בדיקת שינויים ספציפיים

'{{מדען | שם = לאו סילארד | שם בשפת המקור = Szilárd Leó {{ש}} Leo Szilard | תאריך לידה = [[11 בפברואר]] [[1898]] | מקום לידה = {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית}} [[בודפשט]], [[ארצות הכתר של אישטוואן הקדוש|הונגריה]] | תאריך פטירה = [[30 במאי]] [[1964]] | מקום פטירה = {{דגל|ארצות הברית}} [[סן דייגו]], [[קליפורניה]] | תמונה = [[קובץ:Leo Szilard.jpg|250px]] | כיתוב = | תרומות עיקריות = חזה את תופעת [[תגובת שרשרת גרעינית|תגובת השרשרת הגרעינית]], שעומדת בבסיסה של [[פצצת ביקוע גרעיני]]. | ענף מדעי = [[פיזיקה, ביולוגיה]] | הערות = יהודי | מדינה = [[הונגריה]], [[גרמניה]], [[ארצות הברית]] }} '''לֶאו סילארד''' (במקור '''שפיץ''', ב[[הונגרית]]: '''Szilárd Leó'''; ב[[אנגלית]]: '''Leo Szilard''';{{כ}} [[בודפשט]], [[11 בפברואר]] [[1898]] − [[30 במאי]] [[1964]]) היה [[פיזיקאי]] וממציא [[יהדות הונגריה|יהודי-הונגרי]]-[[אמריקאים|אמריקאי]], התמחה בתחום ה[[פיזיקה]] התאורטית. ידוע בעיקר בשל [[פרויקט מנהטן]] והאירועים שקדמו לו, ובין השאר בכך שכתב את [[מכתב איינשטיין-סילארד]]. ב-1933 סילארד הגה את תופעת [[תגובת שרשרת גרעינית|תגובת השרשרת הגרעינית]], שנמצאת בבסיסה של [[פצצת ביקוע גרעיני]], ואף הוציא פטנט על הרעיון ב-1936. בשונה מפצצה גרעינית, בה תגובת השרשרת אינה מבוקרת, היה בין ההוגים של שימוש [[תגובת שרשרת גרעינית|בתגובה גרעינית מבוקרת]] לצורך הפקת אנרגיה ב[[כור גרעיני]]. במשותף עם [[אנריקו פרמי]] הגיש ב-1944 בקשה לפטנט על כור גרעיני, [https://www.invent.org/inductees/leo-szilard#:~:text=Leo%20Szilard%2C%20working%20with%20Enrico,nuclear%20fission%20reactor%20in%201955. אשר אושרה] ([https://www.invent.org/inductees/leo-szilard#:~:text=Leo%20Szilard%2C%20working%20with%20Enrico,nuclear%20fission%20reactor%20in%201955. אנ']) ב-1955. היה מדען רב-תחומי וממציא עם תרומות חשובות ביותר בפיסיקה בסיסית ([[השד של מקסוול|השדון של מאקסוול]]), שימושית ([[מיקרוסקופ אלקטרונים|מיקרוסקופ אלקטרוני]]), ואף בביולוגיה ([[מעכבי אנזימים|עיכוב משוב]] [https://biologydictionary.net/feedback-inhibition/ feedback inhibition]). נמנע מלפרסם רבים מהמצאותיו בספרות המדעית ועל כן לא זכה להכרה בגינן. [https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-3-662-07791-7_17 המשפט הקולע (אנ)] ביותר שהציג את סילארד נאמר על ידי [[יוג'ין ויגנר]]: "במהלך חיי הארוכים, אותם ביליתי לצד מדענים, לא פגשתי אף לא אחד, שהפגין יותר מקוריות ודמיון ואשר דרך חשיבתו ודעותיו היו יותר עצמאיות מאשר לאו סילארד. [http://www.sulinet.hu/eletestudomany/archiv/1998/9806/szilard/szilard.html כאשר אני אומר זאת (הו')], אנא זיכרו שגם את אלברט אינשטיין הכרתי היטב. ב-1932 קרא סילארד ספר [[מדע בדיוני]] "העולם יוצא לחופשי" של [[הרברט ג'ורג' ולס|ה. ג'. וולס]] בו מנבא הסופר קיום "פצצת אטום". הספר עשה על סילארד רושם רב וגרם לו להתמקד בחקר נושא בניית [[נשק גרעיני]]. הוא היה ה[[מדען]] הראשון שחשב על שימוש בתגובת השרשרת לייצור מערכת נשק גרעינית והחליט לבדוק את האפשרות שתגובת שרשרת תגרום לפיצוץ רב עוצמה. [[מכתב איינשטיין-סילארד|מחשש]] לפיתוח נשק גרעיני על ידי המשטר הנאצי, הוא יזם מאמץ אמריקאי המכוון למטרה זו. בעזרת [[יוג'ין ויגנר]] הוא נפגש באוגוסט 1939 עם [[אלברט איינשטיין|אינשטיין]] ידידו משכבר הימים, ושכנע אותו לחתום על מכתב אותו ניסח סילארד, הקורא לנשיא ארה"ב [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] לפתוח מיזם לאומי לפיתוח נשק גרעיני. [[מכתב איינשטיין-סילארד|מכתב אינשטיין-סילארד]] הביא לפתיחת [[פרויקט מנהטן|פרויקט מאנהטן]] (בו היה לסילארד תפקיד חשוב), ולעידן הגרעיני בעולם. סילארד האמין שקהילת המדענים תהיה הקהילה החשובה ביותר בסופו של דבר, והם אלו שינהלו את העולם, חלום שהתנפץ ככל שהתקרבה [[מלחמת העולם השנייה]] לסיומה. מחשש להשמדה המונית על ידי הפצצה ופתיחת מרוץ חימוש גרעיני, ניסח סילארד [[עצומת סילארד|עצומה]] ([[:en:Szilárd_petition|אנ']]) הקוראת לחשיפת קיום פצצת אטום והדגמה של עוצמת הפיצוץ, על מנת להביא לכניעת יפן ולסיום המלחמה ללא הרג המוני. סילארד התאכזב מדחיית העצומה ומההחלטה [[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|להטיל את הפצצה]] על הערים הירושימה ונגאסקי ביפן. ==קורות חיים== === שנותיו הראשונות והבגרות === [[קובץ:Szilárd Leó 1916.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לאו סילארד בגיל 18]] סילארד נולד ב-1898 כבכור מבין שלושה ילדים למשפחת שפיץ היהודית ב[[בודפשט]], מן הערים המרכזיות ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]]. ב-1900 המשפחה שינתה את שמה לסילארד (יציב, מוצק בהונגרית). למרות חינוך יהודי מסורתי בבית סילארד הפך ל[[אגנוסטיות|אגנוסטי]]. אביו לואיז, יהודי ממוצא גרמני, עסק בתחום ה[[הנדסה אזרחית|הנדסה האזרחית]]. סילארד למד בבית הספר התיכון "[[מינטה]]" (דוגמה), [[:en:Minta_Gymnasium|אנ']] Minta Gymnasium, שבין בוגריו מדענים ומתמטיקאים מפורסמים רבים (למשל [[אדוארד טלר]]). בעקבות אביו פנה גם לאו ללימודים בתחום ה[[הנדסה]] ב[[אוניברסיטה למדעים הטכניים וכלכלה של בודפשט]] ([[:en:Budapest_University_of_Technology_and_Economics|אנ']]). שנה לאחר מכן, ב-[[1917]], לקראת תום [[מלחמת העולם הראשונה]], גויס סילארד ל[[צבא]] ההונגרי. הוא חזר ללימודיו בשנת [[1919]], אך לאחר זמן קצר החליט לעזוב את הונגריה עקב משטרו ה[[אנטישמי]] של [[מיקלוש הורטי]], שעם עלייתו לשלטון בהונגריה החליט על הגבלה במספר היהודים שהורשו ללמוד ב[[חינוך]] גבוה (שיטה הידועה בשם [[נומרוס קלאוזוס]]). הוא עבר ל[[ברלין]], שם למד הנדסה באוניברסיטה הטכנית, אך במהרה שינה מגמה, ועבר למחלקה הפיזיקלית באוניברסיטה, שם למד תחת פיזיקאים זוכי [[פרס נובל]]: [[אלברט איינשטיין]], [[מקס פלאנק]] ו[[מקס פון לאואה]]. במהלך לימודיו התוודע לאיינשטיין, היכרות שמאוחר יותר תוביל לקשר חשוב ביותר בדרך לבניית הפצצה האטומית. המאמרים שפרסם סילארד בתחום ה[[תרמודינמיקה]] זיכו אותו להכרה רבה בקרב הקהילה המדעית וכן לשבחים מצד איינשטיין. בשנת [[1923]] השלים סילארד את עבודת ה[[דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת הומבולדט|אוניברסיטת הומבולדט של ברלין]] ונבחר לסייע לעבודתו של פון לאווה בתחום הפיזיקה התאורטית באוניברסיטת ברלין. בשנת [[1927]] סיים סילארד את תואר ה"[[הביליטציה]]" (ההכשרה האקדמית הגבוהה ביותר) והתמנה למדריך שהוביל פרויקטים באוניברסיטת ברלין. בזמן שהותו בברלין, עבד סילארד על מגוון המצאות טכניות וכן על מספר [[פטנט]]ים, ביניהם סוג של [[מאיץ חלקיקים]] ליניארי (בשנת [[1928]]), והמצאת "[[המקרר של איינשטיין]]" (פרויקט עליו עבדו איינשטיין וסילארד יחדיו) – פטנט שנרשם ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1930]]. === תחילת שנות ה-30 === עקב מעמדה המעורער של [[רפובליקת ויימאר]], צפה סילארד את עליית [[המפלגה הנאצית]] לשלטון. בשנת [[1933]] עבר ל[[לונדון]], שם החל לעבוד על תאוריות מגוונות בנושא [[אנרגיה אטומית]] ודרכים להפקתה. על אף ש[[תגובת שרשרת|תגובת השרשרת]] טרם התגלתה, פנה סילארד לכיוון זה והחל לחקור את תגובת השרשרת הגרעינית. בשנת [[1934 במדע|1934]] הגיש בקשה לרשום פטנט על עבודתו בתחום, בקשה שהתקבלה לבסוף לאחר שנתיים. סילארד צפה שהנאצים ינסו לכבוש את כל [[אירופה]] וכי מלחמה עולמית מתקרבת, וחשב כי ה[[מדינה]] שתחזיק בנשק העוצמתי ביותר, תנצח. הוא דרש מעמיתיו באירופה לא לפרסם מאמרים ועבודות בנושא תגובת השרשרת מחשש ש[[היטלר]] ישכיל להשתמש בה לבניית נשק גרעיני. סילארד ניסה לפתח תגובת שרשרת עם יסודות כגון [[בריליום]] ו[[אינדיום]], אך נכשל. לאחר עבודתם של הפיזיקאית היהודיה-[[אוסטריה|אוסטרית]] [[ליזה מייטנר]] והכימאי הגרמני [[אוטו האן]], היה ברור לכולם כי בצורתו הטבעית, ה[[אורניום]] הוא בעיקרו של דבר תערובת של שני [[איזוטופ]]ים – חלק אחד של U235 הנדיר לכל 139 חלקים של U238, וביקועו יוצר [[יסוד]] אחר – [[באריום]]. מכיוון שהיה ברור לפיזיקאים ש[[כלי נשק]] המסוגל לרתום את העוצמה הכבירה הזאת יהיה בעל כוח הרס צבאי בעל עוצמה כבירה, החלו מרבית המדינות המתועשות הגדולות לתמוך במחקר שיוביל לפצצת ביקוע גרעיני. === המעבר לארצות הברית והמכתבים לרוזוולט === בשנת [[1938]], סילארד, כמו מרבית עמיתיו מאירופה, היגר ל[[ארצות הברית]] לאחר שהתקבל לעבודה בתחום מחקרו ב[[אוניברסיטת קולומביה]] שב[[מנהטן]]. לאחר כיבוש [[צ'כוסלובקיה]] בשנת [[1938]] על ידי הצבא הנאצי, ראה פרמי את הנולד והחל לחשוש מפיתוח נשק גרעיני על ידי גרמניה. סילארד, ועמיתיו היהודים-הונגרים [[יוג'ין ויגנר]] ו[[אדוארד טלר]], החליטו לפנות ל[[אלברט איינשטיין]] כדי לקבל גיבוי בפנייתם לממשל האמריקאי לגבי הצורך הדחוף לפיתוח פצצה גרעינית. הם ידעו שכדי לקבל איזושהי הכרות ומענה על ידי הממשל, הם צריכים לפנות דרך אדם בעל שם והכרה נרחבת, ולכן פנו לאיינשטיין. הארבעה נפגשו בביתו של איינשטיין, וסילארד האיר את עיניו של איינשטיין לגבי מצבורי האורניום העצומים הנמצאים בשטחה של גרמניה, במיוחד אחרי כיבוש צ'כוסלובקיה (חשש שגם אומת חודשים מספר לאחר מכן, עם החלטתו של היטלר לאסור מכירת אורניום פרט לצרכים ממשלתיים). כמו כן, תהו המדענים לגבי רעיונותיו וכוונותיו של [[ורנר הייזנברג]] בנושא פצצת האטום הגרמנית. [[קובץ:Fermi-Szilard Neutronic Reactor - Figure 38.png|שמאל|ממוזער|250px|סכימה של הכור של פרמי-סילארד.]] איינשטיין, שעד אותה תקופה היה ידוע כ[[פציפיזם|פציפיסט]] והתנגד לשימוש בנשק ומלחמה בכל דרך אפשרית ואף פרסם לא מעט מאמרים כנגד חובת השירות הצבאי כשחי באירופה, התרשם מהמידע, ושוכנע שהסכנה שגרמניה הנאצית תפתח נשק גרעיני היא אמיתית ומוחשית. הוא הסכים לחתום על המכתב שנוסח על ידי סילארד, בו פנה בצורה ישירה לנשיא ארצות הברית, [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], והזהיר אותו מפני הכוונות הגרמניות לפיתוח נשק גרעיני והצורך לפיתוח נשק גרעיני לפני גרמניה. המכתב, שידוע בכינויו ''[[מכתב איינשטיין-סילארד]]'', הועבר ב[[אוגוסט]] [[1939]] ל[[אלכסנדר זקס]], [[כלכלן]] ניו יורקי, שהיה מעורב בפוליטיקה, וזה מסר אותו לרוזוולט. המכתב שכב במשך כחודשיים על שולחנו של רוזוולט, וכשנקרא, ולאחר התייעצות עם בכירים בממשל הוחלט לתת מימון לצורך בניית נשק גרעיני. חברי [[ועידת האורניום]], בראשות שלושת ההונגרים החלה לפעול בעיניין. סילארד שהחל לעבוד באותה עת באוניברסיטת קולומביה עם [[אנריקו פרמי]], שהיה גם פיזיקאי תאורטי וגם נסיין, על תגובת שרשרת מבוקרת (תהליך המתרחש כיום ב[[כור גרעיני|כורים גרעיניים]]), והגיע בשיתוף עמו לפריצת דרך בנושא תגובת השרשרת באורניום. הם חיפשו מוליך שישלוט בפעילות המבוקרת של תגובת השרשרת, וניסו שימוש ב[[גרפיט]]. כל אותו זמן התגלעו בעיות בזרימת כספי המימון לפרויקט. אנשי צבא הפכו יותר ויותר סקפטיים לגבי עבודתם, והם ואנשי הממשל חששו מהמניע של עבודתם הסודית. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ב[[ספטמבר]] [[1939]], נתפסו השניים כחצי אויבים שכן באו לארצות הברית מגרמניה או בעלות בריתה אשר כעת מנסות לכבוש את אירופה. סילארד החליט שאסור להיות סודיים יותר מול הממשל, ובגלל הצורך הדחוף במימון, פנה פעם נוספת לאיינשטיין, וב[[אביב]] [[1940]], נוסח מכתב נוסף לרוזוולט, בו היה סילארד קצת יותר תוקפני וקיצוני בדעותיו. הוא איים שאם לא יקבל מימון יחשוף את רעיון תגובת השרשרת וכן התריע פעם נוספת בפני נשק גרעיני בשימוש גרמניה הנאצית. בינתיים, בגרמניה, אכן היו עסוקים בפיתוח הפצצה, שם לא נוסה השימוש בגרפיט, אלא ב[[מים כבדים]], בעיקר בזכות מפעל המים הכבדים היחידי באירופה, שהיה ממוקם ב[[נורווגיה]] שנכבשה על ידי הגרמנים. למכתב השני התייחס הממשל האמריקאי ברצינות רבה יותר: הוחלט לתת תקציב לפיתוח הפצצה וכן על הקמת פרויקט מיוחד לנושא, "[[פרויקט מנהטן]]". === פרויקט מנהטן === [[קובץ:ChicagoPileTeam.png|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת שיקגו. סילארד שלישי מימין]] סילארד החל לעבוד ב[[אוניברסיטת שיקגו]], וביחד עם פרמי הצליחו ליצור את תגובת השרשרת הגרעינית המבוקרת הראשונה באמצעות אורניום וגרפיט, בשנת [[1942]]. ככל שהתקדמה המלחמה, [[פרויקט מנהטן|הפרויקט]] איבד מאופיו המדעי ונשלט יותר ויותר בידי הצבא. כשנראה היה ש[[גרמניה]] כבר לא תנצח במלחמה, נכנס סילארד לעימותים רבים עם אנשי צבא שהיו קשורים בפרויקט, כנגד הפיכתו לנשק גרעיני בו ייעשה שימוש במלחמה. הוא הביע כעס רב כנגד הממשל עקב הפיכת הפרויקט לצבאי וניסה לעצור את השימוש ב[[פצצת אטום|פצצת האטום]], כאשר ניסח מכתב נוסף עם [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] הפונה ל[[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]], בו מבקשים השניים למנוע את השימוש בנשק גרעיני, מפאת ההרס והחורבן כמו גם מספר קורבנות האדם שעלולים למצוא את מותם בשימוש בפצצה גרעינית. המכתב כבר לא מצא את רוזוולט, שנפטר בטרם נגמרה המלחמה, ו[[טרומן]] שהתלהב מהניסוי שנערך ב[[יולי]] [[1945]], החליט להשתמש בפצצה כנגד [[יפן]]. בסופו של דבר [[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|הוטלו על יפן שתי פצצות]] ([[ילד קטן]] על [[הירושימה]] ו[[איש שמן]] על [[נגסאקי]]), שגרמו הרג של יותר מ-200,000 בני אדם, ופציעתם של מאות אלפים נוספים. לפני שפרצה המלחמה, קיווה סילארד שמדיניות ארצות הברית בדבר אי הפצצת אזרחים תישאר בעינה, ולא יעשה שימוש בפצצת האטום כנגד [[אוכלוסייה אזרחית]]. הוא האמין שפצצת האטום תשמש רק כנשק מאיים, שייגרום לגרמניה ויפן או אחת מהן להיכנע, ולא יהיה צורך להשתמש בה. לפני המלחמה ראה בממשל האמריקאי כשלטון ההומני היחידי בעולם. סילארד הכין [[עצומה]] {{אנג|Szilárd petition}} שנחתמה בידי כ-155 מדענים שעבדו ב[[פרויקט מנהטן]] ושותפיו ל[[מעבדה]] בשיקגו, הפונה לטרומן ומבקשת שידגים ליפנים את עצמתה של הפצצה בשטח לא מאוכלס לפני שישתמש בה על מטרות מאוכלסות. עצומה זו לא הגיעה לידיו של טרומן ופורסמה רק בשנת [[1961]], 16 שנים לאחר שהושלכה הפצצה. === השנים שאחרי מלחמת העולם וסוף חייו === לאחר המלחמה, הבין סילארד את כיוון השימוש באנרגיה האטומית, וכן צפה את [[מרוץ החימוש]] בין ארצות הברית לגוש המזרחי ([[ברית המועצות]] ביצעה ניסוי גרעיני מוצלח ראשון בשנת [[1949]]). הוא עזב את תחום הפיזיקה, ובשנת [[1947]] החליט להתמקד ב[[ביולוגיה מולקולרית]]. גם סילארד וגם איינשטיין הביעו חרטה על תרומתם לפיתוח הפצצה, וציינו שאם היו יודעים כי גרמניה לא תספיק לפתח את הפצצה עד סיום המלחמה, לא היו משגרים את המכתבים לרוזוולט. בשנת [[1951]] נישא סילארד לגרטרוד, ולאחר מכן החל לעבוד במכון הביולוגי ב[[סן דייגו]]. בשנת [[1960]], אובחן בגופו [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ב[[שלפוחית השתן]]. הוא עבר מספר [[רדיותרפיה|טיפולים קרינתיים]] ב[[ניו יורק]] שהשתמשו בשיטה שהוא עצמו פיתח, והאטו את התפתחות ה[[מחלה]]. לאו סילארד נפטר ב[[קליפורניה]] ב-[[30 במאי]] [[1964]], בגיל 66. שנים לאחר מותו, ניתן שמו לאחד מן המכתשים בצד החשוך של [[הירח]]. שמו נכנס גם להיכל התהילה של ה[[ממציא]]ים הגדולים. == הערכה == סילארד נחשב בידי עמיתיו כאדם [[אקסצנטריות (התנהגות)|אקסצנטרי]], בעל חשיבה מהירה ויכולת ניבוי של אירועים [[פוליטיקה|פוליטיים]] בעולם. אומרים שצפה את [[מלחמת העולם הראשונה]] כשהיה עוד ילד, את העובדה ש[[גרמניה הנאצית]] תשלוט באירופה וכן פרטים רבים מתוך אירועי מלחמת העולם השנייה. סיפרו עליו שאהב לחשוב על המצאותיו בזמן אמבטיות ארוכות במלונות בהם אהב לשהות (הכרותו עם [[אנריקו פרמי]] החלה מפגישה באחד ממלונות אלו).{{דרוש מקור}} ==ראו גם== * [[פרויקט מנהטן]] * [[מכתב איינשטיין-סילארד]] * [[פצצה מומלחת]] == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} {{פרופילי מדענים}} * {{בריטניקה}} * [http://www.atomicarchive.com/Bios/SzilardPhoto.shtml ליאו סילארד באתר אטומיק ארכיב] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20080608094910/http://www.atomicarchive.com/Bios/SzilardPhoto.shtml |date=2008-06-08 }} {{אנגלית}} * [http://www.atomicarchive.com/Docs/Begin/Einstein.shtml המכתב של איינשטיין לרוזוולט] {{אנגלית}} * [http://www.dannen.com/szilard.html אתר אינטרנט המוקדש לליאו סילארד ולפצצת האטום] {{אנגלית}} * ״[https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=9688 המקרר של איינשטיין]״ - פרק על המצאתו של סילארד בפודקאסט ״[https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=2019 מינהר הזמן]״, [[תאגיד השידור הישראלי|תאגיד השידור הישראלי, ״כאן״]] * {{Find a Grave}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:סילארד, לאו}} [[קטגוריה:פיזיקאים יהודים הונגרים]] [[קטגוריה:פיזיקאים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:מדענים שהיגרו לארצות הברית]] [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה]] [[קטגוריה:יהודים עובדי פרויקט מנהטן]] [[קטגוריה:מהגרים מהונגריה לארצות הברית]] [[קטגוריה:ממציאים אמריקאים]] [[קטגוריה:ממציאים יהודים]] [[קטגוריה:בודפשט: אישים]] [[קטגוריה:יהדות בודפשט]] [[קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1898]] [[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1898]] [[קטגוריה:נפטרים ב-1964]] [[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1964]]'