צאינה וראינה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יעקב בן יצחק אשכנזי  |
| שפת המקור |
יידיש |
| סוגה |
אגדה ביהדות, פרשנות יהודית למקרא |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1616 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-5-93273-376-9 |
  | |
צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש שנכתב עבור מי שלא קראו עברית, בעיקר נשים, על ידי הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.
שמו המלא של החיבור ברוב המהדורות הוא "חמשה חומשי תורה הפטרות ומגילות בלשון אשכנז צאנה וראינה בנות ציון בעטרה" כאשר מתחת לכותרת מופיעה פסקת תיאור שממשיכה את הכותרת באופן ישיר: "שעיטר לכם איש חי רב פעלים..."[1] כינויו הרווח היה "צאינה וראינה" ומילים אלה הודפסו באותיות הגדולות ביותר.
למרות הנאמר בכותרת, הספר איננו תרגום של התורה וההפטרות, והפירושים והמדרשים שמובאים בו מתייחסים רק לחלק קטן מפסוקי הפרשה.[2] הספר נדפס ביותר ממאתיים מהדורות שונות מאז שיצא לאור לראשונה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת חיבור הספר הלכה ונפוצה ספרות עממית ביידיש, שרבים מבין קוראיה לא היה ביכולתם לקרוא ספרים הכתובים עברית. לצורך זה הודפסו כבר במאה ה-16 תרגומים ליידיש של התורה, ההפטרות וחמש מגילות.
רבי יעקב היה דרשן שעבר ביישובי היהודים ודיבר על פרשיות השבוע. ככזה התמחה בשילוב אגדה, מדרש ומקרא. הוא ראה את הצורך בחיבור תורני ביידיש, במיוחד בקרב הנשים, שרובן לא ידוע לקרוא עברית, ולמענן הוציא את ספרו.
אף על פי שכותרת הספר פונה לנשים, הספר פונה במוצהר גם לגברים, כאמור בדף השער: "ביתר שאת ויתר עוז לאנשים ונשים שימצאו מרגוע לנפשם להבין דברי אלהים חיים"[3]. גם תלמידי חכמים מן המאה ה-17 ועד ראשית המאה ה-20, המליצו על הספר עבור גברים שאינם יכולים ללמוד רש"י.[4]
על הספר אמר שמעון דובנוב: ”האישה העבריה שהייתה כמעט מנותקת לגמרי ממקור הדת ונידונה למשמעת סמויה, הלכה והתעוררה בהשפעת הספר לדת.”
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב"צאינה וראינה" מלקט יעקב בן יצחק אשכנזי מדרשים ופירושים ממגוון רחב של מקורות וספרים, לעיתים קרובות מתוך פירוש רבנו בחיי בן אשר, ומשלב אותם במקרא בצורה אשר עוטה עליו גוון פיוטי וספרותי. הוא בחר בקפידה את המדרשים והפירושים שהכליל, וכך למשל הוא מדלג בעקביות על דברי הקבלה והפילוסופיה בפירושו של רבנו בחיי.
כראוי לספר המיועד לנשים, מחברו הדגיש את תפקידן של הנשים המקראיות. דבר זה אפשרו לו המדרשים שבעקבותיהם הלך, אשר הוסיפו לנשות התנ"ך עלילות שאינן בפשט המקרא. כותב י"ח בילצקי:
כשסיימה האישה לקרוא בעקדת יצחק, ידעה את כל המאורע מלפני ולפנים. ידעה את עולמו הפנימי של האב והמוּבל לעקֵדה. ידעה גם את כל האגדות על שרה, האֵם, אשר החוּמש אינו מְשַׁתְּפָהּ כלל במאורע. ידע המגיד היכן לסחוט את הדמעה והיכן להיעצר ולהביא את העקדה על גדלותה ועמקותה.
התקבלות לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר הדפסתו התקבל הספר בכל המרחב האשכנזי דובר היידיש, והוא הפך לאחד מהספרים הנפוצים בעולם היהודי עד השואה, שהכריתה את מרבית היישוב היהודי באירופה. החפץ חיים העיד שבדורות הקודמים קראו בספר "צאינה וראינה" בכל שבת,[5] והוא הודפס בלמעלה מ-250 מהדורות[6], עד למאה ה-21.
רבים מפוסקי ההלכה התייחסו ל"צאינה וראינה" כאל ספר תיווך טוב ללימוד פרשיות השבוע; הטורי זהב,[7] ובעקבותיו המשנה ברורה[8], כותבים כי מי שאינו מבין את פירוש רש"י יכול לקרוא את "צאינה וראינה" כ'תרגום', כחלק מהמצווה לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום. נתון זה מלמד כי הספר היה מקובל בעולם היהודי לדורותיו, ואף נכנס לספרי הלכה במובן חיובי.
החל משנות ה-20 של המאה ה-19 נעשו בספר שינויי נוסח רבים והולכים. חלק משינויי הנוסח שיקפו את לשון היידיש המזרחית, ואחרים שינויים מגמתיים. במהדורות וילנא יש השמטות שנעשו לפי דרישת הצנזור, אך גם שינויים והערות במגמה משכילית.[9] במקביל עבר הספר גם עריכה לפי מגמת החסידות.[10] בהמשך המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 חלו הוספות השמטות ושינויים רבים במהדורותיו השונות של החיבור
החל מראשית המאה ה-19 זכה הספר לעיבודים מחודשים החורגים משמעותית מהמקור[11], לתרגומים לשפות אחרות ולעיתים אף נתנו מדפיסים את השם "צאנה וראינה" לספרים שתוכנם שונה לחלוטין.[12] חלק מהמהדורות היו בעלות מגמה משכילית:
- הרץ הומברג - הכין מהדורה של הספר בגרמנית תקנית, השמיט קטעים פנטסטיים מידי לטעמו ומוסיף פירושים רבים חדשים כדי ליצור נוסח משכילי מובהק. הספר לא הודפס לבסוף ונותר בכתב יד.
- צאנה וראינה מאת רבי משה מנדלסון - בשנת ה'תקפ"ב בבאזל, הודפס תרגומו הגרמני של מנדלסון לתורה תחת הכותרת "צאנה וראינה", במקביל להדפסה הרגילה, כנראה כדי לנסות ולפנות לקהל עממי יותר.
- דוד שוויצר - הדפיס בפירט בשנת תרכ"א (1861) תחת השם "צאנה וראינה" ספר ששומר על מבנהו של הספר המקורי אך תוכנו חדש ובעל מגמה משכילית.
- עמנואל הכט - בניגוד לקודמים שכתבו גרמנית באותיות עבריות, ספרו של הכט שיצא לאור ב-1862 תחת הכותרת "צאינה וראינה", כתוב גרמנית באותיות לעז. מלבד ההתייחסות לפסוקי הפרשה ונושאיה לא נותר כמעט דבר מהחיבור המקורי. דומה לו חיבורו של ליבמן אדלר שיצא לאור בשיקאגו ב-1887.
- הצאינה וראינה המודרני - יצא בצרפתית בפריז ב-1846 על ידי אלכזנדר קרהאנז' בהמלצת הקונסיסטוריה. גם ספר זה שונה מאוד בתוכנו מהמקור, אך בניגוד לקודמיו מגמתו לחזק את הקשר ליהדות אצל מי שהתרחקו ממנה. חיבור זה תורגם לאיטלקית על ידי הרב בנימין ארטום בשנת 1863, תחת השם "ספר המשפחה".
- יהודה הכהן קרויס - הוציא ב-1891 עיבוד של "צאינה וראינה" בו ביצע שינויים לשונים מקיפים, לצד עריכה שמרנית שקיצצה בסיפורים והוסיפה הלכות. עיבוד זה זכה להצלחה בהונגריה ולכמה מהדורות חוזרות.
תרגומים:
- 1905 - תרגום להונגרית מאת שמעון ביכלר, עם השמטות מעטות ותוספות רבות יותר.
- 1930 - תרגום לגרמנית מאת ברטה פפנהיים.
- תשל"ד-תשל"ו - תרגום לעברית מאת הרב ש"א הרשקוביץ.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה מנחם קוזק, צאינה וראינה, מהדורה עברית מבוארת, הוצאת "מכון המאור", ירושלים, ה'תשל"ה/ 1975. כולל מבוא מפורט על תולדות הספר ומקורותיו.
- שמעון אהרן הרשקוביץ, ספר צאינה וראינה, הועתק מיידיש ללשון הקודש, בני ברק, תשל"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ה"צאינה וראינה" לקריאה במהדורת זולצבאך, 1798
- צאינה וראינה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סיפורו של עותק "צאינה וראינה" ששרד את גטו לודז', מתוך התערוכה "עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם", באתר יד ושם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הניסוח מתבסס על הפסוק ”צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ” (שיר השירים ג יא).
- ^ חוה טורניאנסקי, "יין חדש בקנקן ישן", בתוך: ישן מפני חדש, מרכז זלמן שזר תשס"ט, עמ' 313-314.
- ^ נוסח מהדורת ה'שפ"ב, הקדומה ביותר שבידינו. גם במהדורות מאוחרות יותר מופיעות התייחסויות לקהל יעד גברי, בניסוחים אחרים.
- ^ טורי זהב, אורח חיים סימן רפ"ה ס"ק ב. קיצור שולחן ערוך, סימן ע"ב סעיף יא. משנה ברורה, סימן רפ"ה ס"ק ה.
- ^ במכתב (כ"ג שבט תרצ"ג).
- ^ תרגום: Morris Faierstein, Ze’enah U-Re’enah: A Critical Translation into English, de gruyter, 2017
- ^ ט"ז על אורח חיים רפה – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ משנה ברורה על אורח חיים רפה – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ חוה טורניאנסקי, "יין חדש בקנקן ישן", בתוך: ישן מפני חדש, מרכז זלמן שזר תשס"ט, עמ' 340-341.
- ^ חנא שמרוק, ספרות יידיש בפולין: מחקרים ועיונים היסטוריים, ירושלים תשמ"א, עמ' 163-164.
- ^ הפירוט להלן על פי: חוה טורניאנסקי, "יין חדש בקנקן ישן", בתוך: ישן מפני חדש, מרכז זלמן שזר תשס"ט, עמ' 318-339.
- ^ היו גם חיבורים שהושפעו מן המקור מבלי להשתמש בשמו, אפילו במסגרת ההתיישבות העובדת. ראה נטע שרם, "עדכון חילוני־ציוני לצאינה וראינה: עיון בדרשותיו של דוד כהן", מוזה.