מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 44575 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'XX-59-40' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 337205002 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => 'patroller',
2 => '*',
3 => 'user',
4 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'autopatrol',
1 => 'unwatchedpages',
2 => 'editautopatrolprotected',
3 => 'patrol',
4 => 'rollback',
5 => 'move-rootuserpages',
6 => 'createaccount',
7 => 'read',
8 => 'edit',
9 => 'createpage',
10 => 'createtalk',
11 => 'writeapi',
12 => 'viewmyprivateinfo',
13 => 'editmyprivateinfo',
14 => 'editmyoptions',
15 => 'abusefilter-log-detail',
16 => 'urlshortener-create-url',
17 => 'centralauth-merge',
18 => 'abusefilter-view',
19 => 'abusefilter-log',
20 => 'vipsscaler-test',
21 => 'flow-hide',
22 => 'flow-edit-title',
23 => 'upload',
24 => 'reupload-own',
25 => 'move-categorypages',
26 => 'minoredit',
27 => 'editmyusercss',
28 => 'editmyuserjson',
29 => 'editmyuserjs',
30 => 'sendemail',
31 => 'applychangetags',
32 => 'changetags',
33 => 'viewmywatchlist',
34 => 'editmywatchlist',
35 => 'spamblacklistlog',
36 => 'flow-lock',
37 => 'mwoauthmanagemygrants',
38 => 'reupload',
39 => 'move',
40 => 'collectionsaveasuserpage',
41 => 'collectionsaveascommunitypage',
42 => 'autoconfirmed',
43 => 'editsemiprotected',
44 => 'skipcaptcha',
45 => 'flow-edit-post',
46 => 'ipinfo',
47 => 'ipinfo-view-basic',
48 => 'transcode-reset',
49 => 'transcode-status',
50 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 45732 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 90786 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'העובד הציוני' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'העובד הציוני' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 593761663 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'הוספת [[קטגוריה:ארגוני עובדים בישראל]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 3783476 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{מפלגה
| שם = העובד הציוני
| אידאולוגיות = [[ציונות]]
| מדינה = [[ארץ ישראל]]
|תאריך ייסוד=1936
}}
'''העובד הציוני''' היא תנועת [[התיישבות]] שנוסדה ב[[ארץ ישראל]] ככל הנראה כבר בשלהי 1932 שכן כבר בינואר שנת 1933 היא התמודדה כסיעה בבחירות לוועידת ההסתדרות{{הערה|ראו "דבר", 15 בינואר 1933}}. סיעת העובד הציוני נוסדה על ידי חברי תנועת [[הנוער הציוני]]. העובד הציוני ראתה עצמה כחלק מהמחנה של [[הציונים הכלליים]], ולמרות שלא ראתה עצמה כחלק מהמחנה ה[[סוציאליזם|סוציאליסטי]], היא פעלה לאור ערכי [[תנועת העבודה]].
תנועת "העובד הציוני" נחשבה גם לחלק מ[[תנועת העבודה]] באגפה הימני. היא פעלה בעיקר כסיעה ב[[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל|הסתדרות]]. בשנת [[1948]], לקחה חלק בהקמת [[המפלגה הפרוגרסיבית]].
==הקמת התנועה ==
תנועת "[[הציונות הכללית]]" הצמיחה מספר [[תנועות נוער]], בהם "[[הנוער הציוני]]". בסופה של [[העלייה הרביעית]] נוצר ב[[גליציה]] גרעין חלוצי שהשתוקק להקים בארץ ישראל קבוצה עצמאית. ראשוני העולים מתנועת "הנוער הציוני" עלו לארץ בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. היא הייתה קבוצה מאורגנת, שהתיישבה ב[[מחנה עבודה]] ליד [[פתח תקווה]]. בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]], שרר בארץ מחסור בעבודה והתקיימו מאבקים בין [[ארגוני הפועלים]] על כיבוש כל [[מקום עבודה]] פנוי. חברי הקבוצה עברו קשיים וייסורי קליטה, שהיו מנת חלקם של כל הקבוצות ב[[מושבה|מושבות]], אולם הם שאבו את כוחם מהכרת שליחותם כלפי התנועה בגולה – לשמש לעולים החדשים מסגרת לקליטתם. כמו כן הם רצו להוכיח את זכות קיומו של סוג חדש ב[[תנועת העבודה|מחנה העבודה]], עובד ציוני-כללי, תוך הבלטת הייחוד שבהשקפת עולמו ושאל דמות זו יתחנכו אלפי החברים בגולה.
חברי "הנוער הציוני" ראו כחובתם להצטרף ל[[ההסתדרות|הסתדרות הכללית]], אך דרשו מהארגון [[אוטונומיה]] רעיונית מלאה, לרבות הכרה בזכותם להתנגד ל[[אחד במאי]] כחג העבודה ולהנפת הדגל האדום. עליית הנוער הציוני גברה במסגרת גל [[העלייה החמישית]] והם תרמו לבניית מושבות חדשות כמו: [[נס-ציונה]], [[כפר סבא]] ו[[יבנאל]]. באותו זמן התאגדו בערים צעירים רבים הקרובים ברוחם לנוער הציוני. בשנים [[1934]]–[[1935]] התפלגו שורותיו של "הנוער הציוני" ל'''ציוני א''' – התאחדות [[הציונים הכלליים]], חסידי רעיון של הסתדרות עובדים מאוחדת, ול'''ציוני ב'''' – ברית הציונים הכלליים, אשר דגלו בדרך נפרדת לעובדים הציונים הכלליים. העובדים הציוניים-הכלליים שהשתייכו להסתדרות ראו צורך להתלכד ולהניח יסוד לסיעה מאורגנת בהסתדרות. לשם כך נקראו ב-[[22 בנובמבר]] 1935 לכינוס כללי של חברים ב[[רעננה]], שם נאמו מנהיגי התנועה [[משה קול]] (קולודני) ו[[דניאל טנא]] (טננבוים). בכינוס השתתף באופן פעיל [[ברל כצנלסון]], שהשמיע את דעתו על בעיות שונות שהועלו בו. כך קמה סיעת העובדים הציונים הכלליים בהסתדרות - "העובד הציוני".
כפי שהראתה ההיסטוריונית נעמי שילוח בספרה "מרכז הולך ונעלם" (2001), "הציונים הכלליים" היו מפולגים בין אגף "אזרחי" (ימין) לאגף "מתקדם" (שמאל). "העובד הציוני" השתייך לצד השמאלי ופעל כחלק מהאגף "המתקדם" של הציונים הכלליים.
== עקרונותיה של התנועה ==
הכינוס הכללי של החברים החליט, כי הסיעה כיחידה שלמה אינה משתייכת לאף גוף פוליטי ציוני-כללי כלשהו, אולם לחברים כפרטים ולקיבוצים הרשות להשתייך ולפעול בתוך [[הציונות הכללית|המחנה הציוני-כללי]]. כמו כן הוחלטו העקרונות הבאים:
* חיזוק היסודות הלאומיים והחלוציים ב[[עלייה]], בפעולת ההתיישבות ובהכשרה הרוחנית והגופנית שלפני העלייה.
* מלחמת הגנה וכיבוש על [[עבודה עברית|העבודה העברית]].
* שלום חברתי ומעמדי בארץ, שהוא תנאי עיקרי להחשת הגשמת ה[[ציונות]].
במרוצת השנים הצליחה סיעת "העובד הציוני" להכות שורשים בהסתדרות ולהתפתח. חברי התנועה ראו בהסתדרות מסגרת חיונית להקמת חברה עברית עובדת, להגנה על העובד, להגשמת הציונות ולבנין הארץ, אולם התנגדו לסוציאליזם ולמלחמת מעמדות. בראש "העובד הציוני" עמד [[משה קול]] (קולודני), שהיה גם נציג התנועה בוועד הפועל של ההסתדרות ושימש אחראי על חלוקת העבודה. הוא נבחר גם מטעם התנועה להנהלת [[הסוכנות היהודית]] ושימש בה כראש מחלקת [[עליית הנוער]].
== פעילות של התנועה ==
עד לראשית המאה ה-21 הקימה תנועת העובד הציוני 6 [[קיבוץ|קיבוצים]] ([[אושה]], [[תל יצחק]], [[ניצנים]], [[עין השלושה]], [[כפר גליקסון]] ו[[הסוללים]]) וכ-30 [[מושב]]ים, 5 מוסדות חינוך במסגרת ארגון "יסודות" ואת [[מכון משואה]] להוראת השואה. קיבוצי התנועה היו מאורגנים תחילה במסגרת [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]] עד למיזוגם ל[[תק"ם]] ומאוחר יותר ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]]. ואילו המושבים היו מאוגדים בתנועת המושבים של העובד הציוני. הקיבוץ הראשון של התנועה היה אושה, שהוקם ב-7 בנובמבר [[1937]] על ידי חברי התנועה מפולין במסגרת התיישבות [[חומה ומגדל]].
מפלגת "העובד הציוני" הייתה אחד משני המרכיבים העיקריים (יחד עם מפלגת "[[עלייה חדשה]]")
שיסדו את [[המפלגה הפרוגרסיבית]] עם הקמת המדינה ב-[[1948]]. בהסכם האיחוד סוכם כי "העובד הציוני" יהיה נציג המפלגה בהסתדרות. משה קול היה יושב ראש המפלגה המאוחדת ושימש שר מטעמה.
"ברית הציונים הכלליים" הייתה מחדשת לפעמים את ניסיונה להקים ארגון נפרד – אך תמיד ללא הצלחה. קצתם של חברי "הארגון" היו פורשים ממנו ומצטרפים לסיעת "העובד הציוני" בהסתדרות. בסופו של דבר הצטרפו כל העובדים הציוניים הכלליים להסתדרות, והארגון הנפרד של העובדים הציוניים הכלליים חדל מלהתקיים. התנועה השתתפה בבחירות להסתדרות בין השנים [[1942]]–[[1959]].
ב-[[1961]] התאחדה "המפלגה הפרוגרסיבית" עם "[[הציונים הכלליים]]" ל[[המפלגה הליברלית|מפלגה הליברלית]], ובהסתדרות התאחדה סיעת "העובד הציוני" עם סיעת "איגוד העובדים הציונים הכלליים" בתוך מסגרתה של הסיעה הליברלית. בשלב מאוחר יותר, בתאריך 16 במרץ 1965, התפצלה תנועה זו מן הליברלים והקימה את [[המפלגה הליברלית העצמאית]] שראשיה היו [[משה קול]] שר בממשלות ישראל, [[גדעון האוזנר]] ו[[יצחק ארצי]] חברי כנסת.
==קיבוצים ומושבים==
* [[אושה]]
* [[הסוללים]]
* [[כפר גליקסון]]
* [[ניצנים]]
* [[עין השלושה]]
* [[תל יצחק]]
* מושב [[נאות גולן]]
* [[כפר שמואל]]
* [[כפר בן נון]]
* [[תלמי יפה]]
* [[מבקיעים]]
* [[צור מעון]] (ננטש, והגרעין המיישב ייסד את מבקיעים)
==לקריאה נוספת==
* צבי אבו שושן, '''תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל''', כרך ג', עם עובד, 1955
* משה ברלינסקי, '''תנועות הפועלים הארץ''', הקיבוץ המאוחד, 1959
* אודי מנור, כל אחד בונה, הוצאת הנוער הציוני, 2022
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hholamit.org.il/ אתר הנוער הציוני העולמי]
* [http://www.massuah.org.il אתר משואה]
* {{תנועת העבודה|תנועת העובד הציוני|terms/1179137906}}
* {{תל אביב 100|דני רכט|NEW_NORTH/שיכון-העובד-הציוני|שיכון העובד הציוני}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{התנועות המיישבות בישראל}}
[[קטגוריה:חברי העובד הציוני|*]]
[[קטגוריה:תנועות מיישבות]]
[[קטגוריה:מפלגות ביישוב]]
[[קטגוריה:ציונות כללית]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{מפלגה
| שם = העובד הציוני
| אידאולוגיות = [[ציונות]]
| מדינה = [[ארץ ישראל]]
|תאריך ייסוד=1936
}}
'''העובד הציוני''' היא תנועת [[התיישבות]] שנוסדה ב[[ארץ ישראל]] ככל הנראה כבר בשלהי 1932 שכן כבר בינואר שנת 1933 היא התמודדה כסיעה בבחירות לוועידת ההסתדרות{{הערה|ראו "דבר", 15 בינואר 1933}}. סיעת העובד הציוני נוסדה על ידי חברי תנועת [[הנוער הציוני]]. העובד הציוני ראתה עצמה כחלק מהמחנה של [[הציונים הכלליים]], ולמרות שלא ראתה עצמה כחלק מהמחנה ה[[סוציאליזם|סוציאליסטי]], היא פעלה לאור ערכי [[תנועת העבודה]].
תנועת "העובד הציוני" נחשבה גם לחלק מ[[תנועת העבודה]] באגפה הימני. היא פעלה בעיקר כסיעה ב[[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל|הסתדרות]]. בשנת [[1948]], לקחה חלק בהקמת [[המפלגה הפרוגרסיבית]].
==הקמת התנועה ==
תנועת "[[הציונות הכללית]]" הצמיחה מספר [[תנועות נוער]], בהם "[[הנוער הציוני]]". בסופה של [[העלייה הרביעית]] נוצר ב[[גליציה]] גרעין חלוצי שהשתוקק להקים בארץ ישראל קבוצה עצמאית. ראשוני העולים מתנועת "הנוער הציוני" עלו לארץ בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. היא הייתה קבוצה מאורגנת, שהתיישבה ב[[מחנה עבודה]] ליד [[פתח תקווה]]. בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]], שרר בארץ מחסור בעבודה והתקיימו מאבקים בין [[ארגוני הפועלים]] על כיבוש כל [[מקום עבודה]] פנוי. חברי הקבוצה עברו קשיים וייסורי קליטה, שהיו מנת חלקם של כל הקבוצות ב[[מושבה|מושבות]], אולם הם שאבו את כוחם מהכרת שליחותם כלפי התנועה בגולה – לשמש לעולים החדשים מסגרת לקליטתם. כמו כן הם רצו להוכיח את זכות קיומו של סוג חדש ב[[תנועת העבודה|מחנה העבודה]], עובד ציוני-כללי, תוך הבלטת הייחוד שבהשקפת עולמו ושאל דמות זו יתחנכו אלפי החברים בגולה.
חברי "הנוער הציוני" ראו כחובתם להצטרף ל[[ההסתדרות|הסתדרות הכללית]], אך דרשו מהארגון [[אוטונומיה]] רעיונית מלאה, לרבות הכרה בזכותם להתנגד ל[[אחד במאי]] כחג העבודה ולהנפת הדגל האדום. עליית הנוער הציוני גברה במסגרת גל [[העלייה החמישית]] והם תרמו לבניית מושבות חדשות כמו: [[נס-ציונה]], [[כפר סבא]] ו[[יבנאל]]. באותו זמן התאגדו בערים צעירים רבים הקרובים ברוחם לנוער הציוני. בשנים [[1934]]–[[1935]] התפלגו שורותיו של "הנוער הציוני" ל'''ציוני א''' – התאחדות [[הציונים הכלליים]], חסידי רעיון של הסתדרות עובדים מאוחדת, ול'''ציוני ב'''' – ברית הציונים הכלליים, אשר דגלו בדרך נפרדת לעובדים הציונים הכלליים. העובדים הציוניים-הכלליים שהשתייכו להסתדרות ראו צורך להתלכד ולהניח יסוד לסיעה מאורגנת בהסתדרות. לשם כך נקראו ב-[[22 בנובמבר]] 1935 לכינוס כללי של חברים ב[[רעננה]], שם נאמו מנהיגי התנועה [[משה קול]] (קולודני) ו[[דניאל טנא]] (טננבוים). בכינוס השתתף באופן פעיל [[ברל כצנלסון]], שהשמיע את דעתו על בעיות שונות שהועלו בו. כך קמה סיעת העובדים הציונים הכלליים בהסתדרות - "העובד הציוני".
כפי שהראתה ההיסטוריונית נעמי שילוח בספרה "מרכז הולך ונעלם" (2001), "הציונים הכלליים" היו מפולגים בין אגף "אזרחי" (ימין) לאגף "מתקדם" (שמאל). "העובד הציוני" השתייך לצד השמאלי ופעל כחלק מהאגף "המתקדם" של הציונים הכלליים.
== עקרונותיה של התנועה ==
הכינוס הכללי של החברים החליט, כי הסיעה כיחידה שלמה אינה משתייכת לאף גוף פוליטי ציוני-כללי כלשהו, אולם לחברים כפרטים ולקיבוצים הרשות להשתייך ולפעול בתוך [[הציונות הכללית|המחנה הציוני-כללי]]. כמו כן הוחלטו העקרונות הבאים:
* חיזוק היסודות הלאומיים והחלוציים ב[[עלייה]], בפעולת ההתיישבות ובהכשרה הרוחנית והגופנית שלפני העלייה.
* מלחמת הגנה וכיבוש על [[עבודה עברית|העבודה העברית]].
* שלום חברתי ומעמדי בארץ, שהוא תנאי עיקרי להחשת הגשמת ה[[ציונות]].
במרוצת השנים הצליחה סיעת "העובד הציוני" להכות שורשים בהסתדרות ולהתפתח. חברי התנועה ראו בהסתדרות מסגרת חיונית להקמת חברה עברית עובדת, להגנה על העובד, להגשמת הציונות ולבנין הארץ, אולם התנגדו לסוציאליזם ולמלחמת מעמדות. בראש "העובד הציוני" עמד [[משה קול]] (קולודני), שהיה גם נציג התנועה בוועד הפועל של ההסתדרות ושימש אחראי על חלוקת העבודה. הוא נבחר גם מטעם התנועה להנהלת [[הסוכנות היהודית]] ושימש בה כראש מחלקת [[עליית הנוער]].
== פעילות של התנועה ==
עד לראשית המאה ה-21 הקימה תנועת העובד הציוני 6 [[קיבוץ|קיבוצים]] ([[אושה]], [[תל יצחק]], [[ניצנים]], [[עין השלושה]], [[כפר גליקסון]] ו[[הסוללים]]) וכ-30 [[מושב]]ים, 5 מוסדות חינוך במסגרת ארגון "יסודות" ואת [[מכון משואה]] להוראת השואה. קיבוצי התנועה היו מאורגנים תחילה במסגרת [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]] עד למיזוגם ל[[תק"ם]] ומאוחר יותר ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]]. ואילו המושבים היו מאוגדים בתנועת המושבים של העובד הציוני. הקיבוץ הראשון של התנועה היה אושה, שהוקם ב-7 בנובמבר [[1937]] על ידי חברי התנועה מפולין במסגרת התיישבות [[חומה ומגדל]].
מפלגת "העובד הציוני" הייתה אחד משני המרכיבים העיקריים (יחד עם מפלגת "[[עלייה חדשה]]")
שיסדו את [[המפלגה הפרוגרסיבית]] עם הקמת המדינה ב-[[1948]]. בהסכם האיחוד סוכם כי "העובד הציוני" יהיה נציג המפלגה בהסתדרות. משה קול היה יושב ראש המפלגה המאוחדת ושימש שר מטעמה.
"ברית הציונים הכלליים" הייתה מחדשת לפעמים את ניסיונה להקים ארגון נפרד – אך תמיד ללא הצלחה. קצתם של חברי "הארגון" היו פורשים ממנו ומצטרפים לסיעת "העובד הציוני" בהסתדרות. בסופו של דבר הצטרפו כל העובדים הציוניים הכלליים להסתדרות, והארגון הנפרד של העובדים הציוניים הכלליים חדל מלהתקיים. התנועה השתתפה בבחירות להסתדרות בין השנים [[1942]]–[[1959]].
ב-[[1961]] התאחדה "המפלגה הפרוגרסיבית" עם "[[הציונים הכלליים]]" ל[[המפלגה הליברלית|מפלגה הליברלית]], ובהסתדרות התאחדה סיעת "העובד הציוני" עם סיעת "איגוד העובדים הציונים הכלליים" בתוך מסגרתה של הסיעה הליברלית. בשלב מאוחר יותר, בתאריך 16 במרץ 1965, התפצלה תנועה זו מן הליברלים והקימה את [[המפלגה הליברלית העצמאית]] שראשיה היו [[משה קול]] שר בממשלות ישראל, [[גדעון האוזנר]] ו[[יצחק ארצי]] חברי כנסת.
==קיבוצים ומושבים==
* [[אושה]]
* [[הסוללים]]
* [[כפר גליקסון]]
* [[ניצנים]]
* [[עין השלושה]]
* [[תל יצחק]]
* מושב [[נאות גולן]]
* [[כפר שמואל]]
* [[כפר בן נון]]
* [[תלמי יפה]]
* [[מבקיעים]]
* [[צור מעון]] (ננטש, והגרעין המיישב ייסד את מבקיעים)
==לקריאה נוספת==
* צבי אבו שושן, '''תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל''', כרך ג', עם עובד, 1955
* משה ברלינסקי, '''תנועות הפועלים הארץ''', הקיבוץ המאוחד, 1959
* אודי מנור, כל אחד בונה, הוצאת הנוער הציוני, 2022
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hholamit.org.il/ אתר הנוער הציוני העולמי]
* [http://www.massuah.org.il אתר משואה]
* {{תנועת העבודה|תנועת העובד הציוני|terms/1179137906}}
* {{תל אביב 100|דני רכט|NEW_NORTH/שיכון-העובד-הציוני|שיכון העובד הציוני}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{התנועות המיישבות בישראל}}
[[קטגוריה:חברי העובד הציוני|*]]
[[קטגוריה:תנועות מיישבות]]
[[קטגוריה:מפלגות ביישוב]]
[[קטגוריה:ציונות כללית]]
[[קטגוריה:ארגוני עובדים בישראל]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -67,2 +67,3 @@
[[קטגוריה:מפלגות ביישוב]]
[[קטגוריה:ציונות כללית]]
+[[קטגוריה:ארגוני עובדים בישראל]]
' |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '[[קטגוריה:ארגוני עובדים בישראל]]'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'http://www.hholamit.org.il/',
1 => 'http://www.massuah.org.il/',
2 => 'http://tnuathaavoda.info/terms/home/terms/1179137906.html',
3 => 'https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/NEW_NORTH/%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.massuah.org.il/',
1 => 'http://www.hholamit.org.il/',
2 => 'http://tnuathaavoda.info/terms/home/terms/1179137906.html',
3 => 'https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/NEW_NORTH/%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{מפלגה
| שם = העובד הציוני
| אידאולוגיות = [[ציונות]]
| מדינה = [[ארץ ישראל]]
|תאריך ייסוד=1936
}}
'''העובד הציוני''' היא תנועת [[התיישבות]] שנוסדה ב[[ארץ ישראל]] ככל הנראה כבר בשלהי 1932 שכן כבר בינואר שנת 1933 היא התמודדה כסיעה בבחירות לוועידת ההסתדרות{{הערה|ראו "דבר", 15 בינואר 1933}}. סיעת העובד הציוני נוסדה על ידי חברי תנועת [[הנוער הציוני]]. העובד הציוני ראתה עצמה כחלק מהמחנה של [[הציונים הכלליים]], ולמרות שלא ראתה עצמה כחלק מהמחנה ה[[סוציאליזם|סוציאליסטי]], היא פעלה לאור ערכי [[תנועת העבודה]].
תנועת "העובד הציוני" נחשבה גם לחלק מ[[תנועת העבודה]] באגפה הימני. היא פעלה בעיקר כסיעה ב[[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל|הסתדרות]]. בשנת [[1948]], לקחה חלק בהקמת [[המפלגה הפרוגרסיבית]].
==הקמת התנועה ==
תנועת "[[הציונות הכללית]]" הצמיחה מספר [[תנועות נוער]], בהם "[[הנוער הציוני]]". בסופה של [[העלייה הרביעית]] נוצר ב[[גליציה]] גרעין חלוצי שהשתוקק להקים בארץ ישראל קבוצה עצמאית. ראשוני העולים מתנועת "הנוער הציוני" עלו לארץ בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. היא הייתה קבוצה מאורגנת, שהתיישבה ב[[מחנה עבודה]] ליד [[פתח תקווה]]. בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]], שרר בארץ מחסור בעבודה והתקיימו מאבקים בין [[ארגוני הפועלים]] על כיבוש כל [[מקום עבודה]] פנוי. חברי הקבוצה עברו קשיים וייסורי קליטה, שהיו מנת חלקם של כל הקבוצות ב[[מושבה|מושבות]], אולם הם שאבו את כוחם מהכרת שליחותם כלפי התנועה בגולה – לשמש לעולים החדשים מסגרת לקליטתם. כמו כן הם רצו להוכיח את זכות קיומו של סוג חדש ב[[תנועת העבודה|מחנה העבודה]], עובד ציוני-כללי, תוך הבלטת הייחוד שבהשקפת עולמו ושאל דמות זו יתחנכו אלפי החברים בגולה.
חברי "הנוער הציוני" ראו כחובתם להצטרף ל[[ההסתדרות|הסתדרות הכללית]], אך דרשו מהארגון [[אוטונומיה]] רעיונית מלאה, לרבות הכרה בזכותם להתנגד ל[[אחד במאי]] כחג העבודה ולהנפת הדגל האדום. עליית הנוער הציוני גברה במסגרת גל [[העלייה החמישית]] והם תרמו לבניית מושבות חדשות כמו: [[נס-ציונה]], [[כפר סבא]] ו[[יבנאל]]. באותו זמן התאגדו בערים צעירים רבים הקרובים ברוחם לנוער הציוני. בשנים [[1934]]–[[1935]] התפלגו שורותיו של "הנוער הציוני" ל'''ציוני א''' – התאחדות [[הציונים הכלליים]], חסידי רעיון של הסתדרות עובדים מאוחדת, ול'''ציוני ב'''' – ברית הציונים הכלליים, אשר דגלו בדרך נפרדת לעובדים הציונים הכלליים. העובדים הציוניים-הכלליים שהשתייכו להסתדרות ראו צורך להתלכד ולהניח יסוד לסיעה מאורגנת בהסתדרות. לשם כך נקראו ב-[[22 בנובמבר]] 1935 לכינוס כללי של חברים ב[[רעננה]], שם נאמו מנהיגי התנועה [[משה קול]] (קולודני) ו[[דניאל טנא]] (טננבוים). בכינוס השתתף באופן פעיל [[ברל כצנלסון]], שהשמיע את דעתו על בעיות שונות שהועלו בו. כך קמה סיעת העובדים הציונים הכלליים בהסתדרות - "העובד הציוני".
כפי שהראתה ההיסטוריונית נעמי שילוח בספרה "מרכז הולך ונעלם" (2001), "הציונים הכלליים" היו מפולגים בין אגף "אזרחי" (ימין) לאגף "מתקדם" (שמאל). "העובד הציוני" השתייך לצד השמאלי ופעל כחלק מהאגף "המתקדם" של הציונים הכלליים.
== עקרונותיה של התנועה ==
הכינוס הכללי של החברים החליט, כי הסיעה כיחידה שלמה אינה משתייכת לאף גוף פוליטי ציוני-כללי כלשהו, אולם לחברים כפרטים ולקיבוצים הרשות להשתייך ולפעול בתוך [[הציונות הכללית|המחנה הציוני-כללי]]. כמו כן הוחלטו העקרונות הבאים:
* חיזוק היסודות הלאומיים והחלוציים ב[[עלייה]], בפעולת ההתיישבות ובהכשרה הרוחנית והגופנית שלפני העלייה.
* מלחמת הגנה וכיבוש על [[עבודה עברית|העבודה העברית]].
* שלום חברתי ומעמדי בארץ, שהוא תנאי עיקרי להחשת הגשמת ה[[ציונות]].
במרוצת השנים הצליחה סיעת "העובד הציוני" להכות שורשים בהסתדרות ולהתפתח. חברי התנועה ראו בהסתדרות מסגרת חיונית להקמת חברה עברית עובדת, להגנה על העובד, להגשמת הציונות ולבנין הארץ, אולם התנגדו לסוציאליזם ולמלחמת מעמדות. בראש "העובד הציוני" עמד [[משה קול]] (קולודני), שהיה גם נציג התנועה בוועד הפועל של ההסתדרות ושימש אחראי על חלוקת העבודה. הוא נבחר גם מטעם התנועה להנהלת [[הסוכנות היהודית]] ושימש בה כראש מחלקת [[עליית הנוער]].
== פעילות של התנועה ==
עד לראשית המאה ה-21 הקימה תנועת העובד הציוני 6 [[קיבוץ|קיבוצים]] ([[אושה]], [[תל יצחק]], [[ניצנים]], [[עין השלושה]], [[כפר גליקסון]] ו[[הסוללים]]) וכ-30 [[מושב]]ים, 5 מוסדות חינוך במסגרת ארגון "יסודות" ואת [[מכון משואה]] להוראת השואה. קיבוצי התנועה היו מאורגנים תחילה במסגרת [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]] עד למיזוגם ל[[תק"ם]] ומאוחר יותר ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]]. ואילו המושבים היו מאוגדים בתנועת המושבים של העובד הציוני. הקיבוץ הראשון של התנועה היה אושה, שהוקם ב-7 בנובמבר [[1937]] על ידי חברי התנועה מפולין במסגרת התיישבות [[חומה ומגדל]].
מפלגת "העובד הציוני" הייתה אחד משני המרכיבים העיקריים (יחד עם מפלגת "[[עלייה חדשה]]")
שיסדו את [[המפלגה הפרוגרסיבית]] עם הקמת המדינה ב-[[1948]]. בהסכם האיחוד סוכם כי "העובד הציוני" יהיה נציג המפלגה בהסתדרות. משה קול היה יושב ראש המפלגה המאוחדת ושימש שר מטעמה.
"ברית הציונים הכלליים" הייתה מחדשת לפעמים את ניסיונה להקים ארגון נפרד – אך תמיד ללא הצלחה. קצתם של חברי "הארגון" היו פורשים ממנו ומצטרפים לסיעת "העובד הציוני" בהסתדרות. בסופו של דבר הצטרפו כל העובדים הציוניים הכלליים להסתדרות, והארגון הנפרד של העובדים הציוניים הכלליים חדל מלהתקיים. התנועה השתתפה בבחירות להסתדרות בין השנים [[1942]]–[[1959]].
ב-[[1961]] התאחדה "המפלגה הפרוגרסיבית" עם "[[הציונים הכלליים]]" ל[[המפלגה הליברלית|מפלגה הליברלית]], ובהסתדרות התאחדה סיעת "העובד הציוני" עם סיעת "איגוד העובדים הציונים הכלליים" בתוך מסגרתה של הסיעה הליברלית. בשלב מאוחר יותר, בתאריך 16 במרץ 1965, התפצלה תנועה זו מן הליברלים והקימה את [[המפלגה הליברלית העצמאית]] שראשיה היו [[משה קול]] שר בממשלות ישראל, [[גדעון האוזנר]] ו[[יצחק ארצי]] חברי כנסת.
==קיבוצים ומושבים==
* [[אושה]]
* [[הסוללים]]
* [[כפר גליקסון]]
* [[ניצנים]]
* [[עין השלושה]]
* [[תל יצחק]]
* מושב [[נאות גולן]]
* [[כפר שמואל]]
* [[כפר בן נון]]
* [[תלמי יפה]]
* [[מבקיעים]]
* [[צור מעון]] (ננטש, והגרעין המיישב ייסד את מבקיעים)
==לקריאה נוספת==
* צבי אבו שושן, '''תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל''', כרך ג', עם עובד, 1955
* משה ברלינסקי, '''תנועות הפועלים הארץ''', הקיבוץ המאוחד, 1959
* אודי מנור, כל אחד בונה, הוצאת הנוער הציוני, 2022
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hholamit.org.il/ אתר הנוער הציוני העולמי]
* [http://www.massuah.org.il אתר משואה]
* {{תנועת העבודה|תנועת העובד הציוני|terms/1179137906}}
* {{תל אביב 100|דני רכט|NEW_NORTH/שיכון-העובד-הציוני|שיכון העובד הציוני}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{התנועות המיישבות בישראל}}
[[קטגוריה:חברי העובד הציוני|*]]
[[קטגוריה:תנועות מיישבות]]
[[קטגוריה:מפלגות ביישוב]]
[[קטגוריה:ציונות כללית]]
[[קטגוריה:ארגוני עובדים בישראל]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1716046955' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
