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)|ההפגנה הגדולה ביותר כנגד בית המשפט העליון]] בנושאי דת ומדינה.
=== דרכו בהנהגת חסידות גור ===
האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא [[עטרה (טלית)|עטרה לטלית]] כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.{{הערה|שם=אלפסי}} האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי [[שבת]], למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה{{הערה|{{עכשיו 14|דיגיטל 14|באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה {{!}} תיעוד|המפכל-בביקור-היסטורי-אצל-האדמור-מגור|14 ביוני 2022}}}}ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.
בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור מ[[עיון (בלימוד הגמרא)|עיון]] ל[[סיני ועוקר הרים|בקיאות]] והוביל את מהפכת לימוד [[תלמוד בבלי|הגמרא]] בשיטת 'מזומנים' לידיעת [[התלמוד הבבלי|התלמוד]] בעל פה.<ref>{{ערוץ7||שיטת הלימוד הייחודית של גור: "מזומנים"|569843|2022-06-28}}</ref> לימוד יומי בן שעה של הלכה לידיעת דיני ה"[[שולחן ערוך]]" מתוך הספר [[משנה ברורה]].{{הערה|1=מגזין [[משפחה (שבועון)|משפחה]] פסח [[ה'תשפ"א]], עמ'94}} ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים. הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של [[שבת]].{{הערה|1=מגזין משפחה (שבועון) פסח [[ה'תשפ"א]] עמ' 98}} צימצום משמעותי של חופשת בין הזמנים לכשבוע בלבד. הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, הקמת רשת מתיבתות לבחורים לאחר סיום התלמוד תורה, העברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם. פתיחת רשת כוללים 'חדוותא' ו'חבבין' לאברכים שעובדים כל היום המונה מעל 1,600 לומדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/flashes/1880579/|כותרת=היסטוריה בגור: אלפי אברכים עובדים התכנסו למבחן פומבי|אתר=[[JDN]]|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-06-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdods.co.il/חצרות/בעלי-בתים-שהפכו-לגאונים-צפו-במעמד-המרהיב-שהתקיים-בבית-המדרש-גור-525263|כותרת='בעלי בתים' שהפכו לגאונים. צפו במעמד המרהיב שהתקיים בבית המדרש גור|אתר=ashdods.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-04}}</ref> נכון ל-2023 בהנהגתו יש 29 ישיבות.
ברכותיו ועצותיו בענייני רפואה מפורסמות ביעילותן,{{הערה|שם=אלפסי}} הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם,{{הערה|{{מעריב אונליין|שלמה שמיר|אם היו שואלים את האדמו"ר מגור מי צודק, תשובתו הייתה: גמזו|news/israel/Article-785881|25 באוגוסט 2020}}}} בשל כך חסידיו אינם מתגוררים מעבר ל{{ה|קו הירוק}}, ואף המליץ לחסידיו הגרים בחיפה לעזוב את העיר בשל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]].
האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש ב[[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש ב[[סלולרי כשר|טלפונים כשרים]],{{הערה|{{הארץ|שמוליק ינאי|מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS|0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000|2 במרץ 2005}}}} חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ|363407|11 ביוני 2020}}}} וכן אסר את השימוש במכוניות טסלה<nowiki/>https://www.israelhayom.co.il/auto/article/13958498
הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|"שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל"|1000755895|10 ביוני 2012}}}} עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע בנאמנות לחסידי גור בפולין טרם קום המדינה ב[[נדל"ן]]. בין היתר, הוא מחזיק בבעלות על רבע מהקרקעות ביישוב [[ארסוף]]. https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=r1vdqkgij ועוד נכסים במאות מליוני שקלים בבעלות עקיפה ע"י עמותת החסידות<nowiki/>https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3818311 למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם ב[[בני ברק]]. בשנת [[ה'תשע"ב]] עבר להתגורר בדירה בבניין ציבורי ב[[בית מדרש גור|בית המדרש של החסידות]] ב[[רחוב ירמיהו (ירושלים)|רחוב ירמיהו]] בירושלים.
חסידות גור בהנהגתו מונה נכון לתחילת תשפ"ג כ-15,000 משפחות שמונות למעלה מ-80,000 נפש.
בתקופת הנהגתו [[הפיצול בחסידות גור|התפצלה החסידות]] ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו רבי [[שאול אלתר]] והקים את [[קהילת פני מנחם]].
==משפחתו==
הרב אלתר נשוי לשושנה,{{הערה|{{וואלה!|[[יקי אדמקר]]|הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות|2750709|29 במאי 2019}}}} לזוג תשעה ילדים:
*הרב אברהם מרדכי, מתגורר ב[[ירושלים]]. חתן אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"[[אמרי אמת]]", ועומד בראש ארגון 'וכל בניך' המאגד את ילדי החסידות ללימוד הש"ס בשיטת מזומנים.
*אסתר, נשואה לרב אברהם הניך זילברשטיין, ראש הישיבה הגדולה "אמרי אמת" בבני ברק ו[[ראש כולל]] חסידי גור ב[[פתח תקווה]], בן הרב [[מאיר זילברשטיין]] שכיהן כרב חסידות גור בירושלים וב[[בית שמש]].
*הרב נחמיה, מתגורר ב[[אשדוד]] ועומד בראשות [[ישיבה קטנה]] "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת [[בית מדרש גור|המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים]].
*רותי, נשואה לרב אברהם שמואל ראנד, [[משפיע (תפקיד)|משפיע]] חסידי.
*חוה, נשואה לרב חיים יהושע שארר, נכדו של הרב [[גדליה שור]]. מכהן כראש ישיבה גבוהה חידושי הרי"ם בבני ברק.
*רבקה רחל, נשואה להרב שמעון רוטשטיין ראש כולל למצוינים ב[[בני ברק]], בנו של הרב [[נחום רוטשטיין]],{{הערה|משה וייסברג, [https://www.bhol.co.il/news/1584617 גלריה מסכמת: החתונה הגדולה בחצר חסידות גור] באתר [[בחדרי חרדים]], 22 באוגוסט 2023}} ראש [[ישיבת נזר התורה]]. עורך מאמרי תורתו של חמיו.
*הרב ישראל מנחם, ראש כוללי הלכה בבני ברק. חתן רבי עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מ[[חסידות לובלין|לובלין]]. עומד בראש מכון "[[פאר מקדושים]]" להוצאת וההדרת ספרי חסידות וראש קהילת גור בבית שמש. בשנת תשפ"א פתח את ישיבת בית נחמיה בבני ברק על שם זקנו רבי [[נחמיה אלתר]] ומכהן כראש הישיבה.
*הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד. ראש ה[[כולל אברכים|כוללים]] בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון ה[[תלמוד]] בין אברכי חסידות גור. בשנת [[ה'תשע"ד]] [[2014]] הקים ארגון 'הבן יקיר' למען [[יתמות|יתומי]] ו[[אלמנות]] החסידות, ובשנת [[ה'תשפ"ג]] 2023 הקים את ארגון 'חבורה של שמחה' לחיזוק ותמיכה בילדי הורים [[גירושים|גרושים]].
* הרב דוד, מתגורר בירושלים. ראש ישיבת שפת אמת הגבוהה.{{הערה|1={{גלובס|דני זקן|מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי|1001287514|28 במאי 2019}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Yaakov Aryeh Alter}}
* {{מקור ראשון|[[אלי ביתאן]]|המושך בחוטים: האדמו"ר שפתח במשבר ממשלת הימין|news/27539|12 במרץ 2018}}
* {{TheMarker|חגי עמית|100 המשפיעים 2018 {{!}} יעקב אריה אלתר; יעקב ליצמן|1.6432508|}}
* {{גלובס|[[דני זקן]]|מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי|1001287514|19 במאי 2019}}
* {{ידיעות אחרונות|[[חן ארצי סרור]]|פוסק, נקודה|5517960|30 במאי 2019}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296489105171|יעקב אריה בן שמחה בונם אלתר (1939-)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי גור}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|יעקב אריה אלתר]]
[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:משפחת אלתר|יעקב אריה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]]
[[קטגוריה:בני ברק: אדמו"רים]]
[[קטגוריה:ירושלים: אדמו"רים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת שפת אמת]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1939]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -41,5 +41,5 @@
=== דרכו בהנהגת חסידות גור ===
-האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא [[עטרה (טלית)|עטרה לטלית]] כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.{{הערה|שם=אלפסי}} האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי [[שבת]], למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה{{הערה|{{עכשיו 14|דיגיטל 14|באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה {{!}} תיעוד|המפכל-בביקור-היסטורי-אצל-האדמור-מגור|14 ביוני 2022}}}} ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.
+האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא [[עטרה (טלית)|עטרה לטלית]] כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.{{הערה|שם=אלפסי}} האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי [[שבת]], למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה{{הערה|{{עכשיו 14|דיגיטל 14|באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה {{!}} תיעוד|המפכל-בביקור-היסטורי-אצל-האדמור-מגור|14 ביוני 2022}}}}ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.
בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור מ[[עיון (בלימוד הגמרא)|עיון]] ל[[סיני ועוקר הרים|בקיאות]] והוביל את מהפכת לימוד [[תלמוד בבלי|הגמרא]] בשיטת 'מזומנים' לידיעת [[התלמוד הבבלי|התלמוד]] בעל פה.<ref>{{ערוץ7||שיטת הלימוד הייחודית של גור: "מזומנים"|569843|2022-06-28}}</ref> לימוד יומי בן שעה של הלכה לידיעת דיני ה"[[שולחן ערוך]]" מתוך הספר [[משנה ברורה]].{{הערה|1=מגזין [[משפחה (שבועון)|משפחה]] פסח [[ה'תשפ"א]], עמ'94}} ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים. הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של [[שבת]].{{הערה|1=מגזין משפחה (שבועון) פסח [[ה'תשפ"א]] עמ' 98}} צימצום משמעותי של חופשת בין הזמנים לכשבוע בלבד. הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, הקמת רשת מתיבתות לבחורים לאחר סיום התלמוד תורה, העברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם. פתיחת רשת כוללים 'חדוותא' ו'חבבין' לאברכים שעובדים כל היום המונה מעל 1,600 לומדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/flashes/1880579/|כותרת=היסטוריה בגור: אלפי אברכים עובדים התכנסו למבחן פומבי|אתר=[[JDN]]|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-06-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdods.co.il/חצרות/בעלי-בתים-שהפכו-לגאונים-צפו-במעמד-המרהיב-שהתקיים-בבית-המדרש-גור-525263|כותרת='בעלי בתים' שהפכו לגאונים. צפו במעמד המרהיב שהתקיים בבית המדרש גור|אתר=ashdods.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-04}}</ref> נכון ל-2023 בהנהגתו יש 29 ישיבות.
@@ -47,7 +47,7 @@
ברכותיו ועצותיו בענייני רפואה מפורסמות ביעילותן,{{הערה|שם=אלפסי}} הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם,{{הערה|{{מעריב אונליין|שלמה שמיר|אם היו שואלים את האדמו"ר מגור מי צודק, תשובתו הייתה: גמזו|news/israel/Article-785881|25 באוגוסט 2020}}}} בשל כך חסידיו אינם מתגוררים מעבר ל{{ה|קו הירוק}}, ואף המליץ לחסידיו הגרים בחיפה לעזוב את העיר בשל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]].
-האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש ב[[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש ב[[סלולרי כשר|טלפונים כשרים]],{{הערה|{{הארץ|שמוליק ינאי|מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS|0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000|2 במרץ 2005}}}} חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ|363407|11 ביוני 2020}}}}
+האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש ב[[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש ב[[סלולרי כשר|טלפונים כשרים]],{{הערה|{{הארץ|שמוליק ינאי|מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS|0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000|2 במרץ 2005}}}} חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ|363407|11 ביוני 2020}}}} וכן אסר את השימוש במכוניות טסלה<nowiki/>https://www.israelhayom.co.il/auto/article/13958498
-הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|"שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל"|1000755895|10 ביוני 2012}}}} עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה ב[[נדל"ן]]. בין היתר, הוא מחזיק בבעלות על רבע מהקרקעות ביישוב [[ארסוף]]. למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם ב[[בני ברק]]. בשנת [[ה'תשע"ב]] עבר להתגורר בדירה בבניין [[בית מדרש גור|בית המדרש של החסידות]] ב[[רחוב ירמיהו (ירושלים)|רחוב ירמיהו]] בירושלים.
+הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|"שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל"|1000755895|10 ביוני 2012}}}} עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע בנאמנות לחסידי גור בפולין טרם קום המדינה ב[[נדל"ן]]. בין היתר, הוא מחזיק בבעלות על רבע מהקרקעות ביישוב [[ארסוף]]. https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=r1vdqkgij ועוד נכסים במאות מליוני שקלים בבעלות עקיפה ע"י עמותת החסידות<nowiki/>https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3818311 למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם ב[[בני ברק]]. בשנת [[ה'תשע"ב]] עבר להתגורר בדירה בבניין ציבורי ב[[בית מדרש גור|בית המדרש של החסידות]] ב[[רחוב ירמיהו (ירושלים)|רחוב ירמיהו]] בירושלים.
חסידות גור בהנהגתו מונה נכון לתחילת תשפ"ג כ-15,000 משפחות שמונות למעלה מ-80,000 נפש.
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 23764 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 23357 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 407 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => 'האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא [[עטרה (טלית)|עטרה לטלית]] כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.{{הערה|שם=אלפסי}} האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי [[שבת]], למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה{{הערה|{{עכשיו 14|דיגיטל 14|באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה {{!}} תיעוד|המפכל-בביקור-היסטורי-אצל-האדמור-מגור|14 ביוני 2022}}}}ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.',
1 => 'האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש ב[[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש ב[[סלולרי כשר|טלפונים כשרים]],{{הערה|{{הארץ|שמוליק ינאי|מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS|0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000|2 במרץ 2005}}}} חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ|363407|11 ביוני 2020}}}} וכן אסר את השימוש במכוניות טסלה<nowiki/>https://www.israelhayom.co.il/auto/article/13958498',
2 => 'הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|"שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל"|1000755895|10 ביוני 2012}}}} עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע בנאמנות לחסידי גור בפולין טרם קום המדינה ב[[נדל"ן]]. בין היתר, הוא מחזיק בבעלות על רבע מהקרקעות ביישוב [[ארסוף]]. https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=r1vdqkgij ועוד נכסים במאות מליוני שקלים בבעלות עקיפה ע"י עמותת החסידות<nowiki/>https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3818311 למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם ב[[בני ברק]]. בשנת [[ה'תשע"ב]] עבר להתגורר בדירה בבניין ציבורי ב[[בית מדרש גור|בית המדרש של החסידות]] ב[[רחוב ירמיהו (ירושלים)|רחוב ירמיהו]] בירושלים.'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא [[עטרה (טלית)|עטרה לטלית]] כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.{{הערה|שם=אלפסי}} האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי [[שבת]], למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה{{הערה|{{עכשיו 14|דיגיטל 14|באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה {{!}} תיעוד|המפכל-בביקור-היסטורי-אצל-האדמור-מגור|14 ביוני 2022}}}} ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.',
1 => 'האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש ב[[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש ב[[סלולרי כשר|טלפונים כשרים]],{{הערה|{{הארץ|שמוליק ינאי|מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS|0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000|2 במרץ 2005}}}} חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ|363407|11 ביוני 2020}}}}',
2 => 'הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|"שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל"|1000755895|10 ביוני 2012}}}} עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה ב[[נדל"ן]]. בין היתר, הוא מחזיק בבעלות על רבע מהקרקעות ביישוב [[ארסוף]]. למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם ב[[בני ברק]]. בשנת [[ה'תשע"ב]] עבר להתגורר בדירה בבניין [[בית מדרש גור|בית המדרש של החסידות]] ב[[רחוב ירמיהו (ירושלים)|רחוב ירמיהו]] בירושלים.'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [
0 => 'https://www.israelhayom.co.il/auto/article/13958498',
1 => 'https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=r1vdqkgij',
2 => 'https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3818311'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.kikar.co.il/350863.html',
1 => 'https://ranaz.co.il/articles/article3698_19920714.asp',
2 => 'https://www.academia.edu/14979968/The_Haredim_and_the_Jewish_State_Hebrew_',
3 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-e52a-d804-ad7f-f5fab7b90000',
4 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-db75-df62-a9ff-dff738eb0000',
5 => 'https://www.kikar.co.il/209897.html',
6 => 'https://www.kikar.co.il/haredim-news/210726',
7 => 'https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-08-18-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.pdf',
8 => 'https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf',
9 => 'https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/',
10 => 'https://www.now14.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%9B%D7%9C-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8/',
11 => 'https://www.inn.co.il/news/569843',
12 => 'https://www.jdn.co.il/flashes/1880579/',
13 => 'https://ashdods.co.il/%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%95-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%92%D7%95%D7%A8-525263',
14 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-785881',
15 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000',
16 => 'https://www.kikar.co.il/363407.html',
17 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000755895',
18 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2750709',
19 => 'https://www.bhol.co.il/news/1584617',
20 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287514',
21 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he#P569',
22 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he#P27',
23 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he#P22',
24 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he#P40',
25 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he',
26 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/27539/',
27 => 'https://www.themarker.com/1.6432508',
28 => 'https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5517960,00.html',
29 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007296489105171',
30 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007296489105171',
31 => 'https://isni.org/isni/0000000402482306',
32 => 'https://viaf.org/viaf/298064132',
33 => 'https://www.worldcat.org/identities/viaf-298064132',
34 => 'https://www.israelhayom.co.il/auto/article/13958498',
35 => 'https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=r1vdqkgij',
36 => 'https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3818311'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/27539/',
1 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287514',
2 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000755895',
3 => 'https://viaf.org/viaf/298064132',
4 => 'https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5517960,00.html',
5 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he',
6 => 'https://isni.org/isni/0000000402482306',
7 => 'https://www.worldcat.org/identities/viaf-298064132',
8 => 'https://www.themarker.com/1.6432508',
9 => 'https://www.now14.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%9B%D7%9C-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8/',
10 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007296489105171',
11 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000',
12 => 'https://www.kikar.co.il/209897.html',
13 => 'https://www.inn.co.il/news/569843',
14 => 'https://www.jdn.co.il/flashes/1880579/',
15 => 'https://ashdods.co.il/%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%95-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%92%D7%95%D7%A8-525263',
16 => 'https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-08-18-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.pdf',
17 => 'https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf',
18 => 'https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/',
19 => 'https://www.kikar.co.il/363407.html',
20 => 'https://www.kikar.co.il/haredim-news/210726',
21 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he#P569',
22 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he#P27',
23 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he#P22',
24 => 'https://www.bhol.co.il/news/1584617',
25 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-e52a-d804-ad7f-f5fab7b90000',
26 => 'https://www.haaretz.co.il/0000017f-db75-df62-a9ff-dff738eb0000',
27 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-785881',
28 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q2566141?uselang=he#P40',
29 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007296489105171',
30 => 'https://www.kikar.co.il/350863.html',
31 => 'https://www.academia.edu/14979968/The_Haredim_and_the_Jewish_State_Hebrew_',
32 => 'https://ranaz.co.il/articles/article3698_19920714.asp',
33 => 'https://news.walla.co.il/?w=//2750709'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{אישיות רבנית
| שם = רבי יעקב אריה אלתר
| תואר= האדמו"ר מגור
| שם בשפת המקור =-
| תמונה = האדמו"ר מגור.jpeg
| כיתוב = רבי יעקב אריה אלתר, מאי 2006
| מקום מגורים = [[בני ברק]], [[ירושלים]]
| תאריך לידה עברי = [[כ"ט באייר]] [[ה'תרצ"ט]]
| תאריך לידה = [[18 במאי]] [[1939]]
| בת זוג = שושנה
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = אדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]]
| התחלת כהונה = [[13 במרץ]] [[1996]]
| סיום כהונה = מכהן
| הקודם בתפקיד = האדמו"ר רבי [[פינחס מנחם אלתר]] (דודו)
}}
| חתימה =
}}
רבי '''יעקב אריה אלתר''' (נולד ב[[כ"ט באייר]] [[ה'תרצ"ט]], [[18 במאי]] [[1939]]) הוא [[אדמו"ר]] בשושלת [[חסידות גור]], המכהן משנת [[ה'תשנ"ו]] (1996). חבר נשיאות [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==ביוגרפיה==
נולד ב[[לודז']] שב[[פולין]], לרבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה"לב שמחה" וליוטא הענא, בת רבי [[נחמיה אלתר]], אחי סבו, ונקרא על שם סבו רבי [[יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה מראדזימין]], אמו נכדת רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=הרב ד"ר [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]]|שם=הרבי מקוצק|מו"ל=[[מוסד הרב קוק]]|מהדורה=מהדורה שניה|עמ=157|פרק=בנים וצאצאים}}|שם=אלפסי}} בשנת [[ה'ת"ש]] עלה עם אביו וסבו האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] ל[[ארץ ישראל]]. למד בתלמוד תורה [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] וב[[ישיבת שפת אמת]], שם היה חבר בקבוצת ה"ברוינריסטים".{{הערה|חלק מהישיבה שעמד בראשות הרב [[ישראל דוד רוסט]]}} בשנת [[ה'תש"ח]] - [[1948]] שהה ה"לב שמחה" ב[[אנטוורפן]]. כאשר שהה אביו רבי שמחה בונים אלתר בשנת [[ה'תש"ט]] ב[[קרלובי וארי|קארלסבאד]] לימדו פרקי [[משנה]] הרב [[יחזקאל גרובנר]], מפליטי השואה, לימים רב ב[[דטרויט]] שבארצות הברית. בחודש [[כסלו]] ה'תש"ט הגיע הלב שמחה עם משפחתו ל[[אנטוורפן]], ובגין ילדיו בחר להתגורר סמוך למרכזי החינוך התורתי 'יסודי התורה' ו'[[בית יעקב]]' ושם למדו בנו ובתו.<ref> מתוך מכתב הלב שמחה להרב גובנר ח' באדר תש"ט, אור זרוע לצדיק, חלק שני עמודים תקפא - תקצא: לבם של ישראל, חלק ראשון עמ' רמא</ref> בתקופה זו למד שם עם רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)|חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול]].
בתחילת חודש אלול [[ה'תש"ט]] 1949 הפליג עם אביו חזרה לארץ ישראל.<ref>אוצר הגנוז, תמוז [[ה'תשפ"ג]] עמוד כז</ref> בכ"א בכסלו [[ה'תש"ך]] 1960 נישא רבי יעקב לשושנה, בת הרב מנחם וייץ,{{הערה|1=יצחק אלפסי, תולדות חסידות גור, הוצאת סיני, תשל"ח (1978), עמ' 222}} ר"מ ב[[ישיבת חידושי הרי"ם]] בתל אביב. למד ב[[כולל אברכים|כולל]] בית תלמוד להוראה ב[[בני ברק]] ועשה [[שימוש חכמים|שימוש]] אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]].
===פעילות ציבורית===
[[קובץ:Moetzes Agudas Yisroel meeting 5773.jpg|ממוזער|300px|ישיבת [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], [[ה'תשע"ג]]. הרב אלתר יושב בראש, חמישי מימין]]
בצעירותו התפלל הרב אלתר בשטיבל שד"ל. לאחר מכן פתח עם חבריו הקרובים [[שטיבל]] ברחוב רש"י ב[[בני ברק]] לימות השבוע,{{הערה|בשטיבל זה היה מקום לימודו העיקרי ובו שהה במשך רוב שעות היום}} ובשבתות התקיים השטיבל בבית תלמוד להוראה ברחוב הרב מלצר. גם לאחר התמנותו לאדמו"ר המשיך להתפלל שם בשבתות בהן שהה בבני ברק. בתקופה זו קבלת הקהל ובריתות היו נערכים בשטיבל ברחוב משה יוסף. פעילות זו נמשכה עד לשנת [[ה'תשע"ב]] שעבר להתגורר בירושלים.
עוד בצעירותו הועידו והדריכו האדמו"ר ה[[ישראל אלתר|בית ישראל]] מגור להיות ממשיך השושלת.{{הערה|שם=אלפסי}} כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים, היה הרב יעקב אלתר מעורב בצורה פעילה ב[[פוליטיקה]] הפנים-חרדית, ומשנחלש אביו בחודש [[אלול]] [[ה'תשמ"ה]] [[אוקטובר]] [[1985]] הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי [[פנחס מנחם אלתר]].{{הערה|תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'{{הבהרה|מראה מקום מדויק}}.}} הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של [[הרב שך]] להחרמת [[תנועת חב"ד|חסידות חב"ד ליובאוויטש]], שהביא לתמיכתה של [[חסידות חב"ד]] ב[[אגודת ישראל]] ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת השתים עשרה]] בשנת [[ה'תשמ"ט]] 1989 ולהקמתה של תנועת [[דגל התורה]]. עם פטירת אביו בחודש [[תמוז]] [[ה'תשנ"ב]] [[1992]] הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירת דודו בחודש [[אדר]] [[ה'תשנ"ו]] ([[1996]]) מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי.<ref>{{כיכר השבת|שאול כהנא|בחסידות גור מציינים את הילולת הפני מנחם|350863|12 במרץ 2020}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://ranaz.co.il/articles/article3698_19920714.asp|הכותב=[[נח זבולוני]]|כותרת=מנהיג חדש לחסידות גור - רב פנחס מנחם, אחיו של האדמו"ר|תאריך=14/07/1992}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[בני בראון]]|שם=היהדות החרדית והמדינה|קישור=https://www.academia.edu/14979968/The_Haredim_and_the_Jewish_State_Hebrew_|כתב עת=כשיהדות פוגשת מדינה|שנת הוצאה=2015|מו"ל=המכון הישראלי לדמוקרטיה|עמ=226}}|שם=בראון}}
הרב אלתר נחשב לאיש החזק ב[[אגודת ישראל]]. בצוותא עם [[דגל התורה]] ה[[ליטא]]ית מרכיבות שתי המפלגות את סיעת [[יהדות התורה|יהדות התורה והשבת]] בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובאופן חריג בתחילת הנהגתו יצג [[מאיר פרוש]] את גור במקום הראשון.) ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה, עד ל[[הכנסת השש עשרה|כנסת השש עשרה]], שבה מונה נציג [[חסידות בעלז]] לעמוד בראשות הסיעה. נציגו הפוליטי הבולט של האדמו"ר מגור, החל מ[[הכנסת החמש עשרה]] הוא [[יעקב ליצמן]]. לקראת [[הכנסת העשרים וחמש]] התמנה לעמוד בראש סיעת [[יהדות התורה]] מטעם [[חסידות גור|הסיעה המרכזית]] באגודת ישראל הרב [[יצחק גולדקנופף]] המשמש כחזן בתפילות השבתות ימים טובים ו[[ימים הנוראים]] ב[[חסידות גור]] ומשמש גם כמזכיר [[ועדת הרבנים למען קדושת השבת]] והיה חבר מועצת [[עיריית ירושלים]] ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של [[בית יעקב]] ו[[בית פתחיה]].
הרב יעקב אלתר יחד עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] הקימו את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו ל[[ארצות הברית]] ול[[אירופה]] להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "[[החינוך העצמאי]]" ורשת "[[שובו]]", בשנים [[ה'תשנ"ח]] 1998,{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים|0000017f-e52a-d804-ad7f-f5fab7b90000|6 בנובמבר 2001}}}} [[ה'תשס"ו]] 2006 ו-[[ה'תשס"ז]] 2007,{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה|0000017f-db75-df62-a9ff-dff738eb0000|30 באפריל 2007}}}} וכן לחיזוק ועידוד הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ו[[דגל התורה]]. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם [[סיעת שלומי אמונים]]. ב[[אלול]] [[תשע"ו]] הופיע הרב שטינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום.{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן (עיתונאי)|חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור|209897|13 בספטמבר 2016}}}} שבועיים לאחר מכן נפגש הרב אלתר עם הרב שטיינמן, הרב אלתר ביקש שהפגישה תיערך ללא תמונות, ללא מכשירי הקלטה ולאפשר פגישה אישית בינו לבין הרב שטיינמן - ללא הנוכחים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/haredim-news/210726|הכותב=ישראל כהן|כותרת=תחת מעטה חשאיות: הרבי מגור נפגש ..|אתר=כיכר השבת|תאריך=2016-09-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-30}}</ref>
הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד, פעמיים טס לארצות הברית ונפגש עם הרבי לשיחה אישית ממושכת בנושאים תורניים ועסקנות ציבורית, הרבי מחב"ד התייחס אליו בהערכה חריגה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf|כותרת=שיח שרפי קודש|תאריך=יום ה' כ"ד אייר התשל"ז}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf|כותרת=הביקור האחרון|תאריך=ו' אדר שני תשמ"ט}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/|הכותב=חב"ד אינפו|כותרת=ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי|אתר=חב"ד אינפו|תאריך=2016-03-21|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-08-23}}</ref>
בשנת [[ה'תשמ"ה]], כאשר התאפשר ליהודים להגיע ל[[פולין]], יצא בראש משלחת לטפל ולשקם ציוני אדמו"רים שנחרבו במלחמה.{{הערה|1=אור זרוע לצדיק חלק א, עמוד ר"ו: אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תק"ה}}
בשנת [[ה'תשנ"ט]] 1999 היה היוזם של [[הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)|ההפגנה הגדולה ביותר כנגד בית המשפט העליון]] בנושאי דת ומדינה.
=== דרכו בהנהגת חסידות גור ===
האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא [[עטרה (טלית)|עטרה לטלית]] כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.{{הערה|שם=אלפסי}} האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי [[שבת]], למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה{{הערה|{{עכשיו 14|דיגיטל 14|באופן חריג: האדמו"ר מגור נפגש עם מפכ"ל המשטרה {{!}} תיעוד|המפכל-בביקור-היסטורי-אצל-האדמור-מגור|14 ביוני 2022}}}}ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.
בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור מ[[עיון (בלימוד הגמרא)|עיון]] ל[[סיני ועוקר הרים|בקיאות]] והוביל את מהפכת לימוד [[תלמוד בבלי|הגמרא]] בשיטת 'מזומנים' לידיעת [[התלמוד הבבלי|התלמוד]] בעל פה.<ref>{{ערוץ7||שיטת הלימוד הייחודית של גור: "מזומנים"|569843|2022-06-28}}</ref> לימוד יומי בן שעה של הלכה לידיעת דיני ה"[[שולחן ערוך]]" מתוך הספר [[משנה ברורה]].{{הערה|1=מגזין [[משפחה (שבועון)|משפחה]] פסח [[ה'תשפ"א]], עמ'94}} ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים. הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של [[שבת]].{{הערה|1=מגזין משפחה (שבועון) פסח [[ה'תשפ"א]] עמ' 98}} צימצום משמעותי של חופשת בין הזמנים לכשבוע בלבד. הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, הקמת רשת מתיבתות לבחורים לאחר סיום התלמוד תורה, העברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם. פתיחת רשת כוללים 'חדוותא' ו'חבבין' לאברכים שעובדים כל היום המונה מעל 1,600 לומדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/flashes/1880579/|כותרת=היסטוריה בגור: אלפי אברכים עובדים התכנסו למבחן פומבי|אתר=[[JDN]]|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-06-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdods.co.il/חצרות/בעלי-בתים-שהפכו-לגאונים-צפו-במעמד-המרהיב-שהתקיים-בבית-המדרש-גור-525263|כותרת='בעלי בתים' שהפכו לגאונים. צפו במעמד המרהיב שהתקיים בבית המדרש גור|אתר=ashdods.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-04}}</ref> נכון ל-2023 בהנהגתו יש 29 ישיבות.
ברכותיו ועצותיו בענייני רפואה מפורסמות ביעילותן,{{הערה|שם=אלפסי}} הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם,{{הערה|{{מעריב אונליין|שלמה שמיר|אם היו שואלים את האדמו"ר מגור מי צודק, תשובתו הייתה: גמזו|news/israel/Article-785881|25 באוגוסט 2020}}}} בשל כך חסידיו אינם מתגוררים מעבר ל{{ה|קו הירוק}}, ואף המליץ לחסידיו הגרים בחיפה לעזוב את העיר בשל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]].
האדמו"ר מגור מתנגד לשימוש ב[[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש ב[[סלולרי כשר|טלפונים כשרים]],{{הערה|{{הארץ|שמוליק ינאי|מירס תשווק "סלולרי כשר" לחרדים: בלי אינטרנט, משיבון ו-SMS|0000017f-dba0-df62-a9ff-dff75d300000|2 במרץ 2005}}}} חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|חסידות גור מציגה: הרובוט שירגל אחרי הודעות הוואטסאפ|363407|11 ביוני 2020}}}} וכן אסר את השימוש במכוניות טסלה<nowiki/>https://www.israelhayom.co.il/auto/article/13958498
הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|"שווי חצרו של הרב העשיר בישראל, פנחס אבוחצירא - 1.3 מיליארד שקל"|1000755895|10 ביוני 2012}}}} עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע בנאמנות לחסידי גור בפולין טרם קום המדינה ב[[נדל"ן]]. בין היתר, הוא מחזיק בבעלות על רבע מהקרקעות ביישוב [[ארסוף]]. https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=r1vdqkgij ועוד נכסים במאות מליוני שקלים בבעלות עקיפה ע"י עמותת החסידות<nowiki/>https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3818311 למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם ב[[בני ברק]]. בשנת [[ה'תשע"ב]] עבר להתגורר בדירה בבניין ציבורי ב[[בית מדרש גור|בית המדרש של החסידות]] ב[[רחוב ירמיהו (ירושלים)|רחוב ירמיהו]] בירושלים.
חסידות גור בהנהגתו מונה נכון לתחילת תשפ"ג כ-15,000 משפחות שמונות למעלה מ-80,000 נפש.
בתקופת הנהגתו [[הפיצול בחסידות גור|התפצלה החסידות]] ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו רבי [[שאול אלתר]] והקים את [[קהילת פני מנחם]].
==משפחתו==
הרב אלתר נשוי לשושנה,{{הערה|{{וואלה!|[[יקי אדמקר]]|הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות|2750709|29 במאי 2019}}}} לזוג תשעה ילדים:
*הרב אברהם מרדכי, מתגורר ב[[ירושלים]]. חתן אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"[[אמרי אמת]]", ועומד בראש ארגון 'וכל בניך' המאגד את ילדי החסידות ללימוד הש"ס בשיטת מזומנים.
*אסתר, נשואה לרב אברהם הניך זילברשטיין, ראש הישיבה הגדולה "אמרי אמת" בבני ברק ו[[ראש כולל]] חסידי גור ב[[פתח תקווה]], בן הרב [[מאיר זילברשטיין]] שכיהן כרב חסידות גור בירושלים וב[[בית שמש]].
*הרב נחמיה, מתגורר ב[[אשדוד]] ועומד בראשות [[ישיבה קטנה]] "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת [[בית מדרש גור|המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים]].
*רותי, נשואה לרב אברהם שמואל ראנד, [[משפיע (תפקיד)|משפיע]] חסידי.
*חוה, נשואה לרב חיים יהושע שארר, נכדו של הרב [[גדליה שור]]. מכהן כראש ישיבה גבוהה חידושי הרי"ם בבני ברק.
*רבקה רחל, נשואה להרב שמעון רוטשטיין ראש כולל למצוינים ב[[בני ברק]], בנו של הרב [[נחום רוטשטיין]],{{הערה|משה וייסברג, [https://www.bhol.co.il/news/1584617 גלריה מסכמת: החתונה הגדולה בחצר חסידות גור] באתר [[בחדרי חרדים]], 22 באוגוסט 2023}} ראש [[ישיבת נזר התורה]]. עורך מאמרי תורתו של חמיו.
*הרב ישראל מנחם, ראש כוללי הלכה בבני ברק. חתן רבי עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מ[[חסידות לובלין|לובלין]]. עומד בראש מכון "[[פאר מקדושים]]" להוצאת וההדרת ספרי חסידות וראש קהילת גור בבית שמש. בשנת תשפ"א פתח את ישיבת בית נחמיה בבני ברק על שם זקנו רבי [[נחמיה אלתר]] ומכהן כראש הישיבה.
*הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד. ראש ה[[כולל אברכים|כוללים]] בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון ה[[תלמוד]] בין אברכי חסידות גור. בשנת [[ה'תשע"ד]] [[2014]] הקים ארגון 'הבן יקיר' למען [[יתמות|יתומי]] ו[[אלמנות]] החסידות, ובשנת [[ה'תשפ"ג]] 2023 הקים את ארגון 'חבורה של שמחה' לחיזוק ותמיכה בילדי הורים [[גירושים|גרושים]].
* הרב דוד, מתגורר בירושלים. ראש ישיבת שפת אמת הגבוהה.{{הערה|1={{גלובס|דני זקן|מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי|1001287514|28 במאי 2019}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Yaakov Aryeh Alter}}
* {{מקור ראשון|[[אלי ביתאן]]|המושך בחוטים: האדמו"ר שפתח במשבר ממשלת הימין|news/27539|12 במרץ 2018}}
* {{TheMarker|חגי עמית|100 המשפיעים 2018 {{!}} יעקב אריה אלתר; יעקב ליצמן|1.6432508|}}
* {{גלובס|[[דני זקן]]|מאות מיליוני שקלים ו-50 אלף חסידים: הכירו את האדמו"ר מגור – מהדמויות הדומיננטיות מאחורי המשבר הפוליטי|1001287514|19 במאי 2019}}
* {{ידיעות אחרונות|[[חן ארצי סרור]]|פוסק, נקודה|5517960|30 במאי 2019}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296489105171|יעקב אריה בן שמחה בונם אלתר (1939-)}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי גור}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|יעקב אריה אלתר]]
[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:משפחת אלתר|יעקב אריה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]]
[[קטגוריה:בני ברק: אדמו"רים]]
[[קטגוריה:ירושלים: אדמו"רים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת שפת אמת]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1939]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715638564' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |