יצחק שולזינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק שולזינגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 בפברואר 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1956 (בגיל 52) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 20 בדצמבר 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אליהו דוד שולזינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
חותנים אברהם חיים צ'צ'יק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק הלוי שולזינגר (ו' באדר ה'תרס"ד, 22 בפברואר 1904ט"ז בטבת ה'תשי"ז, 20 בדצמבר 1956) היה רב ושוחט בכפר גנים (היום שכונה בפתח תקווה) ולאחר מכן ראש השוחטים והפוסק בענייני שחיטה בחיפה. כיהן כרב בית הכנסת "יוסף" בשכונת יל"ג בהדר הכרמל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב אליהו דוד הלוי שולזינגר ולחוה בת הרב משה יהודה ליב הכהן. אביו היה תלמיד חכם ופעיל ציבור, ועל שמו רחוב בפתח תקווה.

למד בישיבת ראדין בראשות הרב נפתלי טרופ (הגרנ"ט). בתרפ"ד עלה לארץ עם משפחתו ולמד כעשר שנים בישיבת מרכז הרב בראשות הרב הרב קוק.[1] קיבל הסמכה לרבנות מהרב קוק בא' באלול תרפ"ט ומהרב יעקב משה חרל"פ בתשרי תרפ"ז. כמו כן נסמך על ידי הרב אבא יעקב בורוכוב. את שלושת סמיכות אלו הדפיס בראש ספרו "אמרות יצחק" על חומש בראשית. נשא לאשה את בתו של הרב אברהם חיים צ'צ'יק, משמשו של הראי"ה קוק.

בהקדמת ספרו "אמרות יצחק" הקדיש כמה פסקאות לרבותיו בישיבת מרכז הרב:

והיתה מנת חלקי להסתופף בצלו הקדוש של רבנו, אור ישראל וקדושו, רכבו ופרשיו, נזר הדור, מורי ורבי, רבן של ישראל, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, מרן הגאון מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל. הכהן והשופט של המקום הקדוש ... רבנו זצ"ל היה מנהיג ושפט את כל העם בצדק, שמסר את נפשו למען הצדק ולימד זכות על העם והארץ ... שנים רבות זכיתי לצקת מים על ידיו הקדושות, לשמוע ולהקשיב בהלכה, אגדה, מוסר ודברי מחשבה קדושים ועמוקים ולכל הגה שהיה יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה

בהמשך תיאר את קרבתו לראש הישיבה הבא, הרב יעקב משה חרל"פ, תוך שימוש בביטויי הערכה עמוקים. למד שחיטה אצל השו"ב הירושלמי הרב מנחם מנדל פרוש. בתרצ"ג מונה כרב ושוחט בכפר גנים. בהמשך כיהן כראש השוחטים והפוסק של בית המטבחיים בחיפה. היה מרבני המזרחי, כיהן כרב בית הכנסת "יוסף" ששכן בבית הספר נצח ישראל ומסר שיעורים בבית הכנסת המרכזי בעיר.

הרב שולזינגר נפטר בפתאומיות בבוקר יום ט"ז בטבת ה'תשי"ז.

עמדותיו ופרשת שכתוב ההסטוריה בידי צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שולזינגר ראה את עצמו כתלמיד מובהק של הראי"ה קוק והיה בעל השקפות ציוניות דתיות. ספרו "אמרות יצחק" על התורה משובץ לאורכו בהתייחסות חוזרת ונשנית למדינת ישראל כאתחלתא דגאולה[2] ובשבחים לחיילי צה"ל, לצד מודעות לקונפליקט הדתי מול התנהלותה ואופיה החילוני של המדינה. דרשה מיוחדת הוא הקדיש להסכמת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר על הקמת המדינה. בראש הספר נדפסו הסכמות של הרבניםיעקב משה חרל"פ, יצחק אריאלי, שלום נתן רענן,יצחק אייזיק הלוי הרצוג ובן ציון עוזיאל, זאת כתבי סמיכה לרבנות מהרב קוק ומהרב חרל"פ.

בניו של הרב שולזינגר נמנים על הציבור החרדי ובספר שהוציאו לאחר פטירתו, תחת השם "אמרות יצחק תניינא", נדפסה הקדמה ביוגרפית על הרב שולזינגר, בה הושמטו קשריו עם הראי"ה קוק, ישיבת מרכז הרב ורבניה, לצד אריכות רבה על לימודיו ללימודיו בישיבת ראדין וישיבות אירופה. לימודיו בישיבת מרכז הרב אוזכרו במשפט סתמי: "ולמד בירושלים עיה"ק כעשר שנים". בנוסף, כאשר ציטטו בניו מדברים בהם הזכיר את רבותיו, הם מחקו איזכורים אלו באופן שיטתי.[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרצ"ד נשא לאישה את סימה, בתו של אברהם חיים צ'יצ'יק שהיה שמשו של הראי"ה קוק[4]. בניו:

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמרות יצחק : על התורה - יצא לאור ב"דפוס הפועל המזרחי", ירושלים תש"י.
  • אמרות יצחק תנינא - לחיבור זה מצורף החיבור "תולדות יצחק" ובו חידושים ופלפולים מבני המחבר. יצא לאור ב"דפוס אשל", בני ברק (זיכרון מאיר) תשל"ד.
  • ספר משמר הלויים : על סדר הדפים במסכת חולין. יצא לאור על ידי בניו, בני ברק תש"מ (הדפסה שנייה תשנ"ה).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב טרופ אמר עליו: "שקדן ומתמיד נפלא כזה לא ראיתי מעודי!" והרב קוק התבטא עליו: "ר' יצחק הוא ממצויני המצוינים בישיבתנו!"
  2. ^ לדוגמה ראה עמ' יא, רפו, רפט, רצא, קנג-קנד, רמח-רמט, ועוד רבים
  3. ^ על כל זאת ראה: הרב איתם הנקין, 'שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראיה קוק זצ"ל', אסיף ג, תשע"ו
  4. ^ יצחק את סימה יחיו, דואר היום, 26 בינואר 1934
  5. ^ פרסום נשואין, שערים, 24 בנובמבר 1960, עמ' 3